ספסלים מול הנוף

את מיכלי זסק אני מכירה מהפייסבוק ומדי שלישי בבוקר אני מצפה לפינה השבועית בה היא מעלה לדף הבית שלה שתי תמונות, לרוב ממקומות שונים, זמנים שונים, אבל עם מכנה משותף שמחבר ביניהן. אני עוקבת בעיניין אחרי זוגות התמונות, אוהבת ומתפעלת מהגישה שמחברת בין אימיג'ים מפה ומשם לפי קשר אסוציאטיבי. מופע מרתק של חשיבה יצירתית.

בשלישי שעבר היא בחרה שתי תמונות של ספסלים, האחת מהרי יהודה והשנייה מגרמניה.

"ספסל הוא המקום שבו אתה הופך להיות חלק מהנוף ומהתמונה כולה", "יש בהם משהו שהוא מעבר למטרה השימושית שלהם. סוג של הזמנה וסימבוליות", היא כותבת למישהי באחת התגובות בפוסט ואני מסכימה עם כל מילה.
אני מאלה שאוהבים לשבת על ספסל. להיעצר. להתבונן. לפעמים לקרוא ספר או לפתוח את הנייד ולהתעסק עם המסך הקטן. לפעמים רק יושבת. נחה.

גם אני אוהבת ספסלים ומצלמת אותם בטיולי הרבים. יש לי אוסף ספסלים ממקומות רבים בהם טיילתי, בארץ ובעולם. זהו אובייקט צילומי פוטוגני, במיוחד שכהוא מוצב אל מול הנוף.
"מאוד אוהבת ספסלים, אני כותבת לה בתגובה, יש במילה הזו משהו קצת מערסל, מציע מנוחה, השתהות. וכשמציבים אותם מול הנוף, על אחת כמה וכמה. מניחה שלאדריכלים, או מי שמתכנן גן מסויים יש מערכת של שיקולים היכן להציב ספסל. נתת לי רעיון לפוסט לבלוג שלי, לאסוף תמונות של ספסלים, לאסוף רגעים של מנוחה, של עצירה, של התבוננות."

"בדיוק זה אילנה, מיכלי עונה לי,  הזמנה לשקט, לעצירה, להתבוננות. כן, בתכנון נוף המחשבה איפה להציב ספסלים, ואיזה ספסלים, היא תורה. צל, כיוון המבט, נגישות, שיפוע, שימושיות ועוד ועוד. אפילו דברים טריוויאליים כמו להמנע מלהציב שני ספסלים זה מול זה כי זה תוקע אנשים זרים זה מול זה במבט ישיר."

כתגובה לשתי תמונות הספסלים של מיכלי אנשים כתבו מילים מאוד יפות, ואני מצטטת את חלקם:

"תרגיל ספסל – כל בית ספר לקולנוע. שנה א' סמסטר א', שני אנשים יוצרים אינטרקציה על ספסל בלי מילים."
"ספסלים בטבע זה רעיון נהדר, לשבת, להתבונן, לשכוח מהכל, להנות, להיות אחד עם הטבע."

"כל כך יפה. מישהו חשב עלינו."
"צילומים מרגיעים מאוד ליום שלישי, מרגישים את המנוחה."

"בא לי ספסל לעצמי ככה בטבע היפה הזה"
"בא לי להכנס לפריים ולשבת מול הנופים עם אוזניות ומוזיקה. יש בנקודת המבט אל ומתוך הספסלים הכנסה פנימה לחלק ממהות הנוף. אל איזה שקט."

"ספסלים ריקים. כמה ספסלים ראיתי בימי חיי, ועל כמה מעטים מהם אכן התעכבתי לשבת קצת. אנו מהממהרים. אני מתיישב לעתים על ספסל, נהנה קצת. ומתרץ לעצמי: חשוב גם לספוג קצת קרני שמש. ואז מתחיל הנודניק הקטן שבראש: "טוב, מספיק." וחבל שכך. שאנחנו לא מסוגלים להחליט, סתם כך באמצע יום של חול, לשבת שעה על ספסל בפארק."
"ספסל הוא לעולם הזמנה. אפשר להיעתר או לוותר. אבל ההזמנה בעינה עומדת."

"ספסלים זה רומנטי בעיני. בכלל לשבת רגע היכן שבדרך כלל לא עוצרים, רק כי יש שם ספסל. זה רעיון נהדר כמו כל הפוגה מזדמנת."
"כמה יופי יש בשילוב הזה של נוף מיוחד וספסל שמזמין לישב בו."

נכון, יש הרבה יופי בעיני בהצבה של ספסל אל מול הנוף, או אפילו בפארק, בהזמנה אל עובר האורח לעצור לרגע, להתיישב, לנוח לרגע, להתמזג לרגע עם הנוף.
ליקטתי כמה תמונות ספסלים שצילמתי בהזדמנויות שונות, חלקם צולמו בארץ, חלקם בערים אירופאיות (וינה, לונדון) או בדולומיטים. חלקם פשוטים מאוד, בול עץ מהוקצע שהונח על האדמה לישיבה, חלקם ספסלי עץ של קק"ל שמוצבים במצפורים ברחבי הארץ, חלקם מפוארים, ניכר שהושקעה בהם מלאכת עיצוב – והמשותף לכולם הוא שניתן להתיישב עליהם. ואפילו רצוי ומומלץ.

לא על כולם התיישבתי ואני מצרה על כך. בפעם הבאה שתחלפו על פני ספסל חישבו עליו כעל הזמנה לעצירה, לנשימה עמוקה. נשימה שיש בה משמחת הלב.

"הספסל הינו מן האלמנטים החשובים ביותר בגן, והוא נושא בתפקיד פונקציונלי ועיצובי כאחד. כפריט ריהוט תפקידו לספק ישיבה נוחה ומהנה. בהיותו רהיט בעל נוכחות יש משמעות גם לעיצוב נאה לעין, המשתלב עם השפה הארכיטקטונית הכללית של הגן."

מתוך "ספסלים בגן ובגינה" מאת מיכל זסק


Posted

in

by

Comments

12 תגובות על “ספסלים מול הנוף”

  1. תמונת פרופיל של צבי
    צבי

    וישנן מערכות זוגיות, שספסל אחד בעברן הוא ציון דרך מחבר, להתרפק עליו ולזוכרו לאורך שנות חיים.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      זיכרון נהדר! האם הספסל מהזיכרון הרחוק עדיין שם?
      חושבת שבכל מקום שקורה לנו משהו משמעותי, שלרוב קשור לאנשים הקרובים לנו, ישאר חקוק בלבנו, כ-"ציון דרך", בדיוק כפי שהיטבת לכתוב.

  2. תמונת פרופיל של שרה שקל

    הסתקרנתי, אז קפצתי לכאן…
    אוסף תמונות מפעים ומילים נוגעות. עשית לי חשק להחביא לי ספסל בגינה.
    תודה!

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה שרה! למה להחביא? לדעתי הספסל צריך להיות במקום גלוי ומזמין ישיבה. שמתי לב איך מאז שכתבתי את הפוסט הזה אני שמה לב יותר לספסלים וגם מתיישבת עליהם…

  3. תמונת פרופיל של סהר
    סהר

    מאוד אהבתי את הספסלים שלך. גם אני מאוד אוהבת לצלם ספסלים בטיולים

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה סהר. שמחה שאהבת ושמחה לשמוע שגם את שמה לב לקיומם של הספסלים

  4. תמונת פרופיל של שני
    שני

    אוי זה מקסים! אחת התמונות האהובות עלי ביותר שבעלי צילם בזמן הלימודים שלו היא של ספסל. יש משהו בתמונה של ספסל בודד מול נוף שפשוט מעלה בי רגש. כמו מן דימוי לנפש האדם… תמונות נפלאות 🙂

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה שני. אהבתי את הדימוי שהעלתי על ספסל בודד מול הנוף, אני מודה למי שהציב אותו שם, כאילו ניחש שהייתי רוצה להתיישב שם מול הנוף, לנוח לרגע וחשב עלי ומציע לי את האתנחתא היפה הזו.

  5. תמונת פרופיל של זיוה
    זיוה

    "ספסל הוא הזמנה". אזכור את זה לפעם הבאה שאמצא ספסל על אם הדרך ואכבה מראש את הנודניק הקטן. יש לך כאן כמה אמירות נפלאות.
    כתבת יפה על נושא אהוב. אני חושבת שתמונה של נוף עם ספסל מכילה בתוכה המון משמעויות, הרבה מעבר לנוף לכשעצמו, ולכן זה כל כך קולנועי-רומנטי-מעורר מחשבה ועוד הרבה מילים שבטח ניתן היה לשבץ כאן.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה זיוה. שמחה לגלות שהנושא הזה אהוב גם על אחרים. כתבת כאן "רומנטי" ונדמה לי שבכלל לא איזכרתי את הספסל כמקום מפגש בין שניים, כמה יופי יש בישיבה הזו בצוותא, יד ביד או מחובקים.

  6. תמונת פרופיל של גלית קידר
    גלית קידר

    הספסלים זאת אהבה.
    הגינה שלי מלאה בהם, בכל מיני פינות סודיות, וקסומות.
    הצילומים שלך נהדרים וממש גורמים לרצות להיכנס במין אוקוס פוקוס לתמונה ולשבת שם.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      גלית תודה! בכייף, תעשי הוקופ-פוקוס לאיזו תמונה תרצי… האמת, גם לי היה מתאים להיכנס לשם ולשבת איזה יום שלם, לנוח מול הנוף…