תיירות אחרת, תיירות אחראית או השלכנות

לא מזמן אחד מקוראי הבלוג שלי הסב את תשומת לבי למושג חדש לא רשמי חדש שנולד ברשתות החברתיות בשם "הַשְׁלָכנוּת".
זו תפיסת עולם שאומרת: אני מודע להשלכות שלי על העולם (כולנו צורכים משאבים), ולכן אנסה לחיות את חיי בדרך החיונית והמועילה ביותר לחברה ולסביבה.
האג'נדה שלה דומה לשאיפה להשאיר טביעת אקולוגית שלילית (תרומה לסביבה גבוהה יותר מניצול המשאבים), אך לא רק: היא עוסקת גם בהשלכות החברתיות של הפרט (לדוגמה, לצמצם את האלימות בעולם, לעסוק בעיסוק שתורם לחברה).

המושג המוכר יותר לכולנו הוא טביעת רגל אקולוגית

מוזמנים להאזין לסירטונים הבאים שליקטתי עבורכם מהרשת כדי ללמוד מה זו טביעת רגל אקולוגית ומדוע חשוב שנדע מה מידת ההשפעה שלנו על המשאבים הקיימים

פודקאסט "המעיין" – תיירות אחראית

"עולם התיירות מתבגר, ומנסה להפוך לאחראי יותר כלפי המקום והסביבה בה מבלים המטיילים. על אף שתיירות אחראית יכולה להישמע כפרדוקס, בפרק שמורכב משני חלקים אנחנו מדברים עם ליאור מורג, מדריכת טיולים במזרח שחיה בעצמה בג'ונגלים שבלאוס. אנחנו מדברים על הנושא כמטיילים, כמדריכים, וכבני אדם. פרק שונה ומיוחד."
יזהר דמטר ועומר זיו מראיינים את ליאור מורג בנושא "תיירות אחראית" – חלק א' | חלק ב'

שאלון טביעת רגל אקולוגית

"האם שאלת את עצמך כמה "טבע" נדרש כדי לקיים את רמת החיים שלך?
כדי לבדוק זאת, כל מה שעליך לעשות הוא לענות על השאלון כאן.
בחר/י את התשובה המתארת בצורה הקרובה ביותר את המצב בביתך."

השתמשתי במחשבון כדי לבדוק מהי טביעת הרגל האקולוגית שלי – התוצאה שקיבלתי לא מזהירה וכדאי שאנסה לצמצם את טביעת הרגל שלי…

מה זו השלכנות?

"השאיפה לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית היא חלק משאיפה כללית יותר לצמצם את הנזקים שלנו בעולם ולהעצים את התרומה שלנו – השאיפה הזו נקראת "הַשְׁלָכנוּת".
האדם ההָשְׁלׇכָן מודע להשפעות שלו על הסביבה ועל הזולת, ושואף להפוך את המאזן כך שהתרומה שלו לעולם תהיה גבוהה מהנזק. צעדים חיוניים לצמצום טביעת הרגל האקולוגית, כמו מגורים בבניין קומות וכן ויתור על רכב פרטי, הם חלק חשוב מצמצום הנזק הסביבתי.
לצד זאת, אנו יכולים לשלב פעולות אקטיביות למען הסביבה: להעלות מודעות לאותם צעדים חיוניים, לקדם יוזמות סביבתיות, להשפיע על חוקים ותקנות ועוד.
מחוץ לנושאים הסביבתיים, ההשלכנות עוסקת גם בנושאים חברתיים: אדם הָשְׁלׇכָן יפעל בהגינות ויימנע מכל אלימות; הוא יבחר מקצוע לחיים בו יוכל לתרום לחברה ולסביבה כמה שיותר, הוא יצטרף ליוזמות ועמותות שנאבקות בחוסר צדק, אלימות ועוני; הוא יקדם את הנושאים החברתיים הללו בשיח הציבורי והפוליטי; והחשוב ביותר: הוא יעביר את הערכים הללו הלאה לדורות הבאים."
נכתב ע"י אחד מקוראי הבלוג שלי

"נתיב לשלום"

בחרתי להתכתב עם נושא ההשלכנות דרך סדרת תמונות שצילמתי שבוע שעבר בנתיב העשרה סמוך לגבול, בצד הישראלי של הגדר. אחת מתושבות המושב, קרמיקאית בעיסוקה לקחה על עצמה יוזמה אמנותית, לצפות את גדר הבטון הענקית באבני פסיפס קטנות עשויות חימר. אלו לא סתם "אבנים", מדובר ביציקות קרמיקה קטנות שנושאות מסרים של שלום ואהבה. פרחים, פרפרים, לבבות, חמסות בשלל צבעי הקשת. הם מודבקים זה לצד זה על קיר הבטון העצום בצד שפונה לגבול עם רצועת עזה.

החומה הצבעונית אמורה לשמש כקיר שמבטא את השאיפה של תושבי האיזור לשקט ולשלום עם מי שחי מעברו השני של הגבול. וגם כאטרקציה תיירותית למבקרים שמגיעים לאיזור, שאינם מודעים לתופת שתושבי האיזור חווים בהתקפות/בלוני תבערה/קסאמים שנורים מבית חאנון ובית לאקייה לעבר היישובים בשטח ישראל. אלו דיווחים שנשמעים מפעם לפעם בחדשות וכ"כ הורגלנו בהם, עד שלמדנו להתעלם.
"נו, אז שוב פרצו שריפות בשטחים פתוחים סמוך לעזה בגלל בלוני תבערה. מסכן מי שגר שם."
ואז, אם אותם אנשים מגיעים במקרה או שלא לנתיב העשרה ונוסעים עד לקצה המושב, מטר מהגבול הנפיץ ורואים במו עיניהם איך זה נראה בשטח – אולי זה יחולל שינוי מחשבתי. אולי.

שמעתי על החומה הזו ונדמה לי שגם ראיתי ברשת תמונות משם. היא מצטלמת מאוד יפה. ססגונית. אופטימית. מלאה מסרים נאיבים על שלום ואהבה. מין נאיביות שגרמה לי לחייך ולהצטרף למשאלה שלהם, שהלוואי-הלוואי-הלוואי יבוא כבר השלום.
עצם זה שהיגעתי פיסית אל החומה, גם אם לא הדבקתי עליה אבן מקרמיקה, אני לוקחת חלק ביוזמה תיירותית. הרי אילולא הפסיפס שמושך את העין, מה יש לי לחפש שם. גדר הגבול עם עזה שונה מגדר המערכת בגבול המצרי שהיא כשלעצמה מהווה אטרקציה תיירותית. או גבול הצפון שראיתי לאחרונה בסיור שהשתתפתי בו, סיור שהגדר שימשה כתפאורת רקע ולא העיקר.

בנתיב העשרה נושא ה"גבול" מקבל טוויסט אחר. זהו קודם כל מיצג אמנותי שמערב את הצופה. הבחירה בפסיפס לעומת גרפיטי ענק דורש מעורבות של האנשים שבאים לבקר במקום. אותה קרמיקאית שיזמה את המיצג היא ללא ספק "אדם השלכן" והיא ידעה שלמיצג שלה תהיה השלכה על הסביבה, על עיצוב תפיסת העולם של אנשים שמגיעים קרוב מאוד לקו הגבול הבעייתי של עזה, להעלאת המודעות ללחימה הלא פוסקת באיזור, למתיחות הביטחונית, לרצון של תושבי המקום לחיות חיים של שקט ושלום.
כשמתעכבים לקרוא את המילים שהיא בחרה להדפיס על אריחי הקרמיקה הקטנות, מילים כמו "אהבה", "חופש", "סובלנות", "אדיבות", "כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומייה" – היא שמה על הקיר את הערכים שחשובים לה.

אני מנסה להתייחס למיצג לפי הגישה של תיירות אחראית – האם הוא נתפס כ"מזהם" את הסביבה, מתערב בסביבה? אפילו שהוא מאוד נעים לעין ומעביר מסרים חיוביים, אופטימיים של תקווה, שלום וסובלנות?

אני לא מספיק מתמצאת בגישה הזו של תיירות אחראית שמבקשת מהמטייל לא להתערב, לא לגעת בכלום, לא לקלקל, לא להשפיע ולא לשנות את מה שהוא רואה מולו. גם אם מדובר בחומת בטון מזויין אפורה ומכוערת?

זו הרי אינה שמורת טבע, האם גם כאן חלים הכללים של תיירות אחראית? הרי בזכות אותו פסיפס צבעוני מגיעים למקום אנשים שאינם תושבי המקום, היוזמה הזו מניעה אותם לפעולה, הם קונים אבן קרמיקה ומדביקים על החומה. הם ממש רואים את מחנות הפליטים מעברו השני של הגבול. לפעמים גם שומעים הדים של יריות.
זה הכי קרוב שהם יכולים לגעת בסיכסוך הלא-נגמר בינינו לבין העזאתים.
שלא לדבר על מה חושבים או מרגישים העזאתים שמצתפתים על החומה מעבר לגבול. מה הם חושבים על הדבר הזה? זה מצחיק אותם? נראה להם מטומטם? או אולי מכעיס אותם שהישראלים עסוקים בלהדביק אבנים צבעוניות כשהמצב כזה חרא.
אין שום דרך לדעת מה עובר להם בראש.

"נתיב לשלום" בנתיב העשרה – זה מיזם שמייצג תיירות אחראית או לא? זו השלכונת טובה או לא?

אני משאירה את השאלה הזו פתוחה ומוזמנים לכתוב בתגובות מה דעתכם.

Comments

6 תגובות על “תיירות אחרת, תיירות אחראית או השלכנות”

  1. תמונת פרופיל של גלית קידר
    גלית קידר

    שאלה מרתקת.
    לא בטוחה שעדיין יכולה לענות.
    עצם החומה, גובה, רוחבה ועיקר עומקה, זאת חתיכת דריסת רגל שיש לו כל כך הרבה משמעויות.
    הפסיפס קצת מרכך אותן.

  2. תמונת פרופיל של הוד
    הוד

    הרבה חומר למחשבה.
    תודה על הכיוון

  3. תמונת פרופיל של ינאי
    ינאי

    פוסט אופטימי ומרתק!
    ולגבי השלכנות – גם אני שמעתי אותה בשנים האחרונות יותר ויותר, ואני מזדהה עם התפיסה הזו

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה ינאי, עכשיו אחרי שפרסמתי את הפוסט, גם אני מכירה את המושג הזה ומבינה אותו יותר לעומק

  4. תמונת פרופיל של חוה
    חוה

    אילנה יקרה, אני ממעטת להגיב אך כל פוסט שלך הוא חגיגה עבורי! אינפורמטיבי ומחר בחשיבה ביקורתית נהדרת. תמיד לא מדת ממך…
    נהניתי במיוחד לקרוא את הפוסט הזה. 'הלכתי' איתך בנבכי מחשבתם, ממש כמו כשאנחנו משוטטות …
    שתהיה לך ולכולנו שנת שוטטות והשלכנות מבריאה.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      חוה יקרה, תודה רבה! שמחתי לקחת אותך איתי לשוטטות בפוסט הזה. את האיחולים והברכות שלנה החדשה נעשה בשוטטות משותפת, פנים אל פנים….