פסח/א (ובקרוב רמאדן) שמח בירושלים

השלטים מכריזים בעברית "פסח שמח בירושלים" ובאנגלית "Happy Easter in Jerusalem".
שמוליק, חבר טוב לטיולים שזכה לכינוי "יקיר ירושלים", מזמין אותי להצטרף אליו לביקור בכנסיית הקבר בירושלים ב"שבת האור", כלומר בשבת שבין יום שישי הטוב, ליום ראשון בו נחגג חג הפסחא. זו השבת בה מציינים את נס האור.
בשנים רגילות "שבת האור" מושכת אלפי ציילנים לקחת חלק בטקס דתי חשוב זה. המשטרה נערכת לכמות מבקרים עצומה וישראלים סקרנים שרוצים לצפות בטקס לא יכולים להיכנס לחלל הכנסייה בגלל הביקוש הגדול.

שנה שעברה, בימי הסגר הראשון, בגלל בהלת הקורונה הכנסייה היתה נטושה ורק מי שלקח חלק פעיל הטקס נכח המקום והטקס המלא שודר ב-LIVE באינטרנט.
השנה המצב השתנה ואפשר להגיע לעיר העתיקה בירושלים וגם להיכנס לכנסייה.
לנוצרים יש שני חגים עיקריים, הקריסמס והפסחא וזו נחשבת לחווייה תרבותית שונה,לצפות באחד הטקסים החשובים בנצרות, ועוד בכנסייה בה לכל אבן ואבן יש סיפור. זהו טקס שלא מדבר אל הקתולים, רק הכנסיות המזרחיות מקיימות אותו ותעיד הצפיפות הגדולה בשנים רגילות על חשיבותו.

לא ידענו מראש אם תתאפשר כניסה חופשית לכנסייה ולקחנו הימור שגם אם לא, נטייל בעיר העתיקה.
להפתעתנו הכנסייה היתה פתוחה למבקרים. כשהיגענו בשעות הבוקר המוקדמות התקיים טקס קתולי, טקס שקשור בדרך זו או אחרת לפסחא, שגם הוא צולם וכנראה הועבר למאמינים שמעבר לים.

בינתיים שמוליק מסביר לי על הטקס: הקתולים לא מאמינים ב"נס" האור, לטענתם מדובר במעשה הונאה, ולעומתם הארמנים והכנסיה היוונית האורתודוקסית מאמינים ומנהלים את הטקס יחדיו. הפטריארכים, ראשי הכנסיה בירושלים נכנסים לאדיקולה, מבנה שמכיל בתוכו את קפלת המלאך וקפלת הקבר. שני ראשי הכנסיה המקומית נכנסים עם אבוקות כבויות. הפטריאך הארמני נכנס רק לקפלת המלאך והיווני נכנס לקפלת הקבר, הפנימית והקדושה יותר. למען הסדר הטוב נכנס איתם גם שוטר ישראלי. הם מתפללים ובשלב מסויים אבוקת הפטריאך נדלקת באופן נסי. בכוונה משמיטה את המרכאות, כי לפי עדת המאמינים זה בדיוק הנס של שבת האור.

"אז מה חשוב באש הזו? למה היא כ"כ משמעותית?", אני שואלת את שמוליק.
"זה המקום בו המשיח קם לתחייה", הוא עונה, "זה מקום קדוש והאש היא יצוג לאור האלוהי".

אחרי שהאבוקה של הפטריאך היווני דולקת, הוא מעביר את האש לאבוקה הארמנית ודרך החורים באדיקולה הם מגישים את האש למאמינים.
כל מאמין אוחז לפחות בנר אחד ותוך שניות האש עוברת מאדם לאדם. האש הזו מועברת בטיסה לכנסיות אורתודוכסיות ברחבי העולם.
בכל כנסיה יש מקום עם אותה אש שדולקת נון- סטופ.
כשתגיעו לביקור בכנסית הקבר תראו בפתח של קפלת המלאך נרות דולקים. זו אותה אש מהטקס של השנה הקודמת.
כעת, פסחא 2021, כיבו את הנרות ואנו יושבים על הספסל מול מבנה הקבר וממתינים לתחילת הטקס. מעריכים את העובדה שבשנים קודמות לא ניתן היה להיכנס.
בסוף יצאנו דבילים… כי מה מסתבר? הפסחא האורתודוקסי לא נחגג לפי לוח השנה הגריגוריאני, ומה שראינו בבוקר היה טקס הפסחא הקתולי.
כלומר, שבת האור תתקיים ב-1.5.

לרוב הפסחא האורתודוכסית אינה חופפת לפסחא הקתולית כי האורתודוכסים חוגגים את החגים שלהם לפי הלוח היוליאני.
הפרט הזה נשמט מזכרונו של שמוליק, קורה. וכשהבנו זאת יצאנו החוצה להמשך השיטוט בעיר העתיקה. אני ביקשתי מ-"יקיר ירושלים" שני דברים: להגיע לתצפית הגגות ולכותל.
וכך היה. ובין לבין עצרנו לקפה בשוק הכותנה, שוטטנו בסימטאות שהתמלאו מבקרים עד שהיגענו לתצפית הגגות ולבסוף גם אל רחבת הכותל המערבי.

נעזרתי בהסברים המצויינים של שמוליק כדי להוסיף ביאורים לצד התמונות שצילמתי, להנאתכם.

המזרקה במוריסטאן מקושטת באורות צבעוניים, בשעת בוקר מוקדמת המקום ריק מאנשים

קאווסים – שומרי ראש טקסיים של ראשי העדות הנוצריות

הלוסטרות או המנורות המפוארות שמשתלשלות מתקרת הכנסייה תמיד הקסימו אותי

מאמינים מדליקים נרות במקום המיועד לכך בגולגותא. הגולגותא היא הגבעה שעליה, לפי המסורת הנוצרית, נצלב ישוע

הדלקת נרות ע"י מאמינים, ואז מגיע אחד הכמרים ומכבה אותם כדי לפנות מקום לנרות חדשים,
נס גדול שבהתחשב בכמות הנרות העצומה שבוערת בכנסיה על בסיס יומיומי לא פורצת שריפה

אני מצלמת את הנרות, צילום: שמוליק כהן

"נזירים קתולים במהלך טקס קתולי לכבוד הפסחא. המבנה ברקע הוא האדיקולה, המכילה שתי קפלות: קפלת המלאך וקפלת הקבר.
קפלת המלאך היא הגדולה בין השניים והיא הסמוכה לכניסה, היא מוקדשת למלאך שישב על אבן הגולל שהוסתה, כך שמערת הקבורה היתה פתוחה, ובישר לנשים שבאו לבכות על מותו של ישוע, שישוע קם לתחיה. הקפלה הפנימית יותר, ובאופן מוזר מעט הקטנה יותר, היא קפלת הקבר, שכשמה, היא מכילה את קברו הריק של ישוע. (למה ריק? משום שלפי המסורת הנוצרית הוא קם לתחיה)."

"הכניסה לאדיקולה – ניתן לראות את המזבח שנמצא בקפלת המלאך (הקפלה הקרובה לכניסה).
פי המסורת הנוצרית, המזבח עשוי מאבן הגולל שעליה ישב המלאך בעת שהודיע לנשים על שובו של ישוע מהמתים.
מאחורי המזבח בפתח המוביל לקפלת הקבר, הנקודה הקדושה ביותר בכנסיה, שנתן לה את שמה."

הפאטריארך הקתולי של ירושלים, פיירבטיסטה פיצבאלה – הפאטריארך עמד מטרים ספורים מאיתנו והתראיין לערוץ טלויזיה איטלקי. שלושתינו על תקן צלמי פפרצ'י מצלמים את הבחור…

חזית כנסיית הקבר

המזרקה במוריסטאן, בשעות הבוקר המאוחרות, כשהמקום יותר שוקק חיים

כיפת הסלע על הר של זעתר, אחת מהחנויות ברובע המוסלמי

"תצפית גגות השוק", צמוד לתצפית גגות השוק נמצאת חצר גליציה, מתחם יהודי ברובע המוסלמי

"מבט מערבה – המגדל הגדול והכיפה שלידו שייכים לכנסיית הגואל הלותרנית"

ניצלנו את ההזדמנות שעמדת השמירה ליד החצר היתה נטושה והתקרבנו על מנת לקבל תצפית מרשימה מאוד על כיפת הסלע

אני בשוק הכותנה, השוק נבנה במאה ה-14 על ידי האמיר תנכיז, וכמעט שלא שונה מאז, צילם: שמוליק כהן

"בעוד כשבוע וחצי יחגגו המוסלמים את חודש הרמדאן. קצת בדומה לליל הסדר אצלינו, המוסלמים נוהגים לאכול את ארוחות הפסקת הצום יחד עם בני משפחה, חברים ושכנים.
ברמדאן האחרון, בשל הקורונה, הם נאלצו לבלות את החג בחיק המשפחה הגרעינית בלבד לכן מובן שהם שמחים שאת הרמדאן הקרוב יוכלו לחגוג עם יקיריהם. 
קישוטים לרגל החג שנמכרים בשוק הכותנה"

קינחנו את הסיור בביקור בכותל המערבי. ברחבת הכותל אסור לצלם ביום שבת (גם ברחבה הצבורית, לא רק ברחבת התפילה),
הצילום נעשה מתצפית הכותל. למרגלות התצפית נבנה בית מורשת הכותל שהשמטתי בכוונה מהפריים.

לצפייה באלבום התמונות שצילם שמוליק כהן – השבת הקדושה הקתולית בירושלים – אפריל 2021

"לפני כשבועיים משה זרק לי רעיון, ללכת לכנסיית הקבר בשבת אור ולראות את הטקס האורתודוכסי. מדובר בטקס שבת האור, שבמהלכו נכנסים הפטריארכים היווני אורתודוכסי והארמני לקפלת הקבר וקפלת המלאך עם אבוקות כבויות. הם מתפללים ולפי המסורת אש קדושה יורדת מהשמיים ומדליקה את האבוקות בתוך הקפלה. מיד לאחר הדלקתן מאפשרים הפטריארכים למאמינים להדליק נרות ואבוקות שהם מחזיקים, ובתוך שניות כל המאמינים בכנסיה מדליקים את האבוקות שלהם. האש הקדושה גם מיוצאת לחו"ל על מנת להדליק נרות בכנסיות אורתודוכסיות בכל העולם. קשה להכנס לטקס הזה, בכל שנה הביקוש עולה בגדול על ההיצע, ולא רק שלא ניתן להכנס לכנסיה, לרוב גם לא ניתן להתקרב בכלל לאזור הכנסיה. הפעם הצלחנו להכנס לכנסיה, והיא לא היתה קרובה לתפוסה מלאה. בשעות הבוקר היה טקס קתולי, עדין לא חשדתי. כחצי שעה לפני מועד הטקס האורתודוכסי לא יכולנו שלא לשים לב שאין שום תכונה מיוחדת בכנסיה. עברו עוד עשר דקות, ושאלתי שני שוטרים שנעמדו לידי מתי אמרור להתחיל הטקס. התשובה שלהם גרמה לי הרגיש כמו אדיוט. הטקס הקתולי הסתיים לפני כשעתיים (אני יודע, ראיתי אותו), והטקס האורתודוכסי יתקיים יום לפני הפסחא האורתודוכסית, הוא לא קשור לפסחא הקתולית. הרגשתי כמו אדיוט, ומשה ואילנה התפוצצו מצחוק (ובצדק, אני צריך להודות). אז לא ראינו נס, ובמקום טקס אורתודוכסי ראינו טקס קתולי, ואחרי זה הסתובבנו מעט בעיר העתיקה, ובסופו של דבר נהנינו."