ליווי ואימון דרך היומן הויזואלי

השבוע התקיים מפגש אחרון שסגר סדרת מפגשי אימון ויצירה ביומן הויזואלי עם מתאמנת יקרה שהגיעה אלי לתהליך אישי. כמובן שלא אחשוף את שמה ופרטים אישיים מתוך התהליך שעברה ועדיין אני רוצה לכתוב כמה מילים על התהליך מנקודת המבט שלי, של המלווה.
הרבה מאמנים משתפים במה כתבו המתאמנים, על התהליך ועל העבודה איתם.
הפעם אני רוצה להביא את נקודת המבט שלי, של המאמנת שמלווה תהליך מאוד אישי.
במקרה הספצפי הזה מדובר באישה אמיצה שזיהתה שמשהו לא מרגיש אצלה הכי טוב, שחלק מהזמן היא בצלילה כלפי מטה ורצתה לעצור את זה. להבין מה עובר עליה, מה קורה איתה מבפנים. ולא רק דרך דיבור, גם דרך יצירה ומגע בחומר.

מוזמנים לפוסט קצת אחר שמתאר את החווייה שלי כמנחה ומלווה בתהליך אישי.
את הפוסט ילוו תמונות שצולמו במהלך המפגשים (בהסכמה של המתאמנת, שכפות ידיה מדגמנות ברוב הפריימים. מטעמים ברורים לא אביא את צילומי העבודות והיומן המוגמר, חלק מהתמונות הן מהיומן שלי)

היא הגיעה אלי, פעם בשבוע לשעה וחצי בהן ישבנו מול שולחן היצירה.
לפני תחילת כל מפגש הכנתי את החומרים על השולחן. למי שלא מכירה את המושג קוראים לזה "הגשת חומרים". מתוך שפע חומרי היצירה שיש לי בסטודיו בחרתי כל פעם בצבעים/חומרים שונים: מגזינים, מספריים ודבק להכנת קולאג' או צבעי עיפרון, טושים, צבעי פנדה, צבעי מים, פיגמנטים, צבעי אקריליק ועוד.
את היומן הכנו במפגש הראשון מתוך ערימת דפים שהכנתי מראש, חלקם חלקים, חלקם מפות ישנות. לימדתי אותה כיצד לתפור את הדפים ליומן חדש ואח"כ לכתוב את שמה על הכריכה.
במקביל הכנתי גם יומן משלי, כהדגמה. לפעמים היומן שלי רק היה מונח על השולחן ובכלל לא פתחתי אותו. ולפעמים עבדתי יחד איתה, לפי אותה ההנחייה שנתתי.

כמלווה ביומן הויזואלי זה חשוב מאוד שגם לי יהיה יומן, דומה ליומן של המתאמנת, כנקודת התייחסות או השוואה. כדי להתנסות בהנחיות הללו בעצמי, לפני או תוך כדי המפגש. זו הדרך הטובה בעיני להיות אותנטית. אחרי שאני מבצעת ביומן שלי את ההנחיות, אני יכולה להעביר אותן הלאה למי שיושבת לידי, ומתוך ההתנסות האישית שלי אני יודעת אילו תובנות או תחשות יכולות לעלות בעקבות ההתנסות.
חשוב מאוד לשמור על האיזון העדין בין מה שאני משתפת מתוך היומן שלי, מתוך החווייה שלי לבין ההתייחסות לכפולות שהלכו והצטברו ביומן שלה. כמובן שהדגש הוא עליה, על התהליך שהיא עוברת. ויחד עם זה, אני כמלווה, משמשת כמו מראה שמשקפת לה דברים דומים/הפוכים.

בתום כל מפגש נהגתי לצלם אותה אוחזת ביומן עם הכפולה הפתוחה ואח"כ לשלוח את התמונה, סוג של מזכרת אישית ומשמעותית. היומן נשאר אצלי, עד המפגש האחרון בו מסרתי לה אותו. הוא שלה. הוא היה שלה מהרגע הראשון, אבל הוא לא נלקח אליה הביתה לעבודה עצמאית, אלא נשאר אצלי למשמורת עד למפגש הבא שלנו.
העבודה ביומן משאירה סימנים על הדפים, מעבר ללימוד של טכניקות וההתנסות בחומרים, יש משהו משמעותי נוסף. זו הכוונה. למה עשיתי את מה שעשיתי. מה רציתי להגיד.
זו היתה עבודה שנעשתה כתגובה להנחייה, לעתים הנחייה שהכנתי מראש, כזו שאני עצמי עשיתי בעבר ולעיתים הנחייה מותאמת לדברים שעלו בשיחה. בהייטק קוראים לזה "קסטומיזציה", לקחת משהו כללי ולהתאים אותו לצרכי הלקוחות. וזה מה שעשיתי ברוב הפעמים: ראיתי מה עולה, אילו נושאים מעסיקים אותה – ולפי זה בחרתי את החומרים וההנחייה. שתהיה אישית ומדוייקת.

בסדרת המפגשים שהסתיימה היא ללא ספק קיבלה כלים, התנסתה בחומרים שונים, נגעה בצבעים שונים, עבדה בפורמט של דף בגודל A4, למדה לא להיבהל מהגודל, רכשה ביטחון ומיומנות טכנית שאני מקווה שתשמש אותה ביצירה עצמאית ביומנים נוספים.
רק שיש הבדל מהותי כשנמצאים לבד בחדר העבודה מול היומן ושפע החומרים לעומת מפגש בו השיח תופס מקום משמעותי, לצד היצירה.
היצירה ביומן לא מתיימרת להיות תרגום אחד לאחד של אותו נושא שמדובר במילים, היצירה נותנת מקום לאינטואיציה, לדימיון, לתחושות הבטן לעלות ולתפוס מקום. לצד המילים, המחשבות, הידיעות.
בגלל זה ליווי של תהליך התפתחות אישית שמשלב גם יצירה ונגיעה בחומרים הוא כ"כ חשוב ומשמעותי בעיני. הוא פותח אפשרויות, כיוונים וערוצים אחרים שאולי לא היינו מגיעים אליהם רק דרך שיחה אימונית. והוא גם משאיר אחריו את העדות בחומר, של יומן עם דפים מלאים בתוכן צבעוני וויזואלי.

בתקופה של קרוב לחצי שנה בה התקיימו המפגשים הייתי עדה לתהליך איטי ומרתק של אישה שהתחילה תנועה עדינה מאוד, מהבחוץ פנימה. בין מה אומרים/חושבים עלי, לבין מה אני חושבת על עצמי. עד כמה אני אוהבת את עצמי ושלמה עם ההחלטות שלי.
אלו נושאים אוניברסלים, הם נוגעים בכל אחד מאיתנו מתוקף היותינו אנשים שנמצאים במערכות יחסים עם אנשים אחרים. כולנו רוצים להיראות, להרגיש אהובים ורצויים.
אפשר ללעוס שוב ושוב את האמירות השחוקות של "תאהבי את עצמך" ואפשר גם לגשת אליהן ממקום יצירתי, חווייתי, ויזואלי.
זה מה שאני עושה גם כשאני עובדת לבד ביומנים שלי וגם כשאני מנגישה את ההנחיות והטכניקות לנשים אחרות. כשזה קורה, הסיפוק הוא אדיר.

אם את מרגישה שגם את רוצה לעבור תהליך אישי דרך עבודה ביומן, מוזמנת לפנות אלי לפרטים נוספים.