צידה לדרך: All-In

את הביטוי "ALL IN" למדתי מנילי דור האלה, מנטורית מוכרת שאני מעריכה מאוד.
המונח המקורי לקוח מעולם ההימורים:
"אול-אין (All-In) – כל הז'יטונים שנשארו לך נכנסים לערימה המרכזית. במידה והפסדת, אתה מחוץ לטורניר. במידה וניצחת את היד, הרווחת את הז'יטונים שלך ואת של כל אחד מיריבך עד סכום ההימור שלך, אבל לא יותר מזה."

ובהשאלה לעולם ההתפתחות האישית – הוא מציין את הקצוות על סקאלת המחוייבות הפנימית – בין שני הקצוות, בין 0 ל-100 אחוז.
ALL IN ממוקם בול על המאה, כשאנחנו מחוייבים עד הסוף לדבר או להחלטה שקיבלנו.

מי מאיתנו לא מכיר את המצבים בחיים בהם נתקלנו במשהו, או כשהבלבול מתפוגג אחרי לבטים ארוכים ומגיעה התבהרות ו… בינגו! זה "זה"!
הדבר נגלה בפנינו ברור מאוד והגילוי מלווה בידיעה פנימית שלשם בדיוק אנחנו רוצים להגיע. "זה" בדיוק מה שאנחנו רוצים או צריכים.
וכדי ש"זה" יתממש ויתגשם במציאות חיינו, אנחנו מקבלים החלטה חגיגית לעשות כל מה שביכולתינו כדי ש"זה" יקרה.
מכירים?

התמונות המשובצות בפוסט זה הן מתוך סדרה חדשה של קלפים דיגיטליים בשם "זרעי קייץ"

אותה החלטה ללכת עד הסוף לא משנה מה, "להתאבד על זה" כדי להגיע אל היעד, היא אותו "ALL IN" שלמדתי מנילי.
בעיני להיות ALL IN זה אומר נחישות והתמדה שהולכות יד ביד עם גמישות.
נחישות לבדה יכולה להוביל לנוקשות, מרובעות, עד כדי קיבעון, ש"זה" מה שאני רוצה ואני אשיג את זה בכל מחיר, בלי להתחשב בנסיבות. זה מתכון ידוע מראש לתסכול ואכזבה.
התמדה לבדה יכולה להתיש מאוד, לרוקן מכוחות, אם לא רואים את התמונה הכללית, את היעד אליו שואפים להגיע.
גמישות לבדה תוביל לזרימה עם החיים ועם האילוצים שהם מביאים לפתחינו. יש בגמישות זרימה הרמונית וקבלה, משהו כמו "כל עכבה לטובה" עד כדי וויתור על אותו "זה" והסתפקות במשהו שנראה כמו פשרה.
נחישות והתמדה בשילוב גמישות מובילות קדימה, נותנות דלק לחתור לעבר היעד שסימנו בזמן קבלת ההחלטה.
כל הזמן בודקים מה מתאפשר כעת ועושים התאמות קטנות אל מול הנסיבות המשתנות. כי מה לעשות, החיים…

רוצים דוגמא?
הינה שתי דוגמאות מהחיים שלי.

פרוייקט ה"שביל" שלי

בקייץ 2017 החלטתי לתת לעצמי מתנה לשנת היובל לחיי, אלף קילומטרים של שביל ישראל. בניתי תוכנית טיולים שנתית, מספטמבר עד מאי עם חלוקה מסודרת לסשנים של הליכה אינטנסיבית בסופי שבוע. לפי אותו אקסל הייתי אמורה להתחיל לצעוד בראש השנה בתל דן ולסיים בין פסח ליום העצמאות.
בפועל אמנם התחלתי לצעוד בראש השנה, אבל לא לפי הסדר הכרונולוגי, בקפיצות ודילוגים מהמרכז, צפונה ודרומה.
2017-18 היו שנים מאוד מאתגרות , קרו דברים לא צפויים שהשפיעו על הזמינות שלי, אבל הנחישות נשארה גבוהה מאוד.
תודות לתמהיל ההכרחי בין נחישות לגמישות צעדתי בהתמדה באותה תקופה 750 ק"מ מתוך האלף.
הנסיבות היו כאלה שעשיתי הכי טוב שיכולתי, והצלחתי לסיים 3/4 שביל ולחגוג את סיום פרוייקט "השביל".

שביל ישראל שלקחתי על עצמי כפרוייקט הוא דוגמא למחוייבות פנימית, להיות ALL IN, במסגרת המתאפשר.

בלוג המסעות שלי שאתם קוראים בו כעת

אין לכם מושג כמה פעמים הכרזתי ביני לביני ש.. "נמאס!", "בשביל מה אני צריכה את זה". הוא אינו ריווחי, להיפך, אני משלמת מכיסי את עלות האחזקה השנתית. רוב הזמן הקוראים לא טורחים להגיב, אין לי מושג אם הפיקו הנאה כלשהי מהתכנים שאני מפרסמת. ועדיין, הבלוג באוויר, חי וקיים.
לא סגרתי ואני ממשיכה לפרסם בעקביות פוסט אחר פוסט, חודש אחר חודש לאורךחמש שנות קיומו של הבלוג.

במיוחד אני משקיעה בסדרה "צידה לדרך", שם חשוב לי לתת ערך מוסף שיכול להיטיב עם החיים של כל מי שיסכים להתמסר לעצות, תרגילים או שאלות שאני מעלה.

הבלוג הוא דוגמא להחלטה שקיבלתי לטפח פינה קטנה משלי ברשת ומאז אני ALL IN.

אני משוכנעת שלכל אחד יש לפחות דבר אחד שהוא מחוייב בו עד הסוף. זה יכול להיות טיפול מסור בקרוב משפחה, לימודים אקדמים תובעניים, מסלול קידום בעבודה, דייטים על מנת למצוא את האחד/אחת ולהקים משפחה, אימונים לקראת תחרות ספורטיבית כמו מרתון או איש הברזל ועוד ועוד.
כל אחד יכול להיזכר במשהו שמעסיק אותו, שהוא מאוד רוצה, שהוא מוכן לעשות למענו הכל.

תרגיל התבוננות

הצידה לדרך הפעם היא כמה שאלות להתבוננות, שאלות שיכולות לעזור לכם לבחון את מידת המחוייבות שלכם כלפי כל תחום או נושא שתבחרו להתמקד בו (בריאות, קריירה, עבודה, משפחה, זוגיות, לימודים, התפתחות אישית ועוד).

בחרו בנושא שמעסיק אתכם ושאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

~ מה זה בשבילי להיות ALL IN?
~ באילו מצבים או סיטואציות בחיים שלי הייתי באמת ALL IN?
~ מה בתוכי איפשר לי להיות ALL IN?
~ מה השגתי כתוצאה מכך שהייתי ALL IN?
~ באילו מצבים או סיטואציות שקשורים לנושא שבחרתי אגיד לעצמי "אני ALL IN" ואעמוד מאחורי מילים אלו?
~ באילו מצבים או סיטואציות שקשורים לנושא שבחרתי זה בסדר לשחרר ולהרפות את האחיזה ב-ALL IN?
~ מה יכול לעזור לי להישאר במצב המנטלי של ALL IN לאורך זמן?
~ מה יכול לערער את הנחישות שלי להיות ALL IN?
~ איך ארגיש כשהחלטתי להיות ALL IN, אבל בפועל אני לא?
~ אילו מחירים אשלם אם אהיה ALL IN?
~ אילו מחירים ידרשו ממני אם אוותר על ה-ALL IN?

מאחלת לכל אחד/ת מקוראיי למצוא את ה"דבר" שעבורו אתם מוכנים להתמסר ולהיות ALL IN.
מי ייתן שתפיקו הנאה, תחושה טובה של מסוגלות וערך עצמי גבוה, כשתתמידו בדרך עד שתגיעו ליעד.
ואל תשכחו להינות מהדרך.

לסיום שני שירי דרך מוכרים ואהובים