הגשר | Bron | Broen

באיחור מה נחשפתי לסדרת הטלוויזיה המשטרתית "הגשר", הפקה משותפת של הטלוויזיה הממלכתית השוודית ורשות השידור הדנית. למי שעדיין לא מכיר הסידרה זכתה לשבחים רבים, ביקורות מעולות וצופים נלהבים, היא עלתה לשידור בסתיו 2011 והעונה הרביעית והאחרונה הסתיימה בפברואר 2018.
אחרי אינספור עונות של "חוק וסדר" האמריקאית היה נדמה לי שמיציתי את הז'אנר, לכן לקח זמן עד שצפיתי בפרק הראשון ונשביתי בקסמיה האפלים והקודרים. משחק מצויין, רציחות ספקטקולריות, תעלומות סבוכות, חקירה שמגיעה למחוזות לא צפויים ובעיקר מה שמשך לי את העין ממבט ראשון זה הגשר הארוך שמחבר בין דנמרק לשבדיה. הגופה הראשונה מתוך רבות שנראה בהמשך, גופת אישה מבותרת לשניים הונחה על גשר ארסונד בדיוק במקום בו עובר הגבול בין שבדיה לדנמרק. זהו הפתיח לפרק הראשון.
הגשר ממשיך לככב גם בעונות הבאות, כשגופות נוספות צצות תחתיו או מתנגשות בו בספינה עד סצינת הסיום בפרק האחרון בו סאגה עומדת על הגשר ו… (בלי ספויילרים)

הצילומים של גשר ארסונד המרשים, גשר שמחבר בין שתי מדינות, גיאוגרפית ותרבותית, גרמו לי להיזכר בגשרים שונים מרחבי העולם שחציתי במסעותי ולתהות מה יש בגשר שכ"כ מושך אותי. מלבד היותו מונומנט הנדסי מרשים שמאפשר לכלי תחבורה והולכי רגל לחצות מצד אל צד, יש בו גם משמעות סימבולית. פעולת החצייה, מעבר מעל מכשול, נעשית גם ברובד הפיסי, המנטלי והרוחני.

הצטרפו אלי לפוסט בו אני מזמינה כמה מחברי הבלוגרים להתארח ולספר על גשרים מרחבי העולם.

אבל לפני הכל, אנא מכם, לחצו על כפתור הפליי של השיר הנ"ל, שיר הפתיחה של הסדרה. מודה שגם אחרי עשרות השמעות חשבתי לתומי שמדובר בשיר בתערובת של השפות שבדית-דנית עם נגיעות קטנות של אנגלית.  לכן הופתעתי מאוד כשגיליתי שכל מילות השיר הן באנגלית. מסתבר שאני לא היחידה שהתקשתה לעקוב אחרי השפה. כך או כך, הייתי שמחה אם השיר הנוגה הזה ישמש כפס קול של פוסט הגשרים שאתם עכשיו קוראים.

גשר ברוקלין, מנהטן

הביטוי "גשר מעל מים סוערים" הלקוח משירם העל זמני של סיימון וגרפונקל רומז על משמעות הגשר כסימבול. החיים סוערים, מאתגרים, מציבים בפנינו קשיים ומכשולים. הגשרים מסייעים לנו להתגבר על הקושי, להגיע בבטחה מנקודה A לנקודה B. כשהדרך קלה וזורמת הכל טוב, אבל ברגע שצץ מכשול, כמו בור או מים, הגשר מגשר עליהם באוויר, מאפשר המשך תנועה בטוחה.

מי מאיתנו לא נקלע למערבולות, למים סוערים, כשהקרקע המוצקה מתחת לרגליים נשמטת, כשמרגישים פחד, שהעולם כולו נדמה כמו גשר צר מאוד, חוששים ליפול. מי לא נזקק אז לסיוע שכזה, שיישא אותו מעל הקושי ויאפשר לו המשך דרך בטוחה.

גשר מנהטן

בהשראת סדרת "הגשר" שהתחלתי לצפות בה בסוף הקייץ, סמוך למועד הנסיעה לניו יורק, היה לי ברור שכאשר אגיע למנהטן אחצה את כל שלושת הגשרים שמחברים בינה לבין ברוקלין. בהתכתבויות עם טובה הבלוגרית הניו יורקרית מסתבר שבנוסף להיותינו חובבות גשרים אנו גם אוספות אותם, מצרפות גשר לגשר למחרוזת גשרים שתענוג גדול להלך עליהם. מישהו הצמיד להם את הכינוי "BMW", כלומר Brooklyn, Manhattan, Williamsburg
הגשרים של ניו יורק מצטלמים כ"כ יפה, נוחים להגעה עם מסלול ייעודי להולכי רגל. המפורסם בהם הוא גשר ברוקלין שמופיע כאטרקציה תיירותית בכל המדריכים שממליצים  לחצות את הגשר רגלית לפחות בכיוון אחד ולצפות בקו הרקיע של העיר דרך חוטי הפלדה המאסיביים. בנוסף לגשר ברוקלין שכבר הלכתי עליו בעבר, חציתי הפעם גם את שני הגשרים הפחות פופולרים בקרב התיירים. להבדיל מגשרים אחרים בעולם, בגשרים של ניו יורק פזורים שלטים שאוסרים להציב מנעולים. מי שיתפס עושה זאת צפוי לקנס של 100$. האמריקאים הממושמעים נשמעים מן הסתם להוראה ורק פה ושם אפשר למצוא מנעול שאולי שמו תיירים.

זכורה לי לטובה החווייה תוך כדי חציית גשר מנהטן, כשרכבות חלפו והרגשתי חזק בכפות הרגליים את הויברציות החזקות, אנרגיה אדירה של תנועה שהתפשטה בגוף מכפות הרגליים עד שורשי השיערות. ומצד שני קו הרקיע המסוגנן של הדאון טאון. לעצור לרגע ולנשום עמוק את ה-essence של אחת הערים המרשימות בעולם.

גשר וויליאמסבורג, מנהטן

כשאני בודקת מה מושך אותי בגשרים, אני למעשה מקלפת שכבות בתוכי ורואה בגשר מטאפורה. הגשר כדבר שמאפשר תנועה בטוחה מכאן לשם ומשם לכאן. גשר כעוגן, כמקום בטוח. תחתיו זורם נהר גועש או תנועה סואנת. קיים מכשול שמונע מהולכי הרגל תנועה ישירה ובטוחה וכאן בא הגשר שתוכנן בהקפדה כדיי להקל. לעזור. לאפשר.

גשר הרכבת מירושלים לת"א, לתנועת הרכבות בלבד

כשאני מטפסת על גשרים ממשיים בעולם החיצוני אני יכולה להשליך מזה לעולם הפנימי שלי, איך אני מגשרת בין חלקים שונים בתוכי. איך אני חוצה גשרים על מנת להגיע ממקום שפחות עושה לי טוב למקום מיטיב יותר. גשר מחושך לאור, מפחד לאומץ, מעצבות לשמחה ולהתלהבות. אותו "דבר" מוחשי שקיים במציאות, קיים גם בתוכי, כרעיון, שיש קשר, שיש דרך לאחד בין חלקים נפרדים, שיש לי יכולת לנוע מצד לצד.
הגשר אם כך כמבנה בעל ממשות בעולם האמיתי שמחבר בין מקומות ובמובן המטאפורי כמבנה (רגשי או מנטלי) שמחבר בין קצוות שונים בתוכי שלכאורה אין ביניהם קשר.

גשר המיתרים , ירושלים

מסתבר שגם בנהריה בנו "מיני גשר המיתרים", שהפתיע אותי כשנסענו צפונה לכיוון ראש הנקרה וחלפנו תחתיו. את התמונה הזו צילמתי בחטף בדרך חזרה, כשהשמש בעיניים. לא ברור מהי נחיצותו של כזה גשר מאסיבי ויקר מאוד, כשבצומת המרומזרת קיימים מעברי חצייה לשימוש הולכי הרגל. נראה שהגשר בשלבי הבנייה האחרונים ועדיין לא נחנך. מתושבת העיר נאמר לי שגם להם לא ברור מדוע הושקעו כמה מיליונים בהקמה גשר שאין בו הכרח במקום לנתב את הכספים לדברים אחרים. הינה דוגמא לגשר ש"מי בכלל צריך אותו". זה מזכיר לי את ימיו הראשונים של גשר המיתרים שנבנה עבור הרכבת הקלה בירושלים וגם אז קמו קולות שמתחו ביקורת בטענה שהוא יקר מדי וכי ירושלים אינה זקוקה למונומנט זר ומיותר בכניסה לעיר, עיר שקיימת אלפי שנים ואינה זקוקה לסמל נוסף.

מיני גשר המיתרים , נהריה

יש כמה דרכים לספר את סיפורו של הגשר. אפשר בדרך המוכרת, העובדתית בה מתארים גשר היסטורי עתיק, מתי נבנה, ע"י מי, אילו ציוני דרך היסטוריים משמעותיים קרו בגשר. אפשר לתאר את גשר מנקודת מבט אישית, להסביר למה אני אוהבת גשרים, מהם מסמלים בעיני.

לפעמים הגשר משמש בנוסף להיות מעבר הולכי רגל וכלי תחבורה גם כאטרקציה תיירותית שמושכת את התיירים ללכת לכל אורכו, הלוך חזור, או רק כיוון אחד. יש גשרים שהם חלק ממסלול הליכה בטבע, ואם הגשר רעוע אין ברירה אלא להתגבר על הפחד ולחצות אותו, להרגיש את הנידנוד ברגליים ולהזדרז להגיע לגדה השנייה.
יש גם גשרים שאין הכרח לחצות אותם, שעל מנת להגיע לצד השני יש דרך עוקפת ובכל זאת קיים הדחף לעלות על הגשר מתוך עיניין וסקרנות לראות את הנוף הנשקף.
אפשר להסתכל על גשר בעיניים שמחפשות יופי ואסתטיקה, עיניים שמעריכות סימטריה, השתקפויות, והשתלבות המבנה ההנדסי בנוף.

אלו רק דוגמאות ספורות. יש עוד רבות ואולי זה מה שמושך אותי ב"גשר", ריבוי המשמעויות, הסיפורים, החיבורים.

גשר המילניום, לונדון

עד כאן הגשרים שלי, גשרים שחציתי לאחרונה, בניו יורק, ירושלים ולונדון, חלקם מוכרים וחלקם חדשים שהצטרפו ל"אוסף".

פניתי אל חבריי הבלוגרים שמרבים לטייל בעולם בבקשה שיבחרו בגשר אחד ויספרו עליו. הגשרים נמצאים בכל מקום, לפעמים נחצה את הגשר כלאחר יד בלי לשים לב (כמו ששמוליק מאיר את עיננו בסיפורו על גשר לוד) ולפעמים ניסע במיוחד כדי להגיע אל גשרים מיוחדים שיופיים וייחודיותם מצדיקים את הטרחה בהגעה אליהם (כמו שרבקה מספרת על הגשרים של כפרי זגוריה). לפעמים נגיע לעיר של גשרים, שנרצה לעלות על כולם (כמו שמיכל מספרת על ורוצלאב שבפולין).

לפני שנעבור לחוויותים של בלוגרים של טיולים שמספרים על הגשר שתפס את תשומת לבם, שיר.
שיר שמעורר מחשבה על המקומות בהם אני לא מאמינה ביכולתי לעמוד בדברים שניצבים מולי, לעבור את הגשר, וכשאני כבר עומדת ב"גדה השנייה" כמה כדאי לעצור ולהתבונן בהערכה בתהליך שעברתי, איך התגברתי על הפחד, איך אזרתי אומץ לעשות מעשה.

מיכל מנור מהבלוג "רואה עולם" מספרת בפוסט "חופשה בורוצלב אנפלאגד" על עיר של גשרים ותעלות. עיר שיש בה לא גשר אחד, אלא 112! לחובבת גשרים זהו תענוג גדול לעבור מגשר לגשר, בתנאי כמובן שמזג אוויר ידידותי למטייל…

"יש לי חיבה גדולה לגשרים עירונים (ולרכבות, כולל רכבות תחתיות וחשמליות). מבחינתי הם מבטאים את אפקט התנועתיות, את אפשרות המעבר ממקום למקום ולכן הבחירה שלי היא הגשרים של ורוצלב המהווים חלק משמעותי מהמרקם האורבני  שלה.
בורוצלב יש 12 איים על נהר האודר המחוברים ביניהם ב-112 גשרים והיא אף מכונה גם “עיר של גשרים ותעלות”.
ידעתי  עובדה זאת טרם נסיעתי לעיר וכחובבת גשרים תכננתי לראות חלק מהגשרים.
אולם מזג האוויר ביום בו תוכנן השיטוט באיים לא האיר לי פנים, היה גשום ורוחני וכמעט וביטלתי את התוכניות. בסופו של דבר בשעת בין ערביים, רגע לפני החשיכה, החלטתי לא לוותר ובדיעבד אני מאד שמחה על כך, כי המראה שהתגלה לעיני היה אחד היפים בטיול.
הגשר הראשון אותו חציתי, גשר הברזל האדום (most Piaskowy) שהינו הגשר העתיק ביותר בעיר, ריגש אותי מאד, מצד אחד נשקפו ממנו הקתדרלה המוארת והעצים המקושטים לצד הנהר ומצד שני כל כמה דקות חצו אותו חשמליות. התחושה במקום הייתה כל כך עירונית שלמרות שכבר החשיך קיבלתי זריקת מוטיבציה להמשיך הלאה, אל גשר נוסף. הגשר הבא היה גשר הקתדרלה המכונה גם גשר המנעולים. הוא היה מקושט ומואר ובעיקר הוביל אותי אל מראה שכמו נלקח מן האגדות – שדירת עצים מנצנצים ובסופם קתדרלת ג'והן הבפטיסט המרשימה.
לצערי בגלל החשיכה והקור הספקתי לחצות רק שני גשרים, אבל אם אשוב לורוצלב באביב או בסתיו לבטח אדגום גם את השאר."

צילום: מיכל מנור

ניני אטלס מהבלוג "חמושה בעדשה" מספרת איך העין נמשכה אל גשר על נהר הלואר, גם בלי לדעת מה שמו או מה הסיפור שעומד מאחוריו. לפעמים הגשר וההשתקפות שהוא יוצר במים מייצרים מחזה כ"כ יפה שנעים להביט ולצלם. אחרי שחיפשה ומצאה היא כותבת על פיצוץ הגשר במהלך מלחמת העולם השנייה ומפנה את הזרקור לתופעת פיצוץ הגשרים שנפוצה בעולם כולו במקומות של עימות צבאי כאקט של התנכלות וחסימה יעילה של המעבר. למי שמתעניין בהיסטוריה גם בארץ יש לא מעט גשרים שפוצצו ע"י המחתרות בתקופת המנדט הבריטי.

"בספטמבר אוקטובר 2016 ביקרנו בצרפת.
ראינו אותו מתצפית בדרכינו מאנז'ה אל סומיר. משהו בו גרם לי לעשות לו אלבום שלם. לא ידעתי את שמו או מה בו גרם לי לשוב ולצלם דווקא אותו.
עברו השבועות והשנים, ועוד לא התפניתי לרכז יחד לכדי רשומות, את כל עוללות טיולנו בצרפת.
כשכתבת שאת מחפשת גשרים היה לי ברור שזה הגשר שראוי לו שאשלח. התחלתי לחפש אותו על המפה לפי הזיכרון, אוריאל סייע ומצאנו אותו.
שמו Pont de Saint-Mathurin-sur-Loire,  גשר סן-מתורין. מתברר שהיה הגשר האחרון על הלואר, שנהרס על ידי המחתרת הצרפתית ב -19 ביוני 1940, כדי לנסות למנוע מהצבא הגרמני להמשיך בפלישה. עד היום פיצוץ הגשרים על הלואר נחשב לאחד המבצעים הראשונים והחשובים של המחתרת הצרפתית. הגשר נבנה מחדש בשנת 1954."

צילום: ניני אטלס

ענבל כבירי מהבלוג Inbal Cabiri מספרת על גשר רעוע בהרי נפאל שעל מנת לחצות אותו היה עליה לאזור אומץ ו… להתפלל לטוב. לא כל הגשרים יציבים וחזקים, לרוב הגשרים שנראה במדינות עולם שלישי יהיו גשרים שנבנו מחבלים וענפי עצים שאיכשהו מאפשרים מעבר זהיר של הולכי רגל. כשאין ברירה, אין ברירה… ודווקא כאן נדרש אומץ גדול לחצות מגדה לגדה כשהנהר שוצף וגועש והגשר שלפנינו נראה מט לנפול…

"נפאל, 2010. אני ובן זוגי לוקחים חודש חופש מהעבודות שלנו ונוסעים לטראק האראונד אנאפורנה.
אני מגיעה לראשונה בחיי למדינת עולם שלישי. נוחתים בקטמנדו, הלם תרבות מסויים, ממשיכים לפוקרה ומשם יוצאים לטרק.
הולכים והולכים והולכים. עליות, ירידות, שבילים מתפתלים, גשם, שדות אורז, גאיות, עמקים. פה ושם כפר קטן, ילדים משחקים ומבקשים ממתקים.
באיזשהו שלב צריך לחצות את הנהר. והגשר, איך לומר, לא נראה משהו. אם להוסיף לזה פחד גבהים קל, נהר שוצף ומתחת והכי חשוב – המצלמה! איך חוצים את זה, אלוהימה.
אל תדאגי, אומר לי הבן זוג, את יודעת כמה אנשים כבר עברו על הגשר הזה? זה שיא הבטוח. ובכן, זה בדיוק מה שמלחיץ אותי! בגלל שעברו פה כל כך הרבה אנשים, דווקא עכשיו הוא יתפרק.
אז עצמתי עיניים, ככה חלקית, וטסתי לצד השני, כדי שלא יספיק להתפרק לפני שאני מסיימת לחצות.
ועד שהצלחתי להסדיר את הנשימה, לברך הגומלת (לא באמת), הגענו לעוד אחד. ארוך."

צילום: ענבל כבירי

אורלי אופק מהבלוג "חלומות באופק" מספרת על גשר צנוע בקופנהגן עם מנגנון שמאפשר לו להתרומם כדי לאפשר מעבר לסירות. כלומר גשר דו-שימושי, גם למעבר הולכי רגל וגם למעבר כלי שיט.
בפוסט "שבת נינוחה וחופשית בקופנהגן השמשית" היא מספרת אותו יום טיול בקופנהגן, כולל המעבר על הגשר:

"הגשר שבחרתי לספר עליו הוא די פשוט וצנוע, אך דווקא בכך טמון בעיניי יופיו. מדובר בגשר להולכי רגל בקופנהגן, בשכונה המקסימה והטרנדית Christianshavn הנמצאת מעבר לרצועת הים בצידה המזרחי של קופנהגן. כאשר סירות מפרש מתקרבות למקום, מתרומם הגשר על צירו ומאפשר לסירות הגבוהות לחלוף על פניו, ולאחר מכן הוא נסגר שוב ומאפשר לעוברים והשבים להתהלך עליו.
ודאי תשאלו, מה קסם לי כל כך דווקא בגשר הזה? ובכן, הגעתי אל הגשר בטיולי בקופנהגן, ביום שמשי ונעים בסוף השבוע, כדי לחצות אותו מצידו האחד אל השני. הגשר היה מורם באותה העת, כדי לאפשר לסירות לעבור במים, ובכל אחד מצידי הגשר המתינו בסבלנות עשרות רוכבי אופניים. שיירת יאכטות מפוארות עברו בזו אחר זו במים, ולאחר שחלפו כולן – נסגר הגשר בחזרה. אז החלו רוכבי האופניים, והולכי הרגל לצידם, לחצות את הגשר מצד לצד, בסדר מופתי וללא כל לחץ ודחיפות, וכל קהל עוברי האורח הגדול הזה התנהל על הגשר בצורה תרבותית ומנומסת. בעיניי היה זה מחזה מרהיב ומשובב את העין, שגרם לי להתאהב עוד קצת בקופנהגן הנפלאה!"

צילום: אורלי אופק

רבקה קופלר מהבלוג "אוספת אוצרות" הקדישה פוסט שלם על גשרי קשת יפהפיים בכפרי זגוריה שביוון ההררית, גשרים שנבנו על מנת לאפשר מעבר בין שני כפרים קטנים בימים שלא היה כביש שחיבר ביניהם. גם אם אלו גשרים קטני מידות הם נחשבים לחזקים במיוחד, ועדיין לא כולם שרדו עד ימינו. הגשרים הללו מהווים אטרקציה תיירותית ורק מהתבוננות בתמונות אני מסמנת לי את האיזור כיעד לנסיעה שיגיע ביום מן הימים.
בפוסט "גשרים אל העבר" היא כותבת:

"אני אוהבת מאוד גשרים. אני חושבת שתמיד אהבתי. התרגשתי במיוחד לעבור על הגדולים והמסיביים, אלה שמגשרים מעל מים סוערים הנראים כבלתי ניתנים לגישור. אך גשרים קטנים ומקומיים, אני חייבת להודות – מרגשים אותי הרבה יותר ומעוררים את שריר הדמיון.
הגשרים האלה הם פשוט מרהיבים ביופיים ודוקא הפחות מפורסמים שביניהם יפים יותר בעיניי. הם נראים כאילו הם חלק טבעי מהסביבה בה ניטעו, הם מכוסים צמחיה ואזוב ואם מוכרחים להשתמש במונח "מוכרחים" אז הוא הכי מתאים לגשרים האלה – פשוט מוכרחים לראות אותם, להקיף אותם מכל הצדדים, לחוות אותם ואם יש אומץ אז גם לטפס עליהם – ולהתפעל מיופיים."

צילום: רבקה קופלר

עמירם צברי מהבלוג "לטייל בין סיפורים" מספר בפוסט "הפונטה דיי פוני – גשר האגרופים של ונציה" סיפור שלא האמנתי עד שקראתי. אם חשבתי שגשר יכול לשמש כמקום רומנטי אליו מגיעים זוגות אוהבים על מנת לתלות מנעול ולזרוק את המפתח לנהר כאקט לאהבת אין קץ, עמירם מספר על אחד מגישרוניה העתיקים של ונציה ששימש לתגרות המוניות. שני הפלגים היריבים היו מגיעים לגשר כדי "ללכת מכות" כשהשיא היה להעיף את מי שחטף מכות למי התעלה. אין גבול לטימטומם של האנשים, ממש ככה.

"מעל תעלות המים האחוריות של ונציה נמתחים מאות גשרים עתיקים המקשרים בין האיים. אחד המרתקים שבהם הוא הפונטה דיי פוני, הניצב בכיכר סן ברנאבה שבליבו של רובע הדורסודורו. הגשר המפורסם אינו נבדל במראהו מגשרונים אחרים, אך מאחוריו נחבאת מסורת עתיקה ודי מוזרה, והיא שנתנה לו את שמו: "גשר האגרופים". סיפורו של הגשר הוא בעצם סיפור של מאבק המשתרע על פני דורות רבים, בין שתי פלגים ונציאניים שנהגו להיפגש על הגשר לתגרות המוניות, שנודעו בשם 'קרבות האגרופים' "

צילום: עמירם צברי

גשר אחרון חביב, גשר כחול-לבן עתיק יומין שנבנה ע"י הממלוכים ושרד למעלה מ-700 שנה.
שמוליק כהן מספר על גשר לוד בפוסט "כשנגיע אל הגשר, נסתכל עליו"  

"הנוסע בכביש 40 יוכל לראות בסמוך לכניסה הצפונית ללוד גשר ישן. מה המיוחד בגשר? מדוע לקרוא לצומת "צומת גשר לוד" על שם גשר ישן העובר מעל נחל איילון?
חדי העין מביניכם יכולים להבחין בעיבוי אומנות הקמרון המרכזי באמצעות מבנים דמויי פירמידות הפוכות, שקודקודן פונה נגד כיוון זרימת המים. מבנים אלה אמורים לפצל את זרימת המים, ולהגן על הגשר. לאלה המחייכים בלגלול על הסכנה הטמונה בזרימת נחל האיילון, אזכיר שבחורף הזרימה של הנחל מגיעה לעוצמות מרשימות. מספיק להיזכר כיצד אותו הנחל ממש, הציף את נתיבי איילון בשנות התשעים, וההצפות נפסקו רק לאחר הגבהת גדותיו. יתכן שהגנה זו מפני הזרימה מסייעת לגשר לשרוד כבר כמעט 740 שנה (!). גיל הגשר מרשים אפילו יותר כאשר חושבים על כך שבזמן שהוא נבנה ותוכנן, לא היו בנמצא מכוניות, בודאי שלא משאיות כבדות, ואילו היום בגילו המתקדם, עוברת עליו תנועה משמעותית של מכוניות ומשאיות. אומנם סביר להניח שלא אהיה בסביבה לבדוק זאת, וכן שמישהו אחר יכתוב את הבלוג (ואולי גם חלק מהקוראים יתחלפו), אבל כמה גשרים שמע"ץ בונה היום יעמדו על תילם בעוד 700 שנה?"

צילום: שמוליק כהן

לפני סיום רוצה לשתף בפוסט שמוקדש לגשרים שכתבה הבלוגרית זיוה רענן – "המהפכה של הגשר" – שגם בעיניה הגשר הוא נושא אינסופי ומרתק.
"לפעמים הם אלמנט פיסולי במרחב, לפעמים פלא הנדס ולפעמים ההיסטוריה שלהם מרתקת. שמתי לב שכמה פעמים עשינו מעקף גדול בטיול עם המשפחה כדי לראות גשר או שאפילו תפרתי טיול במיוחד לגשר. אבל קרה שגם גשרון קטן שנתקלנו בו במקרה עורר התרגשות או שהוליד תמונה יפה."

מקווה שנהנתם לחצות את הגשרים מרחבי העולם שקיבצתי לפוסט זה ומוזמנים לספר בתגובות על חוויות שלכם מגשר כלשהו שהטביע בכם חותם. איזה גשר הכי אהוב עליכם? אולי היה גשר שהפחיד אתכם לחצות? האם במקרה או שלא שמתם מנעול באחד הגשרים?

לסיום שיר הנושא של הסדרה עם צילומים של הגשר הדני-שבדי, שאולי ביום מן הימים אחצה בנסיעה.

Comments

24 תגובות על “הגשר | Bron | Broen”

  1. תמונת פרופיל של אורלי אופק

    אילנה היקרה, נקודת המבט שהבאת לנו על הגשרים שלך מעניינת ביותר, והתמונות המרהיבות מוסיפות לעניין ולהנאה מהפוסט!
    תודה על ההזמנה להשתתף, שמחתי להביא את הגשר שלי למיצג המרשים הזה!

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      גם אני שמחה שהבאת את הגשר שלך מקופנהגן לאוסף הגשרים.

  2. תמונת פרופיל של ניני אטלס

    כמו תמיד, אני אוהבת מאד את ההקשרים שאת עושה. מגשר לרגש ובחזרה.
    נהנתי לקרא על כל אחד מהגשרים, וכמה שונים הם האחד מהאחר ובכל זאת תפקידם זהה.
    צילומים נהדרים
    תודה רבה שהזמנת להשתתף ברשומה המיוחדת.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה ניני! שמחה שהשתתפת, ההשתקפות של הגשר בתמונה שצילמת מקסימה! צודקת, לגשר יש אותו היעוד, אבל הוא משתנה ממקום למקום ובזה יחודיותו ויופיו. וכשצוברים אוסף, ותאמיני שמה ששמתי כאן זה רק קצה המזלג, רואים את המגוון האדיר ומתחילים להסתכל גם על הפן ההנדסי, הפונקציונלי, האסתטי, ההיסטורי וכו'.

  3. תמונת פרופיל של מיכל מנור

    אילנה, כל כך נהניתי מהפוסט הזה, גמעתי בו מילה אחר מילה ולא רציתי שייגמר.
    אהבתי את עולם הדימויים וההקשרים שלך למושג גשר, אהבתי כיצד התמונות שלך משתלבות נהדר בפרשנויות שלך.
    אני חושבת שהבחירה שלך לשלב אותנו, הבלוגרים, היא מעולה ומעשירה, כי היא נתנה עוד אספקטים לנושא הגשר, בעיקר אספקטיים רגשיים. כל בלוגר והגשר שלו.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה מיכל, שמחה שאהבת את הפוסט. זו בדיוק היתה המטרה שלי בשילוב נקודות מבט נוספות של בלוגרים אחרים שיביאו את מה שתפס אותם בגשר שבחרו. ככה אפשר להרחיב את הנושא עוד ועוד. לגמרי, כל בלוגר והגשר שלו.

  4. תמונת פרופיל של זיוה
    זיוה

    אילנה, כתבת מאוד יפה על הגשר כאלמנט פיסי יוצא דופן במרחב וכאלמנט מטפורי. גם מבחר הגשרים שהעלו הבלוגרים מאוד יפה ומגוון והתמונות שהבאת מהגשרים בניו יורק מרשימות באופן בלתי רגיל. אני לא הייתי בניו יורק אבל יצא לי לראות את הגשרים הרומים המרשימים ביותר שיצאו תחת ידם, למעשה אקוודוקטים להעברת מים – גם בפרובנס וגם בסגוביה בספרד. שנינם מאוד מרשימים ודווקא הגשר בספרד שנחשב לסגן של הגשר הפרובנסלי הרשים אותי במיוחד ברגליו הדקיקות והארוכות. משהו בפרופורציה המיוחדת עשה לי את זה. אבל אני מסכימה עם רבקה שיש משהו מיוחד בגשרים קטנים. קשה להסהער את זה. זו נקודה לחקור קצת. אולי כמו דאנחנו מתרשמים דווקא מסמטה צרה יותר מאשר משדרה רחבה. הגדרים בזגוריה מקסימים והאזור באמת מומלץ. בפרובנס נתקלנו פעם בגשר רומי קטן ומקסים (אולי הכי קטן דראיתי אי פעם). ואולי הגשרים בגנים היפניים ראויים לתשומת לב בקונטקסט הזה של קנה המידה הקטן. הגן היפני מייצר בועה של מציאות, מדמה פיסה של טבע. והגשר הקטן מייצר אולי אסוציאציה ל"עולם קטן". זרקתי רעיון שצריך עוד להיבדק.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה זיוה על התגובה ועל השאלות או הנקודות שלמחשבה שזרקת כאן. יכולה להשתמש בהן כנקודת מוצא לפוסט המשך, כי הנושא הזה באמת רחב וכאספנית גשרים יש לי עוד המון תמונות מהרבה מאוד גשרים. כשמגיעה לעיר חדשה מייד בודקת אם יש גשר לחצות ומצרפת אותו לאוסף… ויש את הגשרים שנמצאים בטבע, שהם לא פחות יפים ושימושיים. מעניין לבחון את הגודל, התרגלנו שככל שזה גדול יותר זה מרשים יותר… ככה הם הגשרים של ניו יורק וגם הגשר בסידני. הם עצומים ולוקח לפחות שעה לחצות אותם לכיוון אחד. ואילו הגשרים הקטנים, העין יכולה להכיל אותם במבט אחד, בלי להניע את הראש. גם בזה יש יופי וגם במורכבות ההנדסית של הגשרים הגדולים. בגלל זה שמתי את התמונה של המיני-מיתרים מנהריה. הוא ממש הצחיק אותי, ואז הסתבר שגשר המיתרים הירושלמי הוא למעשה העתקה של הגשר בפתח תקווה, ליד בילינסון… כשאגיע ליפן אשים לב לגישרונים הקטנים. זו מילה שלמדתי מעמירם מהפוסט שלו על ונציה.

  5. תמונת פרופיל של ענבל כבירי
    ענבל כבירי

    אילנה, איזה פוסט מפואר יצא! תודה על הזכות להיות חלק ממנו.
    שמעתי בעצתך וברקע מתנגן לו השיר המקסים. באמת קשה לזהות את השפה…
    כמה משמעויות יש לגשר. תאטרון גשר, מרכז גשר, גישור כמקצוע. הקישור שעשית לגשרים הפיזיים כ"כ יפה ומרתק.
    נהניתי מאוד.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      ותודה לך ענבל שלקחת חלק! ותודה גם המילים הנוספות שאת מציעה. נכון, גישור כמקצוע. אהבתי את השימוש בשורש ג.ש.ר שמתאים בול למהות של העיסוק הזה, כנ"ל התיאטרון.

  6. תמונת פרופיל של רחלי
    רחלי

    הקשרים מעניינים בין פנים לחוץ, בין רוחני לגשמי, בין גשרים ושירים. בהחלט כמה רעיונות לטיולים מעניינים .

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רחלי. המקומות המוזכרים עם הגשרים בהחלט שווים ביקור. למשל כפרי זגורייה שעדיין לא ביקרתי בהם, יש בי ציפייה לראות את הגשרים הללו מקרוב. בתמונות הם נראים נפלא, שילוב של טבע, טחב ירוק, שרידים עתיקים מזמנים אחרים. בהחלט מקום שעושה חשק להגיע אליו.

  7. תמונת פרופיל של רבקה קופלר

    איזה מחשבות יפות על נושא מצטלם כל כך יפה! בגללך אני חושבת עכשיו ברצינות על החלפת הרינגטון שלי…

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רבקה. זה נושא שגם מצטלם יפה וגם אפשר ללהגג עליו…

  8. תמונת פרופיל של נועה בר-נס

    כתבת יפה אילנה, והצילומים נהדרים. אני כמובן הכי מתחברת לגשרים של ניו יורק. מתגעגעת אליהם. את הגשר הקטן המתרומם בקופנהאגן גם יצא לי לראות וכמובן את ה-גשר מהסדרה, כשטסנו מעליו בדרך לנחיתה בקופנהגן. על הסדרה עצמה שמעתי אבל אני לא צופה בקושי צופה באופן כללי במשהו אבל בטח לא במה שמוסיף מתח ואכזריות לחיי. מעדיפה לצחוק😊

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה נועה. הגשרים הניו יורקים הם ליגה בפני עצמה, הגשר שיכול להתחרות בהם הוא הגשר מסידנ, לטעמי כמובן.
      אני ממש נשאבתי לסדרה הזו, היא מאוד קודרת ורק כשראיתי ראיון עם השחקנים הראשיים ביוטיוב שמתי לב שבכל הסדרה כולה הם בכלל לא מחייכים ובטח ובטח שלא צוחקים. מדהים איך הדירו את הבעת הפנים הזו מהסט, ובכוונה. מניחה שלעולם הבידור יש הרבה אופציות מבדרות ומצחיקות בשבילך 🙂

  9. תמונת פרופיל של עמירם צברי

    פוסט מקסים אילנה וכמובן גם אני אוהב גשרים! יש בהם משהו מחבר ומגשר על מכשולים ופערים. אהבתי לקרוא את הזווית שלך בפוסט הנהדר ואת הגשרים של יתר החברים ושמחתי להימנות עימם. אגב את גשר המיתרים בירושלים תכנן הספרדי קולטראווה שתכנן גם את גשר החוקה מעורר המחלוקת בוונציה.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה עמירם ושמחה שלקחת חלק באוסף הגשרים הקטן שהצגתי כאן. כן אני יודעת, קולטראוורה גם תיכנן את מבנה האוקולס במנהטן. יש לו מעוף ודימיון מאוד יוצא דופן. לפעמים טוב שכך, במקום לבנות מבנה פונקציונלי ומשעמם לפעמים אפשר להניף איזה תורן עצום לרקיע ולחבר אליו כבלים מפלדה ושכל הדבר הזה יחזיק מעמד ויישא משקל רב.

  10. תמונת פרופיל של עינת הרשקו
    עינת הרשקו

    אילנה הפוסט שלך מקסים ומרגש. אני מאוד חצויה בעניין הגשרים, מחד הם יפים ומרשימים מאידך אני אוהבת יציבות וקרקע מוצקה מתחת לרגלי אז אין לי שום חיבה למעבר על פני גשר, תמיד רוצה רק לעבור אותו וזהו, שיגמר.. ועם זאת הפוסט שלך גרם לי לחשוב . החיבורים שלך בין המוחשי והפיזי לעולמות הפנימיים מאוד מעניינים ומעידים על העומקים והרבדים הרבים שבך. מאוד אהבתי את החשיבה המקורית והיצירתית ואת הראיה מחוץ לקופסא, לטריוויאלי, לפשט. לא נראה לי שאצא לחפש גשרים בעקבותיך אבל כן לחפש את המשמעויות שמאחורי מה אנחנו אוהבים ולמה, זה מרתק אותי ממש. תודה על הנקודות למחשבה.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה עינת על תגובה כ"כ מפרגנת. שמחה לשמוע גם גישה הפוכה, של מי שמעדיף קרקע מוצקה ולא סובל להיות תלוי באוויר…
      שמתי לב לנושאים שחוזרים על עצמם כשאני יוצאת לטיול אורבאני ולא משנה היכן. בירושלים, ת"א או ניו יורק. אם יהיה פנס רחוב או חלון או השתקפות מעניינת, אני אכוון אליהם את עדשת המצלמה שלי. ככה אני מזהה היטב את מה שאני נמשכת אליו וגם מנסה לשאול "למה". בדצמבר, לכבד חנוכה, כתבתי פוסט על פנסים וכתבתי שם על הפנס כאובייקט שאפשר להטעין בהרבה משמעויות. כנ"ל חלונות/מרפסות/דלתות של בתים. אולי בהזדמנות אבשל פוסט חלונות מכל העולם ומה אפשר ללמוד על עצמי ועל התרבות רק מהתבוננות בחלונות.

  11. תמונת פרופיל של ריבי

    נזכרתי פתאום בהמון גשרים! אלה המתרוממים מעל התעלות בהולנד,הגשרים בונציה,אלה של הסיין בפאריז ושל התמזה בלונדון…ואחד שעוד לא יצא לי לראות-הגשר היפני בגן של מונה בג'יברני…תודה על הפוסט המלא השראה הזה.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה ריבי על התוספות, כן כששמים לב למשהו, הוא פתטום צץ בכל מקום. נכון, יש אינספור גשרים יפים בכל העולם. המבחר שנכנס לפוסט הוא רק מקבץ קטנטן…

  12. תמונת פרופיל של תמרית

    פוסט מיוחד עם צילומים מיוחדים. הסדרה ברשימה שלי. הגשרים של ניו יורק מרגשים אותי תמיד באופן מיוחד. אחד הגשרים המיוחדים שבקרתי בהם זה הגשר התלוי בקפלינו שבונקובר. נדמה לי ( לא בטוחה ב 100%) שהוא הגשר התלוי הכי ארוך אבל אולי מאז שאני ביקרתי בו יש כבר ארוכים ממנו…

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה תמר. ממליצה על הסדרה, רק קחי בחשבון שהיא זוללת זמן רב… בקנדה מעולם לא הייתי, לא מכירה את הגשר שאת מדברת עליו. עולם ההנדסה כל הזמן משתכלל ונבנים גשרים שמבחינה הנדסית מדהימים אותי, כהדיוטה, איך המבנה הנ"ל מסוגל לשאת עליו משקל כ"כ גדול בלי לקרוס.. וכבר היו מקרים בהיסטוריה של גשרים שקרסו