לפני הטיול

נהוג לחלק את חווית הטיול לשלושה חלקים: לפני, תוך כדי ואחרי.
אלו שלבים שחווה כל מי שיוצא לדרך בין אם זה טיול בהרכב משפחתי מלא לשבועיים ביער השחור באוסטריה, סופשבוע זוגי בברלין, טיול עם חברה ליפן או טיול טבע באלפים עם חברים. לכל סגנון טיול יש גוון ייחודי משלו, אבל המשותף לכולם הוא שלב ההכנה מהרגע שהתקבלה ההחלטה לאן לנסוע, לכמה זמן ועם מי ועד העלייה למטוס – השלב שאני קוראת לו "לפני הטיול".
זה השלב בו המטיילים נדרשים לקבל החלטות, להזמין כרטיס טיסה, מקומות לינה, להזמין רכב או שאולי עדיף להתנייד עם תחבורה ציבורית.
ונגיד שכבר הגענו, מה עושים? איזה תכנים ליצוק לטיול שיהיה מעניין, מהנה, מאתגר? שיהיה כייף, שנחזור הביתה עמוסי חוויות כי זו הרי המטרה.
כל זה קורה בשלב התכנון.

זהו שלב משמעותי מאוד עבור המטייל העצמאי שסומך על עצמו ולא על חברה שתארגן עבורו ותוביל אותו בדרכים. יש שיגידו שהשלב הזה מיותר, שאפשר לוותר עליו או לטפל בו בצורה רופפת כדי רק ליצור מסגרת ואת כל היתר לעשות תוך כדי תנועה.
על הסקאלה הזו בין תכנון מוקפד ומדוקדק שבודק כל פרט ונערך לקראת כל אחד מימי הטיול לבין מי שבוחר להגיע ליעד ולזרום עם שבא באותו הרגע, יש הרבה גווני ביניים.

אני לוקחת את הטיול הקרוב לטרק באיטליה כדוגמא להתנהלות שלי ושמה לב שאני נוטה יותר לצד ה"זורם", שמאמין שיהיה בסדר, שסומך על היקום. ויחד עם זה כשמועד הטיסה הולך וקרב פתאום מתנערת מהדחיינות, פותחת מפה דיגיטלית ומתחילה לקרוא סיפורי דרך, לבדוק, לשאול, לראות תמונות של המקום. בבת אחת נכנסת לאווירה של הטיול, האישונים נפתחים לרווחה לקלוט עוד ועוד פיקסלים של יופי שאני יודעת שבקרוב יהפכו לממשיים. מדפיסה כמה עמודים שיודעת שישמשו אותי היטב בטרק, כשנהיה על השביל ויהיה קריטי לדעת באיזה כיוון לבחור בפיצול בתום העלייה.

את הפוסט הזה מעטרות תמונות שצילמתי בקייץ 2016 בטיול של כשבועיים באיטליה – תמונות מהמיצג של קריסטו – "The Floating Piers".
זה היה טיול שאופיין בהכנת שיעורי בית קלוקלת. כלומר, הגענו עם מפות רבות, אבל לא היינו מוכנים עד הסוף. היה לנו בנק של רעיונות מתוכו בחרנו מסלול אחד לכל יום ואז בתום ארוחת הערב ניגשנו ללמוד לעומק את המסלול: נקודת התחלה, הפרשי גבהים, האם הרכבל עובד, האם ניתן להיעזר בו, מהן שעות הפתיחה, עלויות וכו'. עבודת ההכנה ליום המחרת יכלה לקחת כמה שעות שבאו על חשבון מנוחה, פיטפוט עם חברים, קריאה, סיבוב נינוח מחוץ לדירה וכו'.

בדרך דרומה מהדולומיטים המרשימים לפירנצה רצינו לגוון את הנסיעה, לעצור במקום יפה ולהרוויח עוד חווייה על הדרך. אם כך מה עושים? היכן ישנים בלילה? אמרתי: למה שלא אשאל את החברים בפייסבוק, אולי מישהו יכול להמליץ על מקום נחמד. ואכן קיבלתי המלצה מחברה ששמעה על המיצב של קריסטו. אילולא שאלתי לא הייתי יודעת, אבל מהרגע שקראתי על הדבר הבנתי שזו הזדמנות חד פעמית לקחת חלק במיצג אמנותי ושיכנעתי את החברים לזרום איתי.

מבררים מרחקי נסיעה. לא נורא רחוק. מחליטים לנסוע בלי בכלל לדעת יותר מדי במה מדובר, רק שהיעד שלנו הוא עיירה קטנה בשם סולנצ'אנו שליד האגם איזאו.
בשלוש היגענו ליעד אחרי נסיעה ארוכה ויפה למדי דרך מעברי הרים נוספים ועיירות סקי נטושות. בכיכר שבכניסה לכפר המשטרה חוסמת את הדרך ואנו מצווים להסתובב. עוצרים לשאול, מקבלים הסברים שאין גישה לכפר. צריך לחנות בכפר השכן (15 יורו) ומשם לקחת אוטובוס לכפר (2.5 יורו לאדם לכיוון). הכניסה למיצג עצמו חינם.
לא תארנו לעצמנו שהמקום מהווה אבן מושכת להמוני תיירים, רובם הגדול איטלקים. היה חם מאוד ולח מאוד וצפוף מאוד, אבל כאוס מאורגן. אחרי המתנה קצרה בתור היגענו אל תחילתו של השביל הכתום שחוצה את האגם, מסולצ'אנו לאי הקטן ממול.

הרגשה מוזרה מאוד "ללכת על המים". בהלוך עוד נעלתי נעליים, בחזור הלכתי יחפה, אחת מני רבים שצעדו על השביל הכתום המתנדנד על פני האגם.
פעם ראשונה שאני בתוך מציג אמנותי. חוויה חד פעמית ייחודית.
המיצג נפתח לקהל לשלושה שבועות בלבד ובעיני זו הדוגמא הטובה ביותר איך התרשלות בהכנת שיעורי בית מזמנת הפתעות, דברים לא מתוכננים שבסופו של דבר מתבררים כחווייתיים ומהנים מאוד.

הסתקרנתי לדעת איך מטיילים אחרים ניגשים לשלב ההכנות. לכן פרסמתי שאלה בקבוצת העבודה של הטיולוגים בפייסבוק.
כפי שתיארתי לעצמי התקבל מגוון תשובות שנעו על פני הסקאלה, החל מה"חנונים" הרציניים שמתכוננים לטיול חודשים מראש ועומלים על ליקוט המידע בקפידה ועד מי שפוסח על השלב הזה, לא מתכנן מתוך עיקרון, כי תכנון משמעו להיות "תייר" שמחפש אטרקציות, וצריך לדעת שעות פתיחה של מוזיאונים, עלויות של כרטיס משלוב וכו'.
היו תשובות שלקחו בחשבון סגנון טיולים שונה. טיול משפחתי לעומת טיול זוגי ספונטני לסופ"ש קצר.
אני מסכימה שהתיכנון תלוי בסוג הטיול, בטיולים אורבנים למשל אני לומדת על המקום תוך כדי תנועה, אבל בטרק עם מסלול מוגדר לכל יום חשוב לדעת מראש מה תוואי השטח ובעיקר נקודות מילוט, הפרשי גבהים, כמה מים צריך ועוד פרטים טכניים רבים. הידע קיים ונגיש, כל שצריך זה לפנות זמן ולקרוא.

מביאה כאן את מגוון התגובות שהתקבלו כלשונן ובטוחה שתמצאו את עצמכם ביניהן.
כך או כך מאחלת לכל קוראי חופשות מהנות, גדושות חוויות. בין אם תכננתם מראש כל פרט או שהנחתם ליד המקרה להתערב ולהוביל, מקווה שתחזרו הביתה מרוצים ושמחים.

טליה: בלי ילדים כמה ימים לפני. עם ילדים לפני שאני סוגרת מקום ואז סוגרת "תוכנייה" כמה שבועות לפני. דברים משתנים אבל לפחות יש בסיס.

אביה: תלוי בטיול, אני עוד פחות מחודש נוסעת למונגוליה וסיביר ואתמול התחלתי לשבת בערך על איפה כל דבר נמצא במפה. יותר מזה אין לי מושג וכנראה שרק כשאגיע לשם דברים יתחברו באמת. על הטרקים שם בכלל אין לי מושג. אשב עליהם כשאהיה שם אני מניחה.

גלית: משתדלת ללמוד היטב. מכינה חומרים כמה חודשים מראש. אבל במסלול מוכתב מראש כמו שלך, אז קוראת כשבוע שבועיים מראש.

מיכל: ברור שבמסלול כמו שלך צריך להתכונן ואילו בסגנון הטיולים שלי, עדיף לבוא כמה שפחות מוכנים כדי ליהנות מעצם הגילוי במקרה של סופ"ש עירוני או לא להיות מתוכננים מדי במקרה של חופשה עם מתבגרים.

יפעת: תלוי בסוג הטיול אבל ככל שהזמן עובר ואנחנו מרגישים יותר בטוחים ומנוסים וגם מכירים יותר טוב את סגנון הטיול שלנו אנחנו מגיעים פחות ופחות מוכנים. לטיול עם ילדים או טרקים אני מתכוננת יותר מאשר לחופשה קצרה עם בן זוגי. בגדול כיום מגיעה עם פחות "חומר כתוב". לפעמים אני לומדת על המקום רק אחרי שחזרתי כשאני יושבת לכתוב פוסט ואז המידע יותר ברור לי כי הייתי שם. אחרי החזרה אני לומדת יותר לעומק. עד עכשיו תמיד הגעתי עם מידע כלשהו על האזור. נכון שאני יותר סומכת על עצמי על בני משפחתי ובעיקר יש לי תחושה שמה שנעשה יהיה טוב גם אם נפספס איזו אטרקציה ידועה נרוויח מקום אחר שנבקר בו בעקבות המלצה של מקומי שפגשנו או ששאלנו במרכז מידע לתיירים. ממילא הקצב שלנו איטי כך שגם הארגון לא צריך להיות הדוק ומהודק.

אורלי: אני כנראה ה"חנונית" של הקבוצה… אצלי תכנון הטיול השנתי בקיץ, שמשכו כשבועיים, אורך כמעט שנה שלמה. כרטיסי הטיסה מוזמנים שנה מראש, מייד אחריהם המלונות, ומכאן ואילך אני חורשת ומתכננת את המסלול. בשלב מסויים המסלול די מגובש, ואני מורידה הילוך, אבל כשמתקרב חודש לפני הטיול אני חוזרת ל-Fine tuning של התוכנית, ובעיקר מוסיפה אירועים מקומיים שמתפרסמים באותה עת. אם זו חופשה קצרה יותר – כמובן שגם התכנון קצר יותר.

מיכל: פעם הייתי חורשת את הרשת, את הפורומים, קוראת בלוגים..כיום אני מכינה מפה עם נעיצות במקרה הטוב, או במקרה היותר זורם, עושה רשימה של מקומות אפשריים על דף (אותו אני מקווה לזכור לקחת לטיול) ובונה שיהיה ווי-פיי חזק בדירות בהן נהיה. אבל זה כי המבנה של הטיול הוא כוכב וכך בכל בוקר/ערב לפני אני יכולה לגלוש ולבחור מה נעשה. ברור שאת הדירות אני מזמינה הרבה זמן מראש באיזורים שאני יודעת שיש מה לראות/לעשות בהם.

אלישבע: אני לא אוהבת להתכונן. בשבילי זו עבודת פרך. אני נוסעת והדברים פשוט קורים. להיות תייר זו עבודה קשה ואני נגד. תיירות מיין סטרים לא מתאימה לי.

מלי: זה באמת תלוי ביעד. טיול לאלסקה הכנתי חודשים מראש, עד לרמה של טיול בגוגל מאפ לאורך תוואי הכבישים. חייבים לדעת למשל שבקטע כביש מסוים, לאורך 100 ק״מ אין תחנות דלק, חנויות או מסעדות. לעומת זאת, בטיול עירוני אני מסתפקת בנעיצות.

איריס: אם מדובר בטיול ארוך אני בדכ סוגרת מנהלות (טיסות, מלונות, מסלול) חודשים לפני כאשר אני בשלב ההתלהבות. אח"כ זונחת אותו במגרה ובשבועיים האחרונים עולה הילוך ורזולוציה ונכנסת לפרטים, הזמנת מקומות לאטרקציות או דברים שמצריכים הזמנה מראש וכד׳.

סהר: אני גם טסה לav1, תיכננתי מראש חצי שנה! אבל רק בגלל שהייתי צריכה להזמין מקום בבקתות ומלונות

ערן: תמיד מתכנן מראש, זה חלק מכיף שלי בטיול להכין את המקום עליו אני צריך להגיע.

רוני: אנחנו אוהבים לתכנן הרבה זמן מראש, חלק מהכיף.

רבקה: תלוי ביעד. בטיולים שדורשים נסיעה, אני צריכה לדעת מראש בשביל מה אני נוסעת 300 ק"מ. וחשוב שאסע לשם ביום שלא יהיה סגור, או דוקא ביום של הפסטיבל וכו'. בעיר הרבה יותר קל לזרום…

אביחי: אם זו חופשה השנתית בחו"ל עם המשפחה זה מתחיל שנה מראש, כולל ללמוד את השטח דרך המפה (פשוט מסתכל על המפה ולומד את האזור), אתרים בחו"ל (רצוי עם מפות), פורומים בארץ כבר פחות כי זה די לעוס וחוזר על עצמו ואני מחפש בד"כ קצת לברוח מהעדר. אם זה לחופשה זוגית קצרה בבירה אירופית אז חודשיים לפני אני קורא קצת ולומד איך בנויה העיר ואיפה ממוקמות נקודות העניין הרלוונטיות.

עופר: תלוי במורכבות הטיול. לקראת טיול של יומיים וחצי לפוזנן, קראתי כמה פוסטים על המקום, אבל ההחלטה מה נעשה בפועל התרחשה רק כשהגענו. בטיול של חודש ביפן, ידעתי חודשים מראש כל מלון בו אשן, כל רכבת שאקח ועם איזה תיקים אסע. הייתי יכול בלי לתכנן ולזרום ועדיין ליהנות מטיול מהמם, אבל הייתי מספיק פחות, והטיול היה פחות נוח (יפן מאוד נוחה למי שהכין שיעורי בית) והרבה יותר יקר.

מיכל: אני נהנת מכל טיול (ולא חשוב ארוך או קצר, כוכב או מתגלגל) 3 פעמים… פעם לפני בתכנון (בהחלט מתכננת מראש עם אפשרות לשינויים) פעם תוך כדי (ורושמת לעצמי נקודות עיקריות) ופעם שלישית אחרי כשאני מסכמת לעצמי (מה ניה טוב, לאן להמליץ, על מה אפשר לוותר וכו').  בקצור כל נסיעה – חוויה שכמעט מתמשכת לנסיעה הבאה.

ציפי: אני עדיין נוסעת בדרכ רק לטיול אחד, אבל לא חורשת. אם אני יודעת שתהייה תערוכה או משהו כזה אז כן מתכננת, אבל לא לפי ימים וכו. אוספת חומר, מדפיסה אותו והרבה פעמים פורסים על המיטה בערב הטיול ומחליטים לאן רוצים ללכת למחרת. בטיול הקרוב יהיה קצת שונה כי שכרנו רכב, ונלון בארבעה מקומות שונים, אבל גם באמצע אני אוספת חומר. לא בטוחה שאדע מה עושה כל יום.

לסיום – נקודה אחרונה למחשבה – בעבר כשהיינו יוצאים לחופשה עיקרית אחת פעם בשנה, לרוב בחודשי הקייץ, התיכנון היה הכרחי, כדי לא "לפשל", כדי שהטיול יהיה מוצלח ומהנה. בימים אלו כשיש אינספור טיסות זולות ונסיעה לחו"ל משולבת בשגרה של רבים מאיתנו המצב נראה אחרת. כשהנסיעות תכופות יותר לא תמיד יש את הזמן והמוטיבציה להתכונן זמן רב מראש. המידע בימינו זמין יותר, וויי-פיי יש הרי בכל מקום, כך שאפשר לבדוק, ולהמשיך ללקט מידע תוך כדי תנועה. אפילו להתייעץ ולקבל מידע שימושי שישפיע על המקום הבא אליו נוסעים.
אפשר לשחרר את הצורך לדעת הכל מראש ולהניח ליד המקרה להתערב, להוביל, לשנות ובעיקר להפתיע.

Comments

4 תגובות על “לפני הטיול”

  1. תמונת פרופיל של מיכל מנור

    איזה פוסט נהדר אילנה! אהבתי מאד את הדרך בה שילבת אותנו בפוסט (חכמת ההמונים…) לצד התמונות המקסימות מהמיצב של כריסטו.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה מיכל. חוכמת ההמונים משקפת מגוון דיעות ששווה לתת להן מקום. וגם לראות איך אני עצמי נוהגת בצורה שונה, לפי סגנון הטיול ולפי מצב הרוח שלי. לכל גישה הפלוס והמינוס, אין טוב יותר או פחות, יש את מה שהכי מתאים לי כרגע.

  2. תמונת פרופיל של הופאק
    הופאק

    תכנון הטיול הוא כיפי כמו הטיול עצמו ולפעמים אף יותר כי הוא אידאלי בעוד הטיול צריך להיות ריאלי.
    מהניסיון שלי טיול ספונטני יכול להיות מפתיע אבל גם כישלון בעוד טיולים מתוכננים בדרך כלל יעמדו בציפיות ולכן אני מעדיף לתכנן בדרך כלל את הטיול ורק לעתים רחוקות לצאת לטיול בלי תכנון מספיק.

  3. תמונת פרופיל של יאיר בן-צבי
    יאיר בן-צבי

    כל החיים שלי אני לקראת טיול.
    כמעט כל דבר שאני עושה, הראש שלי בטיול הבא.