יצאתי מביתי למסעותי


לא בדיוק שיר, לא בדיוק סיפור, יותר כתיבה שזורמת ממני בדרך אינטואיטיבית על רגשות ומחשבות כשאני יוצאת לדרך.

טקסט ישן שנכתב לפני שנים ומוצג כעת על גבי צילומי מדבר ישנים בשחור-לבן.
לפניכם סדרה של מעין "גלויות מסע" באווירה לירית-קודרת וכעת מקובצות לפוסט הפותח את בלוג המסעות שלי.
מתוך הכבדות עולה תנועה שמבקשת להתרומם ולרומם את ההרגשה של היוצאת לדרכים.