Heavy tech בנמל אשדוד

כשהמשפחה של אימא שלי עלתה לישראל בתחילת שנות השישים שיכנו אותם בדירת שיכון ברובע א' באשדוד. לו אימא שלי היתה נשארת לגור באשדוד גם לאחר נישואיה, הייתי אשדודית. אבל רצה הגורל והיא עברה לחיות בירושלים ושם נולדתי. מגיל צעיר היינו נוסעים לאשדוד לבקר את הדודים והדודות מצד אמי שחיים בה עד עצם היום הזה. מהעיר הקרה, הקודרת, זו שהרים סביב לה, לעיר השטוחה, עם חוף ים ארוך ויפה, חולות זהב ושמש גדולה.
באותם ביקורים קייציים היגעתי לראשונה בחיי אל הים,  שם ראיתי איך נראה שובר גלים ואיך זה מרגיש "להיות בים". ידעתי אז מייד שהים ואני – סיפור אהבה. כמה היה מתאים לי לגדול ליד ים, אבל לחיים היו תוכניות אחרות עבורי וגדלתי בעיר שהים היה רק בקיצור שמה, "י-ם"…

עד כאן הקדמה אישית קצרה שמסבירה מה לי ולאשדוד, שעם השנים הלכה וגדלה, צמחה לרוחב ולגובה והיום היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשישית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

כשהגיעה ההזמנה להתארח בנמל במסגרת סיור בלוגרים מטעם נמל אשדוד וחברת Funia נעניתי בחיוב ושמחתי מאוד על ההזדמנות לקבל הצצה לנמל שעד כה תמיד ראיתי מרחוק.
בשישי האחרון נכנסתי בשערי הנמל וזכיתי להצטרף לסיור מרתק. שמחה לשתף ברשמים משם, בליווי תמונות שצילמתי.
לרוב חל איסור על המבקרים בנמל לצלם ולהסתובב ברציפים היות וזהו שטח אסטרטגי ושטח תפעולי שחלים עליו כללי בטיחות נוקשים. במקרה שלנו, עודדו אותנו לצלם ובמקומות מסויימים הותר לנו לרדת מהמיניבוס ולהסתובב, על מנת שנשתף עם קוראינו במראות שרואים משם.

מוזמנים לקרוא את הרשמים שנכתבו בעקבות הסיור בליווי התמונות משם.

אין לאשדוד מפרץ טבעי כמו שיש לחברות שלה, חיפה ואילת, לכן היה צורך לבנות אותו באופן מלאכותי, לייבש חלקים מהים, לבנות שובר גלים שיאפשר לספינות לעגון בביטחה. הדודים שלי עבדו בנמל, כמו רבים מתושבי העיר, שמצאו בנמל החדש שנבנה מקור פרנסה.
בשנות קיומו עבר נמל אשדוד גילגולים ותהפוכות עד שמיצב את עצמו כנמל הראשון שהכניס לשימוש טכנולוגיות מתקדמות שמסנכרנות בין הגורמים השונים שקשורים לשינוע של סחורות.

בתחילת 2020 נמל אשדוד הוא מכונה מודרנית משומנת היטב, שעובדת בכל תנאי מזג האוויר ומטפלת בכל סוגי המטענים, למעט דלקים.
נמל שמדורג מס. 95 בעולם, בטופ מאה הנמלים בעולם!

כמה מכם ביקרו אי פעם בנמל אשדוד?
אם המקום מסקרן אתכם אתם מוזמנים לפנות לעיריית אשדוד ודרכם להגיע לסיור מודרך במרכז המבקרים (ללא עלות, עבור קבוצה של עד 25 איש).

כמה מכם הזמינו רכב אירופאי חדש וחיכו עד שהיבואן שיחרר את הרכב מהמכס?
מניחה שמי שחווה על בשרו את זמן ההמתנה חשב אולי על הנמל, השער דרכו תיכנס המכונית החדשה שלו לארץ.
בשנים האחרונות מיובאים לארץ כ-300 אלף רכבים, חצי מהכמות העצומה הזו נפרקת בנמל אשדוד. זו סחורה יקרה שהנמל שומר עליה, מאחסן אותה לאורך חודשים בשטח הנמל, מנהל את המלאי, עד לרגע מסירת המפתחות ללקוח.

מה שעוד תופס את העין חוץ מכמויות המכוניות/משאיות/אוטובוסים/טרקטורים החדשים שמאכלסים את מגרשי חנייה עצומים הן ערימות המכולות – כמו מגדל של קופסאות מתכת ענקיות.
לנמל אשדוד מגיעות מיליון מכולות בשנה! מיליון קופסאות ברזל גדולות!
זו המצאה גאונית שמאפשרת לשנע סחורות בקלות. הקופסה שייכת לחברת הספנות והיא מגיעה בשני גדלים: 60 או 40 רגל. נהוג להשתמש ביחידת נפח של TEU כדי למדוד את התעבורה בנמל בשנה – מנחשים באיזה מספר מדובר?
מיליון וחצי TEU!

בנמל לא מתעניינים מה יש בתוך המכולה, המנוף מעביר אותה מהספינה לרציף ומשם היא תעבור למכס שאחראי לבדוק את תוכנה, חלק מהמכולות יעברו סריקה מדוקדקת ברנטגן.
על אונייה גדולה באורך 370 מטר אורך מעמיסים 14000 TEU. לרוב יפרקו אלפיים מכולות באשדוד, ויטעינו אלפיים. המנוף פורק מכולה בשתי דקות.
הנמל מקבל מחברת הספנות בין 800 ל-1000 ₪ למכולה. אם המכולה מאוחסנת בשטח הנמל מעל לארבעה ימים יש צורך בתשלום נפרד עבור האחסון.

את העובדות והמספרים הללו קיבלנו במצגת, אפשר לקרוא עוד על עולם הים והמטענים בקטגורייה של "מרכז ידע" באתר של נמל אשדוד – זהו עולם דינמי המתחדש ומשתנה תדירות. התכנים במרכז הידע נכתבו במטרה לשתף וללמד על עבודת הנמל, הן בהיבטים מקצועיים המיועדים ללקוחות כמו יבואנים ויצואנים, והן בהיכרות עם ההווייה של עובדי נמל אשדוד. דרך האתר אפשר גם לבדוק את סטטוס המכולה.

לאחרונה אני מגלה עיניין בתנועת ההאטה ומינימליזם וכשנחשפתי במהלך הסיור לכמויות הסחורה שעוברת דרך הנמל, אל ישראל ומישראל,  לא יכולתי שלא לעצור לרגע ולחשוב על תרבות הצריכה שיצאה מדעתה… בימינו קיים מערך משומן היטב של מערכות חברתיות וכלכליות שכל מטרתן לעודד צריכה של עוד ועוד מוצרים כערך מרכזי. הצרכן הפשוט בישראל ובעולם המערבי רגיל לקנות, אוהב לקנות, מוכרח לקנות, זקוק לחוויית הקנייה על בסיס יומיומי – מה שמסביר את היקף הייבוא/ייצוא, כמות עצומה, כמעט בלתי נתפסת של סחורות שעוברות מיד אל יד.

כשעמדתי ליד אוניות הענק שנושאות עליהן ערימות עצומות של מכולות, אותן קופסאות מתכת בהן ארוזה הסחורה, כשראיתי את המנופים הענקיים שמרימים את המכולה, מהספינה למשאית שמובילה את הקופסה לאיזור האיחסון, אח"כ למכס ולבסוף המשאיות משנעות את המכולות לכל רחבי הארץ – פתאום המושג "Heavy-tech" קיבל ממשות בעולם עצמו.

