מי יציל את ים המוות?

בשבת האחרונה טיילתי עם חברה בשמורת עין גדי, בגלל החשש משטפונות הטיול צומצם רק לחלקה התחתון של השמורה, ממפל דוד עד למעיין עין גדי. סיימנו את המסלול מוקדם מהמתוכנן וחשבנו על מקומות נוספים בהם אנו יכולות לבקר. "אולי נתגנב לחוף מינרל?" החברה מציעה ומספרת ששנה שעברה השתתפה בהכנת כתבה על ים המלח והגיעה למקום בליווי אחד מתושבי המקום שפתח את השער והוביל אותם בין ההריסות.
"תארו לכם שבוקר בהיר אחד מגרש החנייה שקע לתוך בולען, פשוט נעלם", ככה סיפר להם. היא עוד מספרת שבגלל שכבר שנים החוף סגור ואף נפש חייה לא מגיעה לשם נוצרו בקו המים גושי מלח ענקיים ויפהפיים.
בדרך צפונה אנחנו משאירות את המכונית סמוך לכביש ומתקדמות קצת, אולי נצליח להגיע לקו החוף לראות את גושי המלח. לצערנו הדרך אינה עבירה יותר, גם לא להולכי רגל. מה ששנה שעברה היה עביר בקושי, השנה מסוכן.

זו תופעה מפחידה. מלחיצה. ובעיקר מייאשת כשרואים איך ההרס הולך ומתקדם ואנו עומדים מנגד בלי לעשות דבר. מה שבעבר היה חוף מושקע עם בריכת גורפית חמה, היום הוא איזור נטוש שסכנת נפשות להיכנס לתוכו.

הגלרייה הנמוכה בעולם

לפני זמן מה שמעתי על קבוצה בשם "Gallery-430" שפנתה דרך הפייסבוק בקול קורא לאמני הרחוב לקחת חלק בפרוייקט שמטרתו לעורר את המודעות לאסון שמתרחש בים המלח. באמצעות הציור על קירות המבנים הנטושים בצפון ים המלח ליצור את הגלריה הנמוכה בעולם ואולי בדרך מקורית זו להגביר את המודעות למצבו העגום של ים המלח.

"סמוך לצומת קליה נמצאים כמה מיבנים ששימשו עד מלחמת ששת הימים מחנה צבאי ירדני. בשנת 1968 השתכנו כאן ראשוני קיבוץ קליה, עד שבשנת 1975 עברו לנקודת הקבע שלהם. הרבה לפניהם, בשנות ה-1930, פעל במקום הזה מפעל האשלג של נובומייסקי, שממנו נולדו מפעלי ים המלח. כאן גם שכן מלון הלידו, שנודע במגרש הגולף שלו ובשאר תפנוקים שמהם נהנו שועי ירושלים ורמאללה עד מלחמת העצמאות."

מתוך אתר "מפה"

"מבנים נטושים מלאים בגרפיטי ליד חוף קלי"ה בים המלח. הציורים הם חלק מפרויקט Gallery minus 430 שהתגייסו אליו אומנים רבים על מנת להעלות את המודעות למצבו הקשה של ים המלח הנמצא בשלבי התייבשות."

מתוך אתר "לוקייט", אתר שמדי פעם אני נכנסנת לדפדף ולחפש לוקיישנים מעניינים לצילום וממליצה גם לכם.

שמעתי על היוזמה הזו ואפילו ראיתי כמה תמונות משם, אבל לא הזדמן לי להגיע ולראות במו עיני.
בשבת האחרונה, בגלל מזג האוויר הסגרירי שלא איפשר מסלול הליכה אתגרי של יום מלא, היה מספיק זמן בדרך צפונה לעצור סמוך למבנים הנטושים, לקחת מטריה ומצלמה ולצאת לסיבוב אמנות במקום הכי נמוך בעולם.
לרוב מקשרים בין "אמנות רחוב" למרחב האורבני וכאן מדובר במבנים ששנים רבות אינם בשימוש, סמוך מאוד לחופים הצפוניים של ים המלח. מקום נטוש, שומם שרוב ימות השנה לוהט מחום. ללא ספק לוקיישן שונה לגלרייה שפזורה בין קירות הבתים. נבחרת של אמני רחוב מוכרים ומוכשרים שהגיעו למקום לצייר הותירו חותם צבעוני ויפה.
אהבתי את רוב הקירות המצויירים שראיתי במתחם וגם את עצם הרעיון להקים במקום "גלרייה" פתוחה שתמשוך מבקרים לעצור ולצאת לסיבוב קצר בין הקירות, להתרשם מהציורים המושקעים ולהיאנח שוב על גורלו של ים המוות.
ואולי במקום לכוון אצבע מאשימה ולשאול "מי הרג את ים המוות" לחפש מי יכול להציל את ים המוות, איך אפשר לשלוף את הראש שטמון עמוק בתוך החול (כפי שראיתי מצוייר באחד הקירות) ולבדוק איך אפשר לשקם או לפחות לעצור את ההדרדרות המהירה של אוצר טבע ייחודי זה.

"הים מתייבש וחרב וגווע, הים טובע", מילים נוקבות שכתב יענקל'ה רוטבליט ושרים חברי להקת "החצר האחורית" על רקע צילומי רחפן שמתעדים את האסון האקולוגי בים המלח. ממליצה להאזין לשיר המולחן ולצפות בתמונות המצולמות ע" רחפן. ככל הנראה זו הדרך היחידה שנותרה לנו להביט בים ההולך וגווע, מן האוויר, כיוון שקו החוף הפך לאיזור טובעני שסכנת חיים לדרוך בו.
זהו קליפ שצובט עמוק בלבו של כל מי שאכפת לו מהטבע בארץ ומים המלח בפרט, איזור יפהפה שאט-אט טובע מול עיננו.

שם במקום הכי נמוך בעולם
תראו איך הים הולך ונעלם

לאורך החוף נפערים בולענים
בולעים בלי ללעוס כבישים ומבנים

הים מתייבש וחרב וגווע
הים טובע

מה לוחשות היעלים בין הצוקים
את נחל ערוגות הם משווקים בבקבוקים

נמרים נכחדו, ציפורים פורשות כנפיים
עשן המפעלים עולה אל השמים

חופים נטושים מחכים עדיין
והים בלי מים

מי הרג את ים המוות
את ים המוות מי הרג?

שם במקום הכי נמוך בעולם
תראו איך הים הולך ונעלם

בפתח המלון ניצבת אשת לוט
מלח דמעות בעיניה הגדולות

שם הרי מואב, הושט היד וגע
תראה איך מטפס ירח משוגע

היה היה ים, היה ים המלח
כמה הוא היה יפה לך

מי הרג את ים המוות
את ים המוות מי הרג?

שם במקום הכי נמוך בעולם
תראו איך הים הולך ונעלם

חוף לידו

"חוף לידו הוא חוף המשתרע לאורך הגדה הצפון-מערבית של ים המלח, סמוך לצומת קלי"ה. במקום מסעדה נטושה והריסות בית מלון, וכן מפעלי אשלג, מפגש דרכים ותחנת דלק, ומשרדיה של המועצה האזורית מגילות.
בשנת 1934 הוקמה במקום שכונת פועלים של עובדי חברת אשלג ארץ-ישראלית שננטשה עם כיבוש האזור על ידי הירדנים במלחמת השחרור. לאחר הכיבוש הוקמה המסעדה ובסמוך לה הוקם מלון "מונטאזת אל לידו". במלחמת ששת הימים נכבש המקום על ידי צה"ל, המלון נהרס חלקית, הפך לעמדה צבאית וזכה לכינוי "הילטון". ב-16 בינואר 2015 קרס המלון לחלוטין.
בשנת 1973 צייר גרשון כוכבי, צייר ירושלמי שעבד בעסקיו של משה כרמל מבעלי המקום, ציור פנורמה של ארץ ישראל על-פי מפה צלבנית עתיקה."

מתוך ויקיפידיה

לסיום כמה תמונות שצולמו בהזדמנות אחרת סמוך מאוד לצומת הלידו, צילומים של אותו ציור פנורמי של מפת ארץ ישראל, ציור שידע ימים יפים יותר. מאחר שזה יפה, למה לא לקשקש ולכער…

לסיום סדרת תמונות מרהיבים של קו החוף של ים המלח שצולמו ע"י עמיר אלוני באמצעות רחפן. ממליצה להיכנס לדף הפייסבוק שלו ולפתוח כל צילום על מסך מלא. עם כל הצער בהתייבשות של ים המלח, קו המים המצולם נראה כמעט כמו ציור מופשט.

Comments

18 תגובות על “מי יציל את ים המוות?”

  1. תמונת פרופיל של מיכל מנור

    אילנה,
    כתבת פוסט חזק ומרשים ביותר. פוסט נוקב שמעורר הרבה מחשבה ושאלות ויחד עם זאת מביא גם את נקודת המבט האומנותית, צבעונית הייחודית לך.
    אהבתי מאד את המשפט שלך: "אולי במקום לכוון אצבע מאשימה ולשאול "מי הרג את ים המוות" לחפש מי יכול להציל את ים המוות".

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה מיכל. שמחתי על ההזדמנות לבקר בגלריה הזו, שמעתי עליה לפני זמן מה ואז נעשה חם מדי לשוטט באיזור. לצערי אין לו לים המלח מספיק יחסי ציבור או בולדוזרים שמסוגלים להזיז דברים, מעבר לדיבורים. אהבתי את היוזמה האמנותית לעורר את המודעות דרך ציורי הקירות, אבל כמובן שזה לא מספיק,

  2. תמונת פרופיל של גלית ויינברג

    יופי של צילומים אילנה. כל כך יפה וכל כך עצוב. תודה על הפוסט.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה גלית, מה שקורה עם ים המלח זה ממש טראגי. כולם מצקצקים בלשון, הרבה דיבורים ומעט מדי מעשים.

  3. תמונת פרופיל של ניני אטלס

    פוסט סופר עוצמתי ונוגע ללב
    מוגש ומונגש בצורה שכל אחד יכול להכיל ולהזדהות
    אהבתי מאד🌼

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      רוב תודות ניני יקרה על תגובה מחחמת לב

  4. תמונת פרופיל של לבון רחל
    לבון רחל

    אילנה היקרה תודה לך מקרב לב על חשיפת הציורים המקהיבים שאני מאד מקווה כי זה יהווה זרקור למי שאמון על גסיסתו של ים המלח ויפה שעה אחת קודם..
    כתבה חשובה מאין כמוה!!!
    רחל לבון

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רחל, צודקת, חשוב להעלות את המודעות לגורלו של ים המלח. קשה לי להאמין שלא יודעים, פשוט לא איכפת. לא לנו, המטיילים, אלא למי שמקבל החלטות בדרג המדיני, מי שיכול ליזום חוקים ולהניע לפעולה. מקווה מאוד שהם יזוזו מהר ויתחילו לעשות מ-ש-ה-ו לפני שים המלח יעלם מתחת לעיניים שלי…

  5. תמונת פרופיל של יפעת

    אילנה השילוב של המילים הנוקבות של רוטבליט עם הויזואליות העוצמתית של ציורי הקיר ממש מכה בבטן. עשית חיבורים מרגשים בין מידע שירה וציור. פוסט שנוגע עמוק. המצב של ים המלח מצער ומרגיז ונותן תחושה של אוזלת יד מול הכוח של הטייקונים.
    וגם…שמחתי לפגוש ציירים שהכרתי בעיר התחתית בחיפה. פרויקט מקסים.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה יפעת, מי שמכיר את סצינת הגרפיטי מזהה שם כמה מציירי הרחוב הבולטים בישראל. הם הגיעו למקום וציירו בהתנדבות והפכו את המקום לפנינה של ממש, ככה שבדרך לים המלח שווה להתעכב ולהיכנס, מה גם שהמבנים הללו נמצאים סמוך לכביש.
      לא הבנתי עד כמה מצבו של הים בכי רע עד שעמדתי ליד שער הכניסה למה שהיה פעם חוף מינרל וראיתי במו עיני איך הכביש נבלע באדמה ואת מראה החורבן. זה לא נתפס, במיוחד כשכביש 90 נמצא במרחק כמה מטרים משם. משהו חייב להיעשות ולא נראה שזה מעניין אף אחד מהפוליטיקאים. כל פעם תופרים עוד טלאי על הכביש כדי לאפשר מעבר, והים?

  6. תמונת פרופיל של עינת הרשקו

    וואו אילנה, אני כבר מלא זמן רוצה להגיע לשם. עכשיו עוד יותר!

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      ממליצה לך בחום. את תאהבי את המקום, שונה מאוד מהסביבה האורבנית בה רגילים לראות אמנות רחוב

  7. תמונת פרופיל של שולי
    שולי

    יוזמה חשובה מאד, נהדר שביקרת שם וצילמת, להפיץ עוד את הבשורה 💜

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה שולי, זו בשורה שחשוב להפיץ. איכשהו היא מדלגת על מקבלי ההחלטות, אני בטוח שהם יודעים, אבל לא נראה שאיכפת להם.

  8. תמונת פרופיל של תמרית
    תמרית

    פוסט מרגש וחזק על מקום שצובט לי את הלב בכל פעם שהוא מוזכר. עדיין לא היתי בגלריית 430. אהבתי את החיבורים המיוחדים שעשית בפוסט. לא ברור לי כיצד המדינה שלנו מוכרת איזור כל כך מיוחד ונדיר לטייקונים שהורסים אותו תמורת בצע כסף.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה תמר, ממליצה לך בחום להגיע למקום, זו אכן גלרייה מיוחדת ואהבתי את ההירתמות של האמנים למען הנושא שאמור להיות בוער בכולנו. ההרגשה היא שקיבלנו משאבי טבע מיוחדים, אבל איכשהו אנחנו מצליחים להחריב אותם בזה אחר זה.

  9. תמונת פרופיל של מלי
    מלי

    מילים כדורבנות. ים המלח כבבואה לסטגנציה, להדרדרות ולאדישות בכל תחומי החיים במדינה.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה מלי, כל מילה שלך. וזה תופס גם לגבי אסדות הגז הנוראיות שהוצבו בחופים, מתוך זילזול וחוסר התחשבות בתושבי האיזור