יצירתיות נשית גלילית, אריגה וקליעה בעשר אצבעות

פעם, לפני שלושים שנה, כשהייתי סטודנטית לאמנות בבצלאל, בקורס לרישום מודל היה לי מורה מאוד מיוחד שבמקום לתת רשימת חומרים של צבעים רגילים שקונים בחנויות, לימד אותנו להכין צבעים במו ידינו.
כמו פעם.
היינו מגיעים לשיעור עם ביצה טרייה, פיגמנטים וכמה מכחולים. ההוראות היו פשוטות: להפריד את החלמון, לדקור ולהוציא את הנוזל הצהוב לכוס, להוסיף כמות שווה של מים, לטבול את המכחול בביצה ומייד אח"כ לדקור בפיגמנט ולערבב. זה נקרא "טֶמפֶּרָה" (Tempera), צביעה באמצעות פיגמנט כשחלמון הביצה הוא המדיום שמחבר את הצבע. בתקופת הרנסנס היו מציירים ככה על קיר מעט רטוב והצבע היה נספג לאיטו. בשיעור רשמנו את המודל על נייר בריסטול 240 גרם מרוח בשכבה מיוחדת שתקלוט את הצבע טוב יותר.
בהמשך הקורס למדנו איך להכין צבע שמן מפיגמנטים. זו עבודה טכנית, קצת מלכלכת, אבל איפשרה לנו לשלוט בעוצמת הצבע: מעט פיגמנט = צבע בהיר יותר, כמות גדולה יותר של פיגמנט = צבע אינטנסיבי יותר.
אותו מורה, דדי בן שאול ז"ל, חשף בפנינו את רזי מלאכת הכנת הצבעים. איך מבשלים דמר עם דונג דבורים, איך יוצרים את העיסה הצמיגית שהיא הבסיס לצבע שמן ועוד ועוד.
טכניקות של פעם.

אם תשאלו אותי, זה היה אחד הדברים הכייפים בלימודי האמנות. עובדה שאני זוכרת עד היום. איך יצרתי אז את פלטאת הצבעים שלי בעצמי, לעומת השנים האחרונות בהן אני קונה הכל מוכן. ולא רק אני. זו רוח התקופה בה כולם קונים הרבה פריטים שמחזיקים מעמד לזמן קצר.
וכמעט שכחנו שפעם אפשר היה להכין לבד. בעשר אצבעות.

השבוע הצטרפתי לסיור בוטיק ביוזמת והובלת שתי אושיות גליליות ידועות רינתה בלסון וטל לביא טלטול – שתיהן חברו יחד למיזם מיוחד בשם "לרוויתא", לרוות נחת. טלטול ורינתה מובילות סיורים יחודיים בגליל בתחומים שונים, כמו: עיצוב, אמנות, מלאכות מסורתיות, קולינקריה, פולקלור, לייף סטייל והחיבור ביניהם.
הסיור "בעשר אצבעות, סיור מחווה למלאכות המסורתיות בגליל" כשמו כן הוא, עוסק במלאכות מסורתיות נשיות כאלו שלוקחות חומרים מהטבע ובעזרת עשר אצבעות יוצרות יש מאין. בדיוק מה שאני אוהבת.

רינתה וטלטול, מהיכרותן המעמיקה את הגליל יצרו תמהיל שמנגיש לנשים את מה שהן אוהבות. הן לקחו את קבוצת הנשים שנפגשה בבוקר קייצי לוהט לביקור במקומות שהן היו רוצות שייקחו אותן. כשזו נקודת המבט של מארגנות ויוזמות הסיור, איך לא ייצא סיור מרתק, ססגוני ומלמד.

הדגש בסיור היה על מלאכות של פעם, כשבכל תחנה בדרך נגענו בחומר אחר (עץ, בד)  ובמלאכה אחרת (שיפוץ רהיטים ישנים, קליעה, אריגה), כשמה שחיבר בין התחנות השונות בדרך זו רוח היזמות הנשית. נשים שבעשר אצבעות גם נוגעות בחומר וגם הקימו עסק.
בפוסט שלפניכם אני רוצה התעכב על שתי תחנות מתוך הארבע בהן ביקרנו. שתי תחנות בהן נחשפתי לשתי מלאכות מסורתיות שפעם היו נפוצות מאוד, מלאכות שמעולם לא התנסיתי בהן ומאוד סיקרנו אותי.

אריגה

בסטודיו של גונית פורת, אמנית תושבת יודפת, שמענו את הסיפור המרתק שלה עם עולם הצבעים. היא סיפרה איך מילדות נמשכה לחקור את עולם הצבעים, מה קורה כשהיא לוקחת אדמה מהוואדי לעומת אדמה מההר, איזה גוון יתקבל מסוגי אדמה שונים.

בעיני זו אמנות כשלעצמה לדבר את שפת הצבעים, לצאת אל הטבע ולחקור איך ניתן להפיק צבעים בצורה טבעית, כמו שעשו פעם. למצוא את הפיגמנטים בצומח בטבע ולעשות שימוש בעלים של הצמח/שורשים כדי להפיק גוונים שונים: צהוב למשל נקבל כשנצבע עם קליפות של בצל. ואוקר אם נשתמש בחרציות. האקליפטוס נותן צבע חום. ואדום? מנחשים מה ייתן לנו צבע אדום מלבד סלק? סלק פחות טוב לשימוש כיוון שהוא נשטף במים וגונית מספרת על צמח פשוט שמצאה שנותן את הצבע האדום, צמח שהיא מגדלת בגינה שלה.
הדיאלוג בין גונית לבין ממלכת הצומח נותן לה את החופש לשחק, למצוא את הנוסחה המתאימה כדי לקבל את גוון הצבע הרצוי.

זו מלאכה עתיקת יומין ורווייה בסודות, מלאכה עמלנית שדורשת סבלנות גדולה להשקיע בתהליך: ליקוט הצמח, שטיפת סיבי הצמר, בישול הסיבים הנקיים כדי לקבל את הגוון הרצוי, ייבוש, טווייה של חוט בעובי הרצוי. ורק כעת, כשסיימנו להכין את סליל הצמר הצבעוני אפשר לגשת למלאכת הטווייה.
וגם כאן יש שיטות שונות לטווייה. עולם קסום של מלאכת האריגה, שורה אחרי שורה, עד שבדרך פלא נוצר האריג.

גונית הדגימה כיצד היא טווה חוט בפלך, פעולה שדורשת קואורדינציה טובה בין יד לרגל, פעולה שיוצרת יש מאיין, חוט אחד ממנו אפשר לארוג שטיח בעשר אצבעות.  מרתק לראות איך המלאכות המסורתיות הללו של טווייה ואריגה עדיין נעשות גם בימינו, שנת 2020. אלו מלאכות שדורשות קצב אחר, איטי יותר, ומתגמלות את מי שמוכנה להתמסר בשלל של איכויות טובות. זו עשייה שמתרגלת את הסבלנות ואת המסוגלות. תגובה אוטומטית שלי כשעמדתי מול נול והתבוננתי מקרוב בחוטי שתי וערב היתה "אין מצב שאני יכולה לעשות כזה דבר". ואולי אם אגיע לסטודיו של גונית ואקבל הנחיות, שלב אחרי שלב, אגלה על עצמי שאני כן יכולה ועוד מסוגלת ליצור אריג שהוא יפה. ועל הדרך גם אפעיל את יד ימין – יד שמאל, פעולות טכניות שמפעילות את שתי האונות במוח, מחברות ביניהן.

יש עוד משהו שאפשר לקחת מפעולת האריגה לחייים עצמם, התנועה קדימה. ארגיה בדומה לסריגה מתקדמת קדימה, שורה שמתווספת לשורה, עד שלאט-לאט נוצר הבד או השטיח או הבגד. דומה מאוד לאנרגיה שמניעה אותי קדימה בחיים, כשאני טווה את חוט חיי, הופכת את הסיבים הגולמיים של הצמר לחוט, עבה או דק, צבוע בגוון שאני בוחרת – וכל הזמן בקשר עם מה נוצר לי בידיים, בעשר אצבעותי.

גונית מלמדת בסטודיו ביודפת את המלאכות הנשיות הללו – לפרטים נוספים: סדנאות אריגה וצביעה טבעית

סדרת תמונות שצולמו בסטודיו של גונית ביודפת, סטודיו ששימש גם settings נהדר לצילומים: חוטים, גריד, צבעים, טקסטורות – מסתבר שאריגה זו מלאכה שגם מצטלמת נהדר.

קליעה

במצפה גלילי גרה מירי סגן-כהן, במקצועה גרפיקאית שיום אחד החליטה לצלול אל עולם הקליעה.
כשנכנסתי אל סלון ביתה, שם אירחה את הקבוצה, נראה היה שהיא קולעת סלים מאז ומתמיד, שהמדפים בבית לא מספיקים להכיל את שפע הסלים שיצרה.

מירי סיפרה על מלאכת הקליעה הקדומה שבאה לענות על צורך, שפעם היתה מאוד פרקטית ונחוצה. וכמה טוב שהמלאכה הזו עושה היום come-back, שלומדים מחדש איך להכין מסיבים מהצומח חבל, במקום לרוץ להום-סנטר ולקנות סליל made in China.
מסתבר שיש הרבה מאוד טכניקות של שזירה וקליעה, הן גם נראות אחרת בהתאם לסוג העץ ממנו הכינו את החוטים: עצי זית, רימון, תמר, אלה, אשחר, חיטה, בננה, אפילו ממחטים של עץ אורן. כן! אפשר להכין כלי יפהפה מהגזעולים של הבננה, מהדבר הזה שבין הגזע לגבעול, אחרי שעובד תהליך עיבוד כדי שיהיה גמיש דיו.
הקליעה בסנסני תמר היא חדשה יחסית, בת 40 שנה. גם פה מדובר בתהליך: יש לצאת וללקט את הסנסנים, לייבש אותם, לנקות, להרטיב במים כדי להפוך אותם לגמישים. כלומר, עוד לפני שניגשים למלאכת הקליעה עצמה, מקדישים זמן ואנרגיה על מנת ללקט את החומר, לעבד אותו כדי שיהפוך לחומר נוח לעבודה. התוצר הסופי, בין אם זה סל, תיק, מחצלת, פריט דקורטיבי – בא בסופו של תהליך ארוך.

מנדלות קלועות

גם כאן שריר הסבלנות נדרש להיות פעיל. אי אפשר להאיץ בתהליכים, אי אפשר ישר לגשת למלאכת הקליעה לפני שהסנסנים יבשים.
וגם כאן חומר הגלם ממנו מפיקים תוצרים כ"כ יפים בא מן הטבע. כשלמירי יש מטעי תמרים מועדפים מהם היא יוצאת ללקט את הסנסנים. התמר האימרי הוא הזן המועדף עליה.

ו… המלאכה המרתקת הזו נעשית באמצעות כלי העבודה שבסלסלה הזו: מזמרה, קאטר צהוב, סכין, דקר, עוד כמה מכשירים ו…. עשר אצבעות!

מירי מלמדת קליעת סלים מחומרים טבעיים במגוון סדנאות – עיקבו אחר דף הפייסבוק שלה לפרטים.
בקולקציה המרשימה שבסלון ביה תוכלו לראות מגוון עבודות שהוכנו גם מחומרים אחרים. וכל כלי מצטלם כ"כ יפה, תענוג לעיניים.

סיור מיוחד זה נתן כבוד למלאכות המסורתיות הנעשות גם בימינו בגליל.
מי שמתעניינת בתהליכי יצירה, בעשייה נשית, שרוצה לראות מקרוב כיצד טווים חוט צמר, לשמוע מאילו סיבים אפשר לקלוע סלים ולחוות הפתעות נוספות –  הסיור הזה "תפור" בדיוק למידת העיניין והסקרנות שלך. המלצה שלי, עשי לעצמך טוב ולכי!
או דפדפי ברשימת הסיורים הקרובים של לרוויתא ומצאי מתפריט הסיורים העשיר והמגוון את זה עם הטוויסט שהכי מושך אותך.
כל הסיורים בהרשמה מראש, קבוצות קטנות בהתאם להנחיות הנדרשות.

למידע נוסף או שאלות 

"את הסיורים הללו יוזמות שתי נשים שחברו להובלת סיורים בגליל, לקבוצות ומבקרים. המיזם שהן יצרו "לרוויתא" משלב עסקים מקומיים של א-נשים שחלמו הקימו עסקים ומיזמים יחודיים בגליל ומהווים השראה למבקרים. הייחוד בסיורי לרוויתא הוא המפגש האישי עם המארחים, העצמה של עסקים מקומיים, גיבוש זהות גלילית ועידוד צריכה של תרבות ואמנות בגליל."

רינתה: 052-5245990, טלטול: 054-7792184
פייסבוק לרוויתא קבוצת החברות של לרוויתאאינסטגרם לרוויתא

Comments

2 תגובות על “יצירתיות נשית גלילית, אריגה וקליעה בעשר אצבעות”

  1. תמונת פרופיל של כרמלה
    כרמלה

    שלום אילנה,
    עוקבת אחרי הפרסומים המעניינים שלך.
    אני מתחום הבמה והתקופה הזאת לא פשוטה, בכל זאת רציתי לדעת איך מתחברים לנשים המדהימות הללו שאת מספרת עליהן בגליל.
    אני עצמי מקיימת אירוע שירה ועכשיו מקימה מקהלה של נשים אצלי בכרמיאל.
    הייתי רוצה, ראשית קשר לנשים הנפלאות האלה. שנית לבדוק אפשרות להצטרף לטיולים הללו, וכן ליידע נשים גליליות על נושא המקהלה.
    אודה לתשובתך
    כרמלה בן ישי
    http://Www.kerrem.co.il

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      שלום כרמלה, מסכימה איתך, זו אכן תקופה לא פשוטה ולצד זה החיים ממשיכים ובין היתר יוצאים גם לסיורים. מאחלת לך שתקום מקהלה לתפארת ותשירו כך שהשיה שלכן תעלה לרקיע.
      בסוף הפוסט תמצאי את כל פרטי ההתקשרות לשתי הנשים המיוחדות, רינתה וטלטול, הן ישמחו לעמוד לרשותך בכל שאלה ובקשה
      רינתה: 052-5245990, טלטול: 054-7792184 –> אלו הטלפונים שלהן ואת מוזמנת ליצור איתן קשר.
      בסוף הפוסט יש גם קישור לרשימת הסיור שהן מקיימות בקרוב, בין השאר בקרבת הבית שלך.
      שמה לך שוב את הקישור: https://lp.vp4.me/mhz7