יש כ"כ הרבה "חלקים זזים" במערך השינוע וההובלה הימית, מיכון כבד, ציוד שמסוגל להתמודד עם הכמויות, הנפחים, המשקלים. וכמובן מערכות מידע טכנולוגיות שתומכות בניהול המערך המורכב הזה, החל מהבקשה שאוניית מסחר שולחת לנמל על מנת לפרוק סחורה, נהול התורים על הרציפים, איתור המכולה, השינוע שלה מבטן האוניה עד למכס, מערכת משוכללת של כניסה ויציאה של משאיות, פריקה וטעינה של מכולות, איתור המטען, טיפול בתקלות ועוד ועוד.

בנמל מתייחסים אל מכולה כאל קופסה סגורה. אולי יודעים מה יש בתוכה, אבל זה לא מעיניינו של הנמל. "סחורה" היא מילה כללית שמכילה בתוכה את רוב הג'אנק שאנחנו צורכים על בסיס יומיומי. לו רוב תושבי ישראל היו מאמצים גישה צרכנית דומה לשלי, כמה מכולות עם "סחורה" מיותרת היו נחסכות מהמנופים בנמל אשדוד? מכולה אחת? שתיים? עשר? מאה? אם פורקים מאונייה גדולה 2000 מכולות בממוצע, זה משנה שצרכנית אחת בישראל החליטה להתנזר מצריכה מיותרת?

במספרים גדולים להחלטות שלי כצרכנית אין ממש השפעה, אבל אם התנועה שקוראת לצרכנות נבונה/ירוקה תלך ותתחזק, אזי המספרים יילכו וירדו. ככה אני מקווה, כי זה פשוט לא נתפס הכמות העצומה של קופסאות הסחורה שמגיעה מדי יום ומתווספת למה שכבר נמצא כאן בלאו הכי.
אני לא מטיפה להתנהגות כזו או אחרת, שכל אחד יקבל החלטות צרכניות עבור עצמו, רק אומרת שצריך לקחת בחשבון את ההשלכות הגלובליות על הכדור הכחול שלנו.

תודה למחלקת יח"ץ של נמל אשדוד על ההזמנה לסיור
לקריאה נוספת:

  • בטונדות של שוברי גלים (טטריפודים בשמם המקצועי) הופכים מגוש בטון יצוק ומשעמם ליצירת אומנות מרהיבה – תמונות הטטריפודים שהוצבו בחוף אשדוד מתוך פוסט באווירה קייצית – "פתקים מהים התיכון"
  • ניני אטלס מהבלוג "חמושה בעדשה" מספרת על נמל אשדוד – סיור במרכז המבקרים

Comments

7 תגובות על “Heavy tech בנמל אשדוד”

  1. תמונת פרופיל של ניני אטלס
    ניני אטלס

    כמעט, עוד רגע קט – והיינו לשכנות. 🙂
    אהבתך לים מובנת לי לחלוטין. תודה על השיתוף

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה על התגובה!

  2. תמונת פרופיל של תמרית
    תמרית

    פוסט מעורר מחשבה. צילומים נהדרים. נשמע שהיה מעניין. אני כמוך מאוד משתדלת להוריד צריכה ויכולה להעיד על עצמי שאני גם מצליחה בזה. תנועת המינימליזם תופסת תאוצה.

  3. תמונת פרופיל של מלי
    מלי

    תמונות האניות והשחפים עוצרות נשימה. תודה על ההצצה לבפנוכו של הנמל.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה מלי, אחרי בוקר קודר וגשום, בדיוק כשרצינו להתפזר השמש יצאה, והפריים הזה עם המים הכחולים ולהקת השחפים – גם עבורי היה מאוד מיוחד.

  4. תמונת פרופיל של ציפי
    ציפי

    עם הצילומים היפים שלך והסיפור האישי, רק עשית לי יותר חשק להגיע לנמל וצער שלא יכולתי להצטרף לביקור. מקווה מאד שאצליח בעתיד. תודה על השיתוף.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      מקווה שיתקיימו סיורים נוספים ותוכלי להגיע לבקר, גם מעבר למרכז המבקרים. הזדמנות להשקיף מקרוב על פתח הכניסה של סחורות לישראל ולקלוט את גודל ההיקף.