אמנות רחוב: חוכמת רחוב על הקירות בדרום תל אביב

"מה את כזאת רצינית"
לא, אני לא, רק שואבת הנאה גדולה שהשוטטות ברחובות ת"א, מתבוננת ב-"חוכמת רחוב" שמרוססת בשלל גוונים על הקירות בדרום העיר.
בתוך הגיבוב הצבעוני, שכבה על גבי שכבה, מדי פעם קופצות לעין כמה הברקות, מילוליות וויזואליות, שאי אפשר שלא לעצור ולחייך.
"אם אשכחך ירושלים זה בגלל תל אביב" או ניו יורק או לונדון
או שאלות הרות גורל כמו "כמה יעלי יש בעולם בכלל?"
"קרייזי אין לאב" באמנות רחוב המקומית שלנו, בחום הזה של תל אביב, איך אפשר שלא לאהוב את היצירתיות, ההמצאתיות, הדימיון, התעוזה של החבר'ה האלה שיוצאים לרסס את האמנות שלהם ברחובות המרופטים

"מי שמשוטט יודע ששיטוט הוא ההפך מלא לעשות כלום. בפריז במאה ה-19, בודלר תיאר את המשוטט כאמן – משורר של העיר הגדולה ובכך הגדיר את השיטוט העירוני כאמנות. לדבריו, המשוטט משתלב בהמון כדג במים. הוא אוהב להיות בחוץ ומרגיש בבית בכל מקום. הוא אוהב להיות במרכז העולם – ובו זמנית נחבא מהעולם. הוא כנסיך שנהנה שוב ושוב מהאנונימיות של הרחוב. הוא אוהב חיים, והעיר בשבילו היא מקור אנרגיה מחשמל. מצד שני, הוא גם מראה של ההמון, כמו קליידוסקופ, שבורך במודעות לכל אחד ממרכיבי העיר.
בעיני וולטר בנימין, המשוטט הוא הדמות העיקרית של הצופה העירוני – בלש, שחקן וחוקר העיר. פורנל חשב ששוטטות היא הדרך הנכונה להבנת המגוון העשיר של סביבה עירונית: העיר היא כתמונה נעה, המאפשרת חוויה רצופה, תוך כדי תיעוד או צילום של משהו זמני. הסופר בלזק הכתיר את השוטטות כגסטרונומיה של העין."
מתוך הבלוג "המשוטטת" של אלישבע זלצראמנות השיטוט העירוני

"העירייה בדרך כלל מעלימה מכך עין, לא פועלת נגד הציירים או המרססים וגם לא נוקטת צעדים למחיקת עבודותיהם.
שכן, האמנות שעל הקירות לא רק מושכת תיירים, אלא גם תורמת לתדמיתה של העיר ומעלה את ערכן של שכונות מוחלשות. קיימת מעיין הסכמה שבשתיקה,  שבאזורים נידחים בדרום העיר או על-גבי מחסנים ישנים וקירות מוזנחים, ניתן לצייר. כך הופכת היצירה או המחאה לסוג של אמנות, שמייפה את המקום .
יש הטוענים אף ש"בניגוד לערי עולם אחרות, בתל אביב יש סובלנות גבוהה יחסית, העירייה יודעת שהאמנות האורבנית היא חוזקה תרבותית ותיירותית ולכן לא עושה מאמצים מיוחדים למחוק עבודות ואפילו מחבקת את האמנות""
מתוך הבלוג "אלטרנעטיבה" של עינת הרשקו – סיורים בתל אביב

כָּל אֶחָד צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אֶחָד מָקוֹם בְּבַיִת אוֹ בְּתוֹדָעָה,
אוֹ רֶגַע בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם, שֶׁאֶפְשָׁר לָלֶכֶת אֵלָיו,
שֶׁבּוֹ אֵינְךָ חַיָּב מְאוּם לְאַף אֶחָד
וְאַף אֶחָד לֹא חַיָּב דָּבָר לְךָ.

אֵינְךָ יוֹדֵעַ לְמִי אַתָּה נָשׂוּי, 
אֵינְךָ יוֹדֵעַ לְמִי אַתָּה אַחֲרַאי,
אֵינְךָ מַכִּיר אֶת יְלָדֶיךָ
אֵינְךָ יוֹדֵעַ בַּמֶּה אַתָּה עוֹסֵק.

וְאַתָּה הוֹלֵךְ לְשָׁם, 
לֹא עַל מְנַת לְהַנִּיחַ אֶת כָּל הַמְּחֻיָּבֻיּוֹת הָאֵלֶּה מֵאָחוֹר,
אֶלָּא כְּדֵי לְהִזָּכֵר מִי אַתָּה בֶּאֱמֶת,
לַחֲזֹר וּלְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ
וּלְבַסֵּס מַעֲרֶכֶת יְחָסִים עִם עַצְמְךָ.

כֵּיוָן שֶׁאוֹתָם הַדְּבָרִים וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאוֹתָם אָנוּ מוֹקִירִים
וּמְבִיאִים מַשְׁמָעוּת לְחַיֵּינוּ, יְכוֹלִים לִהְיוֹת
גַּם אֲדוֹנִים תּוֹבְעָנִיִים וּלְהַתִּישׁ אוֹתָנוּ.

ג'וזף קמפבל

"מרחב מקודש הוא צורך הכרחי היום לכל אחד. אתה צריך שיהיה לך חדר, או שעה או יום מסוימים שם לא תדע מה כתוב בעיתוני הבוקר, לא תדע מי הם חבריך, מקום בו אתה לא חייב לאף אחד דבר, ואף אחד לא חייב לך דבר. זה מקום שבו תוכל פשוט לחוות וליילד את מה שאתה ואת מה שאתה יכול להיות. זהו מקום של דגירה יצירתית. בתחילה אולי תמצא ששום דבר לא קורה שם. אבל אם יש לך מרחב מקודש ואתה משתמש בו, משהו לבסוף יקרה"

מתוך "כוחו של מיתוס" מאת ג'וזף קמפבל

פוסטים נוספים שעוסקים בגרפיטי ואמנות רחוב בארץ ובחו"ל:

Comments

6 תגובות על “אמנות רחוב: חוכמת רחוב על הקירות בדרום תל אביב”

  1. תמונת פרופיל של ניני

    ואוו….איזה מוזיאון מופלא ומרתק לתפארת, פתחת פה! תענוג!
    יופי של צילומים, יופי של מילים

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      אהבתי שאת מכנה את זה "מוזיאון". למוזיאון יד בדר"כ קונוטציה של אמנות "גבוהה" שעוברת תהליך של אוצרות, של סינון, של עיבוד ומוגשת לצופים כשהיא ממסוגרת ותלוייה בצורה אסתטית על הקירות. כאן זה בדיוק הפוך. אין מנהל מוזיאון, אין אוצר, אין סינון. הכל הולך. בלאגאן אחד גדול. לטוב ולרע.

  2. תמונת פרופיל של Tova

    אילנה, גם אצלי לאומנות בכלל ולקירות מדברים בפרט, יש פינה חמה בלב
    נהנתי מהאוסף של התמונות וההגיגים ציטוטים שלך ושל אחרים שהבאת פה.
    אצלינו כמו אצלינו הכל ישר לפנים
    בניו יורק תופתעי לראות שהגרפיטי יותר מסודר ( אפילו המחאה באמריקה מסודרת) כחלק מתהליך הג'נטרפיקציה.
    טיפ לקראת ניו יורק: תכיני הרבה מקום בזכרון של המצלמה, לגלריה שלמה שתתווסף לגלריה שלך
    ושאