לוכדי חלומות ודגלי תפילה – אימוץ תרבותי בלתי הולם

מאז שהיגעתי לראשונה לדרמקוט רואה אותם כמעט בכל חנות לממכר "שטויות לא נחוצות" לתייר המערבי.
לוכד חלומות למי שאינו מכיר זהו מעגל עץ ארוג בחוטים שנראים כמו קורי עכביש. את האובייקט הנ"ל תולים בחדר שינה, כדי לסנן את החלומות, לתפוס את החלומות הרעים ברשת הקורים. ואז מה? מה נעשה עם הסיוט שנלכד?
לאינדיאנים מן הסתם יש תשובות, כי הם אלו שהמציאו את האובייקט הנ"ל שמזמן נותק מהמשמעות הראשונית שלו והפך לקישוט צבעוני שלאחרונה מאוד אופנתי לתלות בבית.

בהודו הגדילו לעשות, לקחו את החפץ המקורי, העתיקו ושיכפלו עד אינסוף. אם התייר המערבי מוכן לשלם על מוצר X כך וכך רופיות, ההודי ייצר את ה-X בשלל וריאציות, כשהוא מנסה לקלוע לטעמו של התייר המערבי.עדיין לא ראיתי במו עיני תייר שקנה לוכד חלומות כמזכרת הביתה, אבל אם החנויות רבות כל כך מציגות לראווה מאות אם לא אלפי מעגלי חוטים צבעוניים, כנראה שיש למעגלים הללו ביקוש.

אחד מחוגי היצירה ב"מתנ"ס של דרמקוט" מציע לתייר המערבי/ישראלי ללמוד להכין dream catcher.בביקור הראשון בדרמקוט חשבתי ללמוד את טכניקת הקשרים, מתוך סקרנות, שיעור של שעה עולה בין 100 ל- 150 רופי, אבל זה לא קרה. חשבתי אולי לקנות לוכד קטן, בגודל של מחזיק מפתחות ולחבר לתיק, בסוף ויתרתי באמתלה שאין מקום בתיק.

מה שכן, לכדתי בעין המצלמה לוכדי חלומות רבים, בכל הגדלים והצבעים. עם זנבות שונים שמחוברים למעגל החיצוני.בלוכד החלומות האינדיאני המקורי מחברים נוצות, נוצה היא סימבול אינדיאני ובהקשר של החלומות, עוזרת לחלום הרע להחליק החוצה ולא לעבור הלאה לחולם.תוהה מה הקשר בין ההודים לנוצות?כפי שאמרתי קודם, אם זה מה שהתייר רוצה לקנות ימצאו נוצות ויצבעו בשלל צבעים, או יגזרו בדים או פיסות תחרה ויחברו למעין זנב מקושט.

רוב לוכדי החלומות ההודים הם דוגמא להעתקה שקיבלה גוון מקומי, בין הקיטשי לפסיכדלי. העתקה שעושה שימוש בלתי הולם בלוכד החלומות המסורתי, מתעלמת מהצורה והמשמעות המקורית שלו.

מתוך ויקיפדיה: "לוכדי חלומות התחילו עִם עַם האוג'יבווה ואומצו לאחר מכן על ידי עמים באמצעות קשרי נישואים ומסחר [ … ] בשנות ה-60 הם אומצו על ידי כל האינדיאנים. עבור חלק מהם לוכד החלומות הוא סמל האחדות של העמים האינדיאניים השונים והזדהות עם האינדיאנים בארצות הברית ועם בני האומות הראשונות.עם זאת, אינדיאנים רבים סבורים שלוכדי החלומות התמסחרו מדי, ושאנשים שאינם אינדיאנים משתמשים בהם באופן בלתי ראוי.לעם האוג'יבווה יש אגדה עתיקה על מקורו של לוכד החלומות. לפי האגדה, אשת עכביש בשם אסיביקאשי טיפלה בילדים ובאנשים על האדמה. אנשי האוג'יבווה נפוצו לכל קצוות אמריקה ולאסיביקאשי נהיה קשה להגיע לילדים. לכן האמהות והסבתות טוו קורי עכביש קסומים לילדים מחישוקי עץ ערבה וגידים או חוטים עשויים מצמחים. לוכדי החלומות סיננו את החלומות הרעים ונתנו רק למחשבות טובות להיכנס לשכל. כשהשמש הייתה עולה, החלומות הרעים היו פשוט נעלמים.על פי המסורת, האוג'יבווה בונים לוכדי חלומות באמצעות קשירות גידים בקורים סביב מסגרת בצורת דמעה או חישוק מעגלי, באופן שדומה לטוויית נעלי שלג.לוכד החלומות נתלה מעל המיטה ומשמש קמע להגנה על אנשים ישנים, בדרך כלל ילדים, מסיוטים.האוג'יבווה מאמינים שלוכד החלומות משנה את החלומות של האדם. לפי קונרד ג'. קווצ'ינסקי, "רק חלומות טובים יורשו לעבור את המסנן… חלומות רעים יישארו ברשת וייעלמו באור היום."החלומות הטובים יעברו אותו ויחליקו מהנוצות אל האדם הישן.בהדרגה הפכה התופעה נפוצה מחוץ לעם האוג'יבווה ומחוץ לקהילה הפאן-אינדיאנית. סוגים שונים של "לוכדי חלומות", שרבים מהם לא דומים ללוכדי חלומות בסגנון המסורתי, מיוצרים ומשווקים על ידי קבוצות עידן חדש ואנשים פרטיים.לפי הפרופסור להיסטוריה פיליפ ג'נקינס, עמים ילידיים רבים ותומכיהם רואים בכך אימוץ תרבותי (cultural appropriation) בלתי הולם."

אימוץ תרבותי בלתי הולם נעשה גם לדגלי התפילה הטיבטים, שגם הפכו לאלמנט קישוטי שתולים כמעט בכל מקום בצפון הודו, בלי שום התייחסות למהות. התעלמות מוחלטת ממה הדגלים הללו באים לסמל. קשה לי להאמין שבעלי מסעדות הינדים מבינים את משמעות המנטרה "אום מאני פאדמה אום", אם ככה למה לתלות שלל דגלים כאלו ברחבי המסעדה. רק לשם הקישוט? כי זה יפה?

גם הדגלים הטיבטים וגם לוכדי החלומות האינדיאנים מעולם לא תוכננו להיות אובייקט דקורטיבי. למרבה הצער זה מה שקורה היום במקומות רבים בצפון הודו. הצפה של לוכדים ודגלים ריקים ממשמעות, על תקן קישוט צבעוני. וגם בגלל שזה מה שתיירים מערביים אוהבים.

המפגש עם "לוכד חלומות" בכל שוק במקומות בהם שוהים הישראלים, מפגיש אותי עם מושג החלומות. ועם ביטוי שאני מעתיקה מהספר של נבו אשכול, "לחשב חלומות מחדש"."הראיון האחרון"/אשכול נבו, עמוד 47:

"… אפליקציה שמאפשרת לך לראות על צג הטלפון שלך את החלום שחלמת בלילה, בצירוף פירושים אפשריים."

נגיד היתה כזו אפליקציה, שמתחברת למעגל החוטים ההודים שקניתם במאה רופי ותליתם מעל המיטה. הלכתם לישון, חלמתם חלום, החלום נלכד ברשת החוטים ומשודר לאפליקציה שמקרינה את החלום כסרטון במכשיר הסלולרי שלכם.לא הייתם רוצים לצפות בחלומות שלכם כמו בסרט?לא הייתם קונים במיטב כספכם?

לסיום – מחשבה קטנה בעיניין חלומות
החיים שלי כפי שהם היום היו פעם חלום שלי, על המציאות הזו חלמתי. אני מתבוננת במציאות העכשווית של חיי ורואה כ"כ הרבה דברים שהם הגשמה של חלום וכשאני מכירה במציאות שלי, או לפחות בחלק ממנה כהגשמה של חלום. אני מעריכה יותר ואוהבת יותר את מי שאני ואת מה שיש לי.
ועכשיו, אני מסיטה את המבט לדברים שפחות אוהבת וחולמת שישתנו או דברים שרוצה להחליף בחלומות אחרים. ואז אני אומרת לעצמי בשקט-בשקט:גם החלומות האלו יתגשמו. יגיע היום ותהיי האדם שעכשיו את רוצה להיות.

"את חייה את החלום" ככה אמרו לי. לפעמים זה מרגיש לי לגמרי נכון, לפעמים מתקוממת, מה פתאום, על מה אתם מדברים. איזה חלום?
זה המקום לערוך רשימת חלומות. גם אם תהיה גרנדיוזית, לא מציאותית. זה לא משנה.
אני רוצה להציע לכם לכתוב את כל מה שאתם חולמים עליו. המשאלות. הכמיהות. הרצונות הכי כמוסים.

אני מאמינה שכשכותבים את החלומות, כשיוצקים אותם למילים, לתיאורים מפורטים, זו ההתחלה. ככה הם מתחילים לרקום עור וגידים. ככה אפשר להתחיל לבנות תוכנית פעולה. ככה אפשר לתעדף אותם, להתאים אותם לאילוצים, להוסיף חדשים, למחוק כאלו שכבר לא רלוונטים.
אדם צריך שיהיה לו חלום, לפחות אחד. רצוי יותר.
אני כתבתי את רשימת החלומות שלי, זו רשימה שמתעדכנת מפעם לפעם. מה איתכם?

Comments

2 תגובות על “לוכדי חלומות ודגלי תפילה – אימוץ תרבותי בלתי הולם”

  1. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יש המון התמסחרות של סמלים מתרבויות אחרות בהמון מקומות. הרבה פעים זה דוקא נעשה ביוזמה ועידוד של אנשים וגופים של החברה שיצרה אותם מתוך כוונה לעודד היכרות וסימפתיה עם התרבות שלהם. ההזדעקות באה כאשר המיסחור יוצא מכלל שליטה והקשר למקור התרבותי מתמוסס. בעולם מקושר כל כך כמו שיש היום קשה מאוד להימנע מזה. אני לא יודעת מה המצב בהודו אבל אולי יכול להיות שהם אימצו את לוכד החלומות ונתנו לו משמעות תרבותית משלהם ועכשיו מרגישים שזה שלהם גם? אולי הם חושבים שאם זה Indian אז זה יכול להיות גם הודי?

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה על התגובה. באמת לא חשבתי בכיוון של Indian. ממה שראיתי אני חושבת שההודים ניצלו הזדמנות למכור פריט אופנתי דקורטיבי וגם ללמד תיירים כיצד להכין, שזה מרחיב את רפרטואר חוגי היצירה לתייר הסקרן.