בלוג המסעות של אילנה בר

  • שוטטות אינטואיטיבית, ירושלים אהובתי

    רשמים שנכתבו תוך כדי שיטוט בירושלים, קיץ 2023

  • שנה חדשה, לוח חזון חדש

    ברוכה הבאה תשפ"ג. יצא ככה שבערב ראש השנה (כמעט) סיימתי את לוח החזון החדש שלי. מפעם לפעם אני פורשת חצי גיליון לבן, נקי על השולחן ומניחה עליו מקבץ דימויים, מילים וביטויים שמצטרפים זה לזה ללוח חזון. סיפור ויזואלי שמבטא את הרצונות, חלומות, שאיפות שלי לעתיד הקרוב. כשהלוח גמור אני משתמשת בו ככלי עבודה שכל הזמן…

  • יומן אמנות: 55 ושליש

    אני לא קוראת עיתונים. אני כן נהנית לדפדף בהם מפעם לפעם, להיתקל בכותרת או תמונה שמושכת את תשומת הלב. ואז בתלישה אלגנטית אני מנתקת את הכותרת, מילה, דימוי או כל העמוד מההקשר המקורי והופכת את כל אלה לחומר גלם ליצירה שלי. זה בדיוק מה שקרה לעמוד האדום עם הפרסומת למופע המחווה של הפילהרמונית לשיריו של…

  • בין הפעם הראשונה לפעם השנייה בגיאורגיה

    "זוכרים את הפעם הראשונה שלכם?" את המשפט הזה העתקתי ממורן. פגשתי אותה לפני כמה שנים בקורס של מעו"ף והיא היחידה שאני עדיין בקשר, גם אם הוא דרך הפייסבוק או קריאה בבלוג האישי שלה "כתום +". בפוסט האחרון בבלוג ובדף הפייסבוק שלה היא משתפת בחוויות ותחושות מהפעם הראשונה שלה בחו"ל עם בן זוגה. זה קרה הקייץ,…

  • "בין הזמנים" בהרי ירושלים

    מפעם לפעם אני מרגישה תחושה עזה של צימאון. זה קורה כשהבאר הפנימית בתוכי מתייבשת. או מתאדה, מה שמתאים יותר לימי הקייץ ההבילים. אם ככה, מה לעשות? התשובה פשוטה: למלא אותה במים חיים. ה"מים" הטובים שממלאים את הבאר הפנימית משתנים מאדם לאדם. אצלי המים הטובים מקבלים צורה של שהייה בטבע ויצירה. בקופה בעין פרת, כשאני מושטיה…

  • תיירות כוכבים, תיירות מדברית, תיירות whatever

    בקייצים האחרונים, כשמחצית מהסיוט של יולי-אוגוסט מאחורינו, ולפנינו המחצית השנייה, כשאנחנו מותשים עד כלות, דווקא אז קורה משהו מעניין ביקום. תעזבו את החדשות שמעוררות בחילה, תרימו את המבט גבוה. לשמיים. זה הזמן בו הכוכב שלנו במסעו בן 365 ימים סביב השמש חולף צמוד מאוד לשובל של שביל החלב. ואנחנו, תושביו העייפים והמותשים של הכדור שמתגורים…

  • "אוברדוז" או מחרבנים ביחד…

    שבוע לפני סגירת התערוכה "אוברדוז" במוזיאון העיצוב בחולון היגעתי לצרוך מעט אמנות ותרבות. ביג מיסטייק לבקר במוזיאון בימי שישי של החופש הגדול, כשהורים מגיעים עם ילדיהם מה שמייד מעלה את הדציבלים באולמות הממוזגים לרמות בלתי נסבלות. מכירים את החוקים הנוקשים שמקפידים עליהם בכל מוזיאון, בארץ ובעולם, "נא לא לגעת", "נא לא לשבת"? הייתי מוסיפה גם…

  • מתיקות מדברית

    נעים מאוד, קוראים לי אילנה ואני מכורה למדבר. מכורה אבל בקטע טוב. תיכף אני גם אסביר. ת'אמת? כמעט שבוע אחרי שהמילים הנ"ל נכתבו שקלתי ללחוץ Ctrl+A ואז Delete. בשביל מה אני צריכה לספר לכל העולם ואישתו על ההתמכרות שלי. מה שנכתב כשהייתי ב"היי" מ- over doze של מדבר, נראה היום אחרי החזרה לשגרת הקייץ המנומנמת…

  • סופ"ש במכתש רמון – גיאוגרפיה של בדידות

    "גם את לא מחייכת הרבה" היא מעירה לי. יכול להיות. מה שבטוח זה שהבוקר, איך שחלפתי על פני השלט הירוק הראשון בכביש 40 עם השם "מצפה רמון", מייד נמתח חיוך מקצה לקצה. וכל שלט נוסף, חיוך נוסף. כן, שם של מקום כמו מצפה רמון מעלה בי חיוך. ערב קודם מילאתי הרבה בקבוקי מים, את חלקם…

  • יומן אמנות: מסע הגיבורה שלי

    36 קולאג'ים, חלקם עמוד אחד, חלקם כפולה, שלושה מתוכם על דפים נפרדים שמוצמדים לעטיפה הפנימית. יצירה כמעט יומיומית שארכה קרוב לחודשיים, החל מ-18 במאי עד 11 ביולי, למעט כמעט שבועיים של קורונה, כשבקושי היה לי כוח וחשק ליצור. יומן שכרכתי בעצמי מדפי בריסטול לבנים וריקים בגודל של רבע גיליון. יומן שעטפתי כמו שפעם עטפנו ספרים…

לחיפוש פוסטים באתר: