פריחת התפוח, פוסט לסיום האביב

שוב הגיעה העונה הנפלאה הזו, העונה בה הלב מתעורר, מתנער, קורא לצאת למרחבים, לחגוג את החיים. רק הגיעה וכבר הסתיימה.
אני כל כך אוהבת את התקופה הזו של השנה, רגע חורף, רגע קיץ, רגע אביב, יש ריח של פריחה ולבלוב, יש אווירה של שינוי באוויר, הרגשה איך הטבע כמו נולד מחדש
והלב שלי, פעימותיו משתנות, מרגע לרגע, מכל הרגעים המיוחדים שמתרחשים סביבי.
ובתוך כל אלו מתגלגלת מילה חדשה בפה: "ה נ צ ה"

פוסט אחרון בסדרת הפוסטים האביביים שכתבתי לכבוד העונה האהובה עלי:
חלק I | חלק II | חלק III | חלק IV | פריחה מדברית

פריחת התפוח במטעי הצפון הרחוק
גם מי שגר בשרון לא יכול להתעלם מניחוח פריחת ההדרים כשהיא קורית. אי אפשר לתאר את הריח במילים. צריך להיות שם, לעמוד ליד עץ הלימון או התפוזים, לקרב את האף אך הפרחים הבשרניים הלבנים ולנשום פנימה – ריח של פריחה

"במתח בין הניצן לפרח 
אני רוצה להיות 
כי שם אני זוהרת 
ושם הכל עדיין יכול לקרות"

אניה בוקשטיין

מה יפה מצבע עץ תפוח
העומד בגן במלוא פריחה
מה יפה מרגע לא ידוע
עת אהוב לבי הולך ובא

מילים: איסקובסקי מיכאיל וסילייביץ', תרגום: יעקב שבתאי

ניצן אחד סגור, עדין, שומר על עצמו סגור שלא ייפגע. וכשמגיע האביב פותח את עלי הכותרת לרווחה, מציג בראווה את האיברים המיניים של הפרח, האבקנים, העלי, הצלקת. פורח חשוף מחכה להפרייה. מתבוננת בניצן הסגור ושואלת איך הוא יודע מתי להיפתח?
מתבוננת בלב שלי וביכולת שלי לפתוח אותו לרווחה. כמו הניצן. בתנועה הזו של הפתיחה יש כוח חיים עצום.

כשהטבע מתעורר משנת החורף ודופק הופעה בשלל גוונים. דקה לפני שהחום היוקד צורב את הפרחים העדינים, גורם להם לנבול. דקה לפני שהנוף נצבע בצהוב אחיד – מרס ואפריל מעניקים לנו הזדמנות להתענג על האדומים, הכתומים, הסגולים, הורודים, הלבנים ובעיקר על הירוק-ירוק הזה שבקרוב ניפרד ממנו עד החורף הבא.
שלל פרחים! שלל צבעים!

אָכֵן אֵדַע, זֶה יוֹם לְלֹא תְּמוּרָה 
וְלֹא נָפַל דָּבָר וְלֹא אֵרַע
וְלֹא יַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין יָמִים
צִיּוּן וָאוֹת אֲשֵׁר מִטּוֹב עַד רָע.

וְרַק לַשֶּׁמֶשׁ רַיחַ שֶׁל יַסְמִין ,
וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם, 
וְרַק לָעֶרֶב צֶבָע שֶׁל תַּפּוּז, 
וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת.

אֵיךְ אֶזְכְּרֶנּוּ אַלְמוֹנִי סְתָמִי ,
אֵיכָה אֶשְׁמֹר חַסְדּוֹ הַפִּתְאֹמִי,
אֵיךְ אַאֲמִין שֶׁיּוֹם אֶחָד הָיָה 
כֹּל נִיד וְרַיחַ עֶצֶם מֵעַצְמִי?

כִּי כֹּל אִילָן הָיָה מִפְרָשׂ רוֹטֵט 
וְלִדְמָמָה עֵינַיִם שֶׁל יַלְדָּה,
וְלִדְמָעוֹת נִיחוֹחַ הַלִּבְלוּב,
וְשֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם אַהֲבָתִי.

לאה גולדברג

פרחים וצבעים אלו דברים שמשמחים אנשים. למה? ככה זה. לפרח יש יכולת לשמח. לצבע יש יכולת לשמח.

חרקים שמסתכלים על הפרח יראו בו דברים אחרים ממה שאני רואה בו. הם יראו מסלולים שמזמינים אותו להיכנס פנימה. הפרח מפתה את החרק, אומר לו: בוא, תפרה אותי!
אולי זה יכול לשמש לי דוגמא למה כדאי להיפתח לגירויים שבאים מבחוץ, גירויים שיכולים להפרות אותי.

כל אביב אני יוצרת תיקייה חדשה במחשב בשם "אביב" לתוכה אני אוספת את הביטים הצבעוניים והכל כך יפים שלוכדת בעדשת המצלמה. מי שמסתובב בחוץ וחשוף לכל היופי השופע והמתפרץ הזה יודע שגם אם ממסגרים את זה לפריים דיגיטלי, משהו בתרגום הולך לאיבוד.

אביב משמעו להיות שם, לעמוד ליד הפרח, להביט בו מקרוב, להריח, להרים מבט לשמים הבהירים, להתחמם מקרני השמש, לצעוד אל תוך מרבד פרחים, להתכופף, לצמצם קצת את העיניים וכשהשמש מאירה את הפרגים והרוח מניעה אותם קלות לדמיין זהרורי אורות אדמדמים שעוטפים אותי ברוך אינסופי

האביב הוא ציפייה דרוכה לאושר,
פרחי צהוב סגול פורחים כמו הבטחה
וכל מה שנזרע אתמול מניב חיים ויופי,
דמעות כאב הופכות לדמעות שמחה.
וגם אתה, כן, גם אתה תקווה לאושר,
אתה לוקח את ידי לתוך שבילי לבך,
רגליי הולכות קלות לא מסרבות ללכת,
אני יודעת שאני מאמינה בך.
וזה מפחיד אותי לרצות לקחת חלק,
אפשר להפגע, אפשר לכאוב.
קצת אומץ לב
אני אומרת לא יעשה לי נזק,
האביב הזה יקח אותי אל תוך הטוב.

אסתר שמיר

האביב אצלנו כ"כ קצר, מגיע להרף עין ומצליח לעורר כל כך הרבה שמחה בכל כך הרבה לבבות.
הלוואי שהאביב הזה יקח אותי אל תוך הטוב. הלוואי שיקח את כולנו. שורה כ"כ יפה משיר כל כך יפה. הלוואי שיזרעו זרעי האהבה והקבלה, שיצמחו וילבלבו ויעזרו לנו להתגבר על כל הפחדים כולם.

האביב מעורר אצלי את הצורך להתעורר, להתחדש, להשתנות, להשיל עור יבש. לפשוט את בגדי החורף הכבדים, ללבוש חולצה קצרה, לצאת החוצה, להתמסר ליופי שקורא לי: בואי!

"ימים חדשים בפתח ~ יש תחושה של תיכף ~ יגיע משהו טוב"
שורה משיר של מארינה מקסימיליאן שאני לוקחת לעצמי, כמו סוכרייה מתוקה.
ואם יורשה לי לשנות רק אות אחת, האות מ' שתחליף את האות י'. במקום "יגיע" – "מגיע". במקום לחכות ולצפות למשהו טוב שיקרה באיזה יום למקד את הראייה וההרגשה במה שכבר הגיע. במה שנוכח. כאן ועכשיו. ואלו ימים של אביב שמתפרץ בעוז, בכזו צבעוניות עזה, בכאלה ריחות, בכזאת התרגשות שמורגשת בעיקר בבטן.
ו… כן, מגיע משהו טוב. לי. לכולכם.

אלו ימים בהם אני מתבוננת בטבע ולוקחת ממנו דברים לעצמי. מסתכלת על תהליך ההבשלה, כאשר כל התנאים מתקיימים, כאשר הפרח מקשיב לתנאים החיצוניים ו"יודע" שעכשיו זה הזמן לפרוח. אותו דבר אני, להקשיב, לבדוק, האם התנאים הפנימיים טובים מספיק? ואם כן, להגיד – עכשיו! – עכשיו אני יוצאת לדרך.

מהמקום שבו אני נמצא
אני אדם על אדמה
נדהם מנפלאות עולם
נדהם מנפלאות בריאה

אברהם טל

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם
בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד.

אברהם חלפי

חג החירות
ההגדה של פסח מזכירה שוב, כמדי שנה את היציאה מעבדות לחירות, מזכירה לי שיציאת מצרים מתחילה בפנים, בשינוי הגישה לחיים, שהחופש הוא בחירה, שזו פרשנות אישית
אני מנצלת את ההזדמנות להרהר במצריים שלי, אותה מצריים שמשיתי עצמי ממנה, שגאלתי את עצמי ויצאתי ממנה אל המדבר. הדרך יכולה להיות ארוכה וקשה אבל שווה את המאמץ.
חירות בעיני היא פעולה מתוך רעיון או אמונה, אמונה בזכות שלי ושל הסובבים אותי לחופש,
חירות עבורי היא למצוא את הדרך הנכונה ולצעוד ליעד
לשחרר את מה שהחמיץ, ברוך, באהבה, בקבלה. יש כל כך הרבה טוב שמחכה להיכנס.
לא להחמיץ הזדמנויות לשמוח, להוקיר תודה, לבטא אהבה, להתענג על אהבה, להינות מהטבע
למצות את רגעי העונג והצחוק, את הקשר עם הקרובים והיקרים לי, את הזכות לבחור במה שנכון לי, את הדרך הייחודית לי בחיים.
לצאת מעבדות לחירות, כלומר, ליצור משהו בשביל עצמי. לחיות חיים יצירתיים זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות כדי לקרב אותי “לארץ המובטחת” שלי, לעבור את ים סוף שלי, לעבור דרך הפחדים והחששות, לחצות את הקושי הגדול שהעולם מציב מולי לעתים, ליצור משהו חדש, משהו שאני גאה בו.

"לא אינך חפשי", אמר. "החבל שאתה קשור אליו, אולי הוא ארוך יותר מן החבל של בני אדם אחרים. אך זה הכל, ותו לא. אתה קשור בחבל ארוך יותר, אדון. אתה בא והולך, ואתה מדמה בנפשך שאתה חפשי, אבל הרי מעולם לא ניתקת את החבל שאתה קשור בו. וכשאין אדם מנתק את החבל…"

ניקוס קאזאנצאקיס מתוך הספר "זורבה היווני"

Comments

2 תגובות על “פריחת התפוח, פוסט לסיום האביב”

  1. תמונת פרופיל של הופאק
    הופאק

    אני עוקב אחרי הבלוג שלך בשביל הטיולים. התמונות היפות והשירים הם כבר בונוס.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      רוב תודות 🙂
      שימחת אותי…