בלוג המסעות של אילנה בר

  • רילוקיישן לנגב

    סדרת פוסטים שנכתבו בשבוע הראשון של ספטמבר 23, השבוע האחרון למגורים בשרון, לפני המעבר דרומה. פוסטים שפורסמו בדף האישי שלי בפייסבוק עם התיוג "#רילוקיישן_לנגב" וזכו לתגובות אוהדות ושלל איחולי הצלחה במעבר. רילוקיישן הוא תהליך הדרגתי של העתקת מקום מגורים ממקום למקום, לרוב ממדינה למדינה. אני משאילה את המילה הלועזית גם למעבר שלי מאיזור השרון (אבן…

  • שוטטות אינטואיטיבית, ירושלים אהובתי

    רשמים שנכתבו תוך כדי שיטוט בירושלים, קיץ 2023

  • תרמיל המסעות: "צעד ועוד צעד"

    אתמול סיימתי לקרוא בפעם השנייה את הספר הנהדר של גרהם סימסיון ואן ביוסט, "צעד ועוד צעד". קראתי אותו בעבר, ואפילו שלא צעדתי אף לא צעד אחד בקמינו, נהניתי מאוד. ציטוט מגב הספר: "צעד ועוד צעד הוא ספר מעורר השראה על מסע פיזי ונפשי באמצע החיים, על היכולת לשנות ולהשתנות גם כשהכל נראה אבוד, וכן –…

  • שנה חדשה, לוח חזון חדש

    ברוכה הבאה תשפ"ג. יצא ככה שבערב ראש השנה (כמעט) סיימתי את לוח החזון החדש שלי. מפעם לפעם אני פורשת חצי גיליון לבן, נקי על השולחן ומניחה עליו מקבץ דימויים, מילים וביטויים שמצטרפים זה לזה ללוח חזון. סיפור ויזואלי שמבטא את הרצונות, חלומות, שאיפות שלי לעתיד הקרוב. כשהלוח גמור אני משתמשת בו ככלי עבודה שכל הזמן…

  • צידה לדרך: שני חברים הלכו בדרך, בִּיּם-בָּם-בּוֹם

    לפני זמן מה קראתי פוסט נוגע ללב שכתבה אישה שלפני כמה שנים גילתה שבעצם אין לה חֲבֵרוֹת  לא חושפת את שמה, רק מביאה פה ושם ציטוטים מדבריה שעוסקים בנושא שנוגע לכולנו. "חברות". בשורוק ובחולם. "שני חברים יצאו לדרך, בִּיּם-בָּם-בּוֹם" מחברת הפוסט ששימש לי כהשראה היא אישה אינדבידואליסטית שלא ידעה איך לעשות "חֲבֵרוֹת טובות" וגם לא…

  • יומן אמנות: 55 ושליש

    אני לא קוראת עיתונים. אני כן נהנית לדפדף בהם מפעם לפעם, להיתקל בכותרת או תמונה שמושכת את תשומת הלב. ואז בתלישה אלגנטית אני מנתקת את הכותרת, מילה, דימוי או כל העמוד מההקשר המקורי והופכת את כל אלה לחומר גלם ליצירה שלי. זה בדיוק מה שקרה לעמוד האדום עם הפרסומת למופע המחווה של הפילהרמונית לשיריו של…

  • בין הפעם הראשונה לפעם השנייה בגיאורגיה

    "זוכרים את הפעם הראשונה שלכם?" את המשפט הזה העתקתי ממורן. פגשתי אותה לפני כמה שנים בקורס של מעו"ף והיא היחידה שאני עדיין בקשר, גם אם הוא דרך הפייסבוק או קריאה בבלוג האישי שלה "כתום +". בפוסט האחרון בבלוג ובדף הפייסבוק שלה היא משתפת בחוויות ותחושות מהפעם הראשונה שלה בחו"ל עם בן זוגה. זה קרה הקייץ,…

  • צידה לדרך: יומן כתיבה אישי

    גם אני ככל האדם, גם אני לוקה בדחיינות. לפני חודש סיימתי את יומן האמנות "מסע הגיבורה" וכיוון ששני המדפים בכוננית המוקדשים ליומנים מלאים עד אפס מקום היומן נשאר על השולחן. וגם היומן עם העין הכחולה, שאין לי חשק לעבוד בו כעת. ועוד ערימה של דפים צבעוניים שתיכננתי לכרוך ליומן חדש. וכל הערימה הזו חיכתה בסבלנות…

  • "בין הזמנים" בהרי ירושלים

    מפעם לפעם אני מרגישה תחושה עזה של צימאון. זה קורה כשהבאר הפנימית בתוכי מתייבשת. או מתאדה, מה שמתאים יותר לימי הקייץ ההבילים. אם ככה, מה לעשות? התשובה פשוטה: למלא אותה במים חיים. ה"מים" הטובים שממלאים את הבאר הפנימית משתנים מאדם לאדם. אצלי המים הטובים מקבלים צורה של שהייה בטבע ויצירה. בקופה בעין פרת, כשאני מושטיה…

  • צידה לדרך: אהבה עצמית

    בט"ז באב לפני שנתיים, למחרת "חג האהבה" הנחיתי מפגש נשי בשם "ליל ירח מלא". בתאריך זה הירח מלא וזורח קרוב לשעת שקיעת השמש. בחרתי אז להקדיש את הערב לאהבה עצמית, להביא לתשומת לב המשתתפות את חשיבות הריפוי של המקומות הנמוכים בתוכנו. לזהות אותם. לראות אותם. לקבל את עצמנו כפי שאנו, עם הצללים והחלקים החשוכים שבנו,…

לחיפוש פוסטים באתר: