אמנות רחוב בבית העיר בתל אביב

בבוקר שישי, בתום שבוע עמוס מאוד הזמנתי את עצמי להסתובב ברחובות העיר הגדולה, להתבונן בעבודות אמנות, להתכבד בכוס קפה חם, לחפש צבעוניות שמחה במקומות הכי לא צפויים. בעיקר הזמנתי את עצמי לנשום לרווחה, לומר שהכל בסדר ולהאמין שהכל-הכל באמת בסדר ובסדר הנכון.

בלכתי לישון עולה על דעתי:
מחר אחמם את הסאונה,
איטיב עם עצמי,
אוליך, אשחה, ארחץ,
אזמין את עצמי לתה ערב, 
אדובב את עצמי בחיבה ובלהט,
אשבח: אשה קטנה ואמיצה שכמותך,
אני בוטחת בך.

אוה קילפי מתוך "הפרפר חוצה את הכביש"

מדי פעם אני מפרגנת לי "בוקר תרבות" בעיר הגדולה, לפעמים ירושלים, לפעמים תל אביב, ובשישי האחרון שעות הבוקר הוקדשו לביקור בתערוכה של קולקטיב "דאבל טראבל" מפורטוגל. בית העיר ברחוב ביאליק, לשעבר בית העירייה של תל אביב, עבר מתיחת פנים ושיפוץ ניכר. בחלק משמש כמוזיאון לתולדות העיר וחלק מן החלל מארח תערוכות.

זו הפעם הראשונה שאני מבקרת במבנה ולמעשה זו הפעם הראשונה שאני משלמת תמורת הזכות לצפות בציורי גרפיטי. הגרפיטי היא אמנות רחוב בועטת ונשכנית, מביעה מחאה ומרוססת בספריי על קירות הבתים, חשופה לעיני העוברים ושבים. וכאן היא הפכה למיצג אמנותי שהשתלט על החלל הפנימישל המבנה ההיסטורי הלבן והנקי בצבעוניות סוחפת. קצת שונה מחוויית הגרפיטי שאני מכירה עד כה.

שלושת הבחורים המוכשרים מפורטוגל הוזמנו להציג מבחר מעבודותיהם, קיבלו אישור לרסס על הקירות (או ליתר דיוק דיקטים או מחיתות גבס שנבנו על הקיר). ייתכן שאפילו שילמו להם תמורת עבודתם. כלומר, המחאה הספונטנית המקורית עוברת מקירות הרחוב לחלל הגלריה, מוארת ספוטים ותאורה משובחת שמאפשרת לצופים להתבונן בתשומת לב, ללא הסחות דעת כמו שמש לוהטת או גשם. וגם האמנים עצמם, יכלו לבצע את מלאכתם ללא חשש שיתפסו ע"י המשטרה.

ככה זה בעולם הגרפיטי, ברגע שאמן מתפרסם, הוא מתחיל להתמסד ולהציג את ציורי הקיר החתרניים שלו בחלל הגלריה תמורת תשלום. נראה לי לגיטימי והעיקר, מאפשר לצופים רבים להיחשף לצבעוניות התוססת והסוחפת הזוץ

התוצאה הסופית מאוד יפה ויזואלית וגם מאוד מוקפדת. הבחורים הללו וירטואוזים, מיומנים מאוד בשימוש בספריי ואפילו שילבו את המיכלים הריקים בכמה עבודות.
לא מתיימרת להיות מבקרת אמנות. הייתי שם, צילמתי, נהינתי ובפוסט זה אני שמחה להעביר את הרשמים שלי הלאה.
בקצרה, התערוכה מומלצת לחובבי הג'אנר וגם מי שלא.

"קולקטיב דאבל טראבל נוסד בשנת 2015 ע"י האמנים הוויזואליים נומן (NOMEN), רם (RAM) ואוטופיה (UTOPIA) לאחר שבילו יחד שנים רבות בציור על קירות והפצת אמנות הגרפיטי שלהם ברחבי פורטוגל. הקולקטיב נוצר במיוחד עבור קהלים הצורכים ומציגים אמנות באופן מסורתי; ציור על קנבס, מייצגים ואובייקטי אמנות בחומרים ובמדיות שונות. התהליך מתבצע ע"י לקיחת העבודות והרעיונות הטובים ביותר שלהם, כפי שנצבעו ברחוב, ותרגומם לפורמט המתאים לגלריות, מוזיאונים ואספנים ברחבי העולם.
מאחורי עבודותיהם האינדיבידואליות ישנן השפעות, רקעים וסיפורים שונים. על כן, כאשר הם מערבבים את צבעיהם ורעיונותיהם יחד- מתקבל כור היתוך של סינרגטיות המבקשת להעביר רגשות וווייבים חיוביים לצופים.
בתמציתיות, Double Trouble Crew מוכר כפיצוץ ססגוני של רגשות, מסע לדינמיות של האבסטרקטי, "גרפוטוריזם", "פיגורטיביות אקזוטית" ופורטרטים מורכבים."

מתוך האתר של "בית העיר"

 (כל הצילומים בפוסט זה נעשו על ידי)

פוסטים נוספים שעוסקים בגרפיטי ואמנות רחוב בארץ ובחו"ל:

Comments

2 תגובות על “אמנות רחוב בבית העיר בתל אביב”

  1. תמונת פרופיל של שגיא
    שגיא

    מצטרף למה שכתבו קודמותיי בקשר לצילומים ולתערוכה

    מקווה שאצליח להגיע לשם ולצלם.

    התמונות שצילמת עושות
    – מצד אחד מחשבה על דילוג / וויתור על תערוכה מפני שלהתבונן בצילומים זה כמעט כמו להיות בתערוכה (כנראה צילמת כמעט הכל)
    – מצד שני בא לי לצלם ובעצמי לראות את ההבדלים בין הצילומים של שנינו

    אגב, באיזה מצלמה צילמת הפעם ?

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      במידה ותגיע למרכז ת"א כנס לבית העיר. ממליצה. ו…לא… לא צילמתי הכל… אולי כן, אבל לא שמתי את כל התמונות בפוסט… עדיין, החוויה של להיות שם שונה מאשר להתבונן בתמונות.
      צילמתי עם הקנון הגדולה שלי. בטוילים עירוניים אני לוקחת איתי ונהינת מאוד לצלם איתה.