2020-2021: מיומן משרדי ליומן אמנות

יש הרבה סיבות למה אני אוהבת לעבוד ביומני אמנות.
אחת מהן היא מיחזור. בגלל אותה הנאה שקשה להסביר כשאני לוקחת משהו אחד, מטפלת בו עד שהוא משנה את פניו והופך למשהו בעל ערך אישי גדול מאוד.
זה בדיוק הסיפור שעומד מאחורי שני היומנים המשרדיים שאציג בפניכם בפוסט זה.
יומן משרדי רגיל, עם פריסה שבועית, שורות-שורות שמציינות שעות, תאריכים, חגים וכו'. יומן שנועד לרישום של פגישות, משימות וכו'.

"קיבלתי יומן בעבודה. מי בימינו משתמש ביומן?" ככה הוא אמר ומייד הרמתי את האצבע המורה, רוצה לומר, "אני!" אני משתמשת ביומנים, ואם אתה לא תשתמש בו, אמשח מאוד לקבל ולעשות בו שימוש. לאו דווקא השימוש הקונבנציונלי של תיעוד פגישות וסידורים.
היומן הכחול של 2020-21 עבר לרשותי בתחילת ספטמבר. בהתחלה חשבתי בכל יום לכתוב או לצייר בעמודה אחת, לפי התאריך של אותו היום. מהר מאוד הבנתי שזוהי החלטה שיהיה קשה מאוד לעמוד בה, כי לא כל יום התאפשר לי לגשת אל היומן וגם כי אני זקוקה למרחב גדול יותר מאשר עמודה אחת.

כשהיומן הכחול של 2020-2021 הגיע לידיי הוא היה ריק לחלוטין. תוך כמה חודשים התמלא במילים, טקסטים, תרגילי כתיבה, צבעים, דימויים, מפות וקולאג'ים.
הדפים ביומן יחסית דקים, הם מיועדים לכתיבה בכתב יד בעט, לכל היותר טושים צבעוניים, לא ציור בצבעי אקריליק. מתחתי את הגבולות והעמסתי על הדפים הדקים מכל טוב, שכבות של צבע והדבקות של דימויים שונים שהגדילו את נפח היומן עד שנעשה שמנמן מדי והיה צורך לחבר שני חוטים ולקשור כדי שייסגר.

כשהסתיימה העבודה ביומן הכחול הייתי בתנופת עשייה והדבר הבא שלקחתי ליד היה את היומן הכתום של השנה שעברה, שנת הקורונה, 2020.
את היומן קיבלתי גם במתנה והתחלתי לרשום בו פגישות ופרוצידורות טכניות החל באמצע פברואר 2020.
תקופת הקורונה, או "משבר הקורונה" מאוזכר ביומן הזה, כולל ביטולים של פגישות וציון ימי הסגר הראשון והסגר של חגי תשרי. אלו דפים שבחרתי להשאיר כפי שהם, מזכרת מאותה תקופה מוזרה ועבדתי בדפים הריקים בתחילת היומן ובסופו.

יש יומנאיות שנרתעות מלדפדף ביומנים הגמורים מול המצלמה, כיוון שהן מרגישות חשופות מדי. לא נוח להן לחשוף את הקרביים שלהן לעיני כל.
והרי כל הפואנטה ביצירת היומן היא כדי שיהיה מקום בטוח וסגור בו אני יוצרת, מקום שהוא רק שלי, מקום שאם לא בא לי, אז לא אשתף אף אחד.
השיתוף בפוסט שלפניכם הוא שיתוף חלקי.
העמודים הרבים בשני היומנים שמכילים טקסטים, רשימות אישיות- הם לעיני בלבד, לא אצלם, ובדיפדוף בסרטונים אדלג על העמודים הללו.
לצד הכפולות המילוליות יש גם כפולות ויזואליות, קולאג'ים שאשמח להציג לקוראים הסקרנים והמתעניינים.
תמונות הסטילס המצורפות לעיל הן התמונות שעברו את "הצנזורה", כאלו שאני שמחה לשתף ולהראות, כי השפה הויזואלית שלהן נתונה לפרשנות אישית מצד כל צופה. לעומת כפולות עם טקסטים אישיים שלא הייתי רוצה שעין זרה, גם אם היא עין טובה, תקרא אותם.

הדפים הריקים ביומן המשרדי, טרום ימי הקורונה, טרם הפיכתו ליומן אמנות

(1) כפולות מתוך היומן המשרדי הראשון – היומן הכחול (2020-21) 

יומן ריק שמילאתי בחומרים מתוך היומיום, בלי נושא מוגדר מראש, לפי מה שהתחשק באותו הרגע.
במהלך מסע הנדודים היומן נדד איתי במכונית, אבל בגלל שלא היו לי התנאים הדרושים כדי לגזור/לצבוע/להדביק, יצרתי בדרכים מעט מאוד וכששבתי הביתה המשכתי לעבוד בו.

(2) כפולות מתוך היומן המשרדי השני – היומן הכתום (2019-20)

יומן שהיה מלא בחלקו בפגישות, רשימות, זומים, טיולים, ביטולים, איזכור תאריכי סגר, מטלות וכו'.
הרישומים הללו נערכו החל מ-23/2/20 עד 12/11/20, ויתר הדפים היו ריקים. העבודה ביומן היתה בדפים הריקים ובדפים עם הרישומים היא נעשתה באופן חלקי שהותיר את הרישום המקורי ולא עלה עליו.

בסרטונים הבאים תוכלו להקשיב לי כשאני משתפת בתהליך היצירה.

יומן אמנות כתום – 2019-2020

כפולה אחת מתוך היומן – קולאג' בנושא "צבעים"

דיפדוף בדפי היומן 

יומן אמנות כחול – 2020-21