גלויה ביום – פברואר 2019

גלויות. מפתיע שדרך התקשורת הזו עדיין קיימת בעידן של מסרונים והודעות וואטסאפ קצרות עם כמה תמונות. עדיין מוכרים גלויות ויש מי שקונה, מדביק כמה בולים ובמקום המועט שנשאר משרבט כמה מילים ושולח לנמען, כמו במאה הקודמת.
כמו אז, כשהייתי שולחת בעצמי גלויות עם צילומי נופים מרהיבים. צילומים יפהפיים של שמים וים כחול.
מדפדפת בקופסת הגלויות שלי ותוהה, האם המקומות הללו אמיתיים? יש משהו שמושך אותי בדבר הזה שנקרא "גלויה", היא ממוענת לאדם שנמצא רחוק, כשהטקסט הכתוב הוא פומבי, גלוי לעין. כל אחד יכול לקרוא את הכתוב, אין פרטיות. לרוב גם לא מופיע שמו של הכותב, על אחת כמה וכמה כתובתו. אולי רק חתימה בשמו.
בגב התצלום הצבעוני שמושך את העין יופיע לרוב שמו של המקום המצולם. אלו שמות עם אלכימייה מסויימת, שמות שמעירים בי את התשוקה להגיע אליהם.
התצלום שבגלויה לא יכול להעביר ריחות וצלילים, רק לספק הצצה חטופה, freeze של רגע בודד שצולם בתנאי תאורה מושלמים.
לפעמים מתחשק לצלול מתחת לפני השטח המבריקים של הגלויה, גלויה שלרוב מציגה את האטרקציות שיש באותו המקום. מעין אשליה שאני נוסעת לגלות מקום שמעטים היו בו לפני, מקום שיקסים אותי, שבזכותו אתמלא מרץ והתלהבות. זו אשליה, כיוון שאת המרץ וההתלהבות אני צריכה לחפש בתוכי ולא מחוצה לי, לא לצפות ש"מקום אמיתי" יעורר אותם.

"הצילום בגלויה הוא רק טעימה על קצה המזלג"
"יש בעיר הזאת משהו מיוחד כל כך"
"איזו אוירה מיוחדת יש כאן"

(ציטוטים מתוך הספר "גלויות מיוון" מאת ויקטוריה היסלופ)

גם החודש הקדשתי זמן לעבודה על גלויות. גם בגלל היעדרות מהבית לטיולים ארוכים לא התאפשר לי לעבוד מדי יום, וגם בימים שהייתי בבית לא תמיד התחשק לעבוד רק על גלויה בודדת. את רוב הגלויות של חודש פברואר יצרתי בכמה ימי עבודה מרוכזים, כשנכנסתי לסטודיו ועבדתי על סדרות. שמה לב שהפורמט הקטן במקום שימשוך אותי לעבוד עליו רבע שעה, או חצי שעה לכל היותר גורם לי לוותר ולחכות לזמן משמעותי פנוי יותר ואז לעבוד על כמה גלויות ברצף, כך ששטח הפנים המצטבר עליו מודבק הקולאג' גדול בהרבה מזה של גלויה בודדת.

בגלויות הראשונות גזרתי בולים בעצמי באמצעות מספריים משוננות עד שיום אחד נזכרתי שבכוננית הספרים יש שני אלבומי בולים, האחד אוסף ישן ומצומצם שלי, של בולי חו"ל והשני מכיל בולים ישראלים ישנים שאמי אספה. בלי להסס התחלתי לשלוף בולים מהאוספים הישנים, להדביק בגלויות ולהחתים עם חותמת המצפן. עדיין חסרות לי חותמות של תאריך ומדבקות של "דואר אוויר". מקווה בהמשך להשיג חומרי גלם נוספים שקשורים לאמנות דואר.

סדרה של 4 גלויות מאוסטרליה – אמנות אבוריג'ינית

 סדרת תמנע – 6 גלויות בעקבות שלושה ימי מסע במסגרת "נפגשים בשביל ישראל"

סדרת סטוקהולם – 4 גלויות שפורקו מאלבום ישן של הטיול הראשון לאירופה, בשילוב טקסט שהכנתי עבור הפאנל בתערוכת התיירות

חודש קודם | לדף הראשי "גלויה ביום" |  חודש הבא