שטיח פרחים לכבוד ט"ו בשבט

לכבוד ט"ו בשבט שנחגג השבוע אני פורשת על רצפת ביתי הוירטואלי שבבלוג שטיח של פרחים, לחמם את הרצפה הקרה ולקשטה. אל דאגה, לא יצאתי לשדה לקטוף פרחים, אלא מפזרת להנאתכם תמונות שצולמו בעבר בשתי הזדמנויות שונות, כשהמשותף ביניהן הוא פרחים. המוני פרחים שמונחים זה ליד זה ויוצרים אפקט מרהיב של מרבד ססגוני שעושה טוב על הנשמה.
ובין לבין, המלצת קריאה וכמה קטעי שירה.

השטיח הראשון צולם בתל אביב בספטמבר 2009 כשהעיר חגגה מאה שנים להיווסדה.

"שטיח הפרחים הצבעוני הוא פסיפס סמלים אותנטים וציורים היסטוריים, בהשראת ציורי קיר, אריחי רצפה ואריחי קרמיקה מצוירים, שמקרום בבתי העיר הראשונים של תל אביב בראשית המאה העשרים. אלמנטים עיצוביים אלו של העבר שימשו השראה במחווה לתל אביב של פעם ועוצבו בצבעוניות עכשווית ושונה. השטיח הפרוש על שטח של כדונם וחצי מורכב מ 500K פרחים, בעיקר מסוג ביגוניות ודליות, בהדרכת אנשי מקצוע מבריסל, כמחווה של בריסל לשנת המאה לתל אביב יפו."

מתוך הסבר על גב הגלויה

במסגרת הפרוייקט "גלוייה ביום", ציירתי על גב הגלוייה

השטיח השני גם הוא מתל אביב, מתערוכה של האמן צדוק בן-דוד בשם "טבע האדם" שהוצגה במוזיאון  ת"א בין 2009 ל-2010 וזכתה לפופולריות רבה.

"ב-2010 חולל בן דוד סנסציה כשהציג את תערוכת "טבע האדם" במוזיאון תל אביב. במרכז התערוכה הוצב המיצב הענק "שדה שחור". על משטח חול ענקי הוא "שתל" 20K מגזרות מתכת של פרחים המשנים את צבעיהם כשמתבוננים בהם מזוויות שונות. תורים של אלפי אנשים השתרכו בפתח המוזיאון מדי יום. יותר מ-130K איש באו למוזיאון רק לראות את המיצב הזה, תופעה שלא הייתה בכל שנות קיומו של המוזיאון." מתוך ויקיפדיה

"המיצב הוא שדה חול רחב ידיים ששתולים בו 12,000 מגזרות של פרחים מסוימים ומוגדרים, ומראהו משתנה ומפתיע תוך כדי התבוננות." מתוך אתר מוזיאון תל אביב

שטיח הפרחים בתל אביב – מחוה לכבוד 100 שנה להיווסד העיר

מיצג השדה השחור של צדוק-בן דוד במוזיאון ת"א

קטעי שירה להשראה

לאחרונה התוודעתי לשיריו של המשורר והחוקר שמעון כשר ז"ל. נפטר בפתאומיות בשנת 1968, בהיותו בן 54.

"בעודנו נער פקדה אותו רוח השירה וחרז מזמן לזמן שירים ליריים שבצלילהם הסתתררה איזו תוגה חרישית של עדין רוח רגיש המחפש את מפתחות הזהב אל איזה גן עדן מדומה והם חמקו כהרף עין מתוך אצבעותיו. בשיריו אלה הלם לבו לקראת מרומי שחק וחלומותיו רקמו "סולמות לרום", בשם זה קרא את ספר שיריו הראשון."
מתוך: חוקר ומשורר: לדמותו של שמעון כשר ז"ל (הצופה, 30 באוגוסט 1968, עמ' 4)

המלצת קריאה

שבוע שעבר קראתי בבלוג הנהדר "המתלבטת" פוסט אישי ונוגע ללב בשם "השטיח של חיי" – בו המחברת כותבת תשובה מרגיעה שקיבלה מאחיה: "לכל אחד יש את שטיח החיים שלו. אנחנו עומדים בנקודת ההווה שהיא מאוד קטנה ומצומצמת ביחס לגודל של השטיח ולכן לא נוכל לראות או לדעת מה קורה בחלק אחר שלו.

"הדימוי של שטיח הוא נהדר ועלייך כעומדת על משבצת ולכן שדה הראייה שלך מוגבל" אני כותבת לה בתגובה, "נסי להרים רחפן מעל השטיח ולעשות זום אאוט, להתבונן עליו ממעוף הציפור. יכול להיות תרגיל נהדר בדימיון מודרך… נסי לתאר איך נראה השטיח, אילו צבעים, צורות את רואה בו? נסי אח"כ לפרש את המשמעות שיש בצבעים ובצורות."

כל אחד בוחר להשתמש בדימוי אחר על מנת לתאר את מסע החיים שלנו, יש כאלו שיבחרו בדרך מתפתלת או במושגים מעולם הריצה. הביטוי "שטיח החיים" מוצא חן בעיני כי הוא מתייחס לנקודת מבט, לשדה ראייה שמוגבל למקום בו אני עומדת כעת ויכולה להביט רק על הפטרן שנמצא ברדיוס שלי. כשמתקדמים הלאה או מרחיקים את המבט, כמו עם רחפן, זה פתאום מתגלה. ומפתיע. הצורות מתחברות זו לזו ואפשר להבין את הנארטיב כולו, מה שהיה לי קשה לעשות כשעמדתי על אותו סנטימטר על סנטימטר בקצה השטיח. מלמעלה אפשר לראות איך הקווים מתחברים, איך הצבעים משתלבים, ובבת אחת הבלאגן מסתדר. ומגיעה תובנה שעונה לשאלות הטורדניות של "למה זה קרה דווקא ככה ולא אחרת?", "מה הסיבה?"

פוסטים נוספים שכתבתי ברוח ט"ו בשבט
"מה היא הדרך?" למשל, דרך נוף הגלבוע
שירים וציורים לחג האילנות
כי האדם עץ השדה

Comments

7 תגובות על “שטיח פרחים לכבוד ט"ו בשבט”

  1. תמונת פרופיל של המתלבטת

    תודה אילנה על השיתוף.
    שמחתי לראות ולקרוא כאן על צורת ביטוי נוספת לשטיח של חיי.
    צדקת. שטיחי הפרחים מדהימים ביופיים ונותנים הרבה חומר לעיון ומחשבה. אין ספק שכדאי להרים מעל את הרחפן.
    אני חושבת שהשיר תשובה ניצחת/ שמעון כשר מאוד מתחבר לרעיון של החלקים שארגנו בשטיח ולאלו המעלמים מעינינו.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      בשמחה רבה, מסתבר שלשטיח יכולים להיות הרבה שימושים ומשמעויות.מטאפורה שכל אחד יכול לקחת למקום שהכי מדבר אליו.

  2. תמונת פרופיל של ריבי

    התערוכה של צדוק בן דויד מרהיבה !

  3. תמונת פרופיל של שולי
    שולי

    איזה פוסט מעניין ומרגש!
    אהבתי את שטיח הפרחים האמיתי, שלא ידעתי שהתרחש, וגם את זה שבמוזיאון.
    ואהבתי מאד איך יצרתי שטיח תמונות אצלך בבלוג וגם חיברת לעוד דימויים- ממש מעניין!
    תודה!

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה שולי. מדובר ב"שטיחים" מן העבר, שלרגל החג צצו לי בזיכרון. החיבור קרה מעצמו. וכשאני חושבת על זה עכשיו יש לא מעט שטיחים שמצויירים עליהם פרחים כאלמנט קישוטי.

  4. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שלום לך.
    התרגשתי לראות שירים של אבא שלי, שמעון כשר, ודברים שנאמרו עליו, שהבאת.
    אני מודה לך על כך מאוד ואשמח לקרוא עוד מדבריך. כל טוב.
    אסא כשרasa.kasher@gmail.com

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רבה אסא. אני כותבת ומפרסמת בבלוג מילים ושירים ולא יודעת את מי הם יפגשו. תגובה כמו שלך ריגשה אותי מאוד וחיממה את הלב.
      שמחה ששימחתי אותך ואתה כמובן מוזמן להירשם לבלוג ולקבל עידכונים שמתפרסם פוסט חדש.
      השירים שאבא שלך כתב נהדרים! אהבתי אותם מאוד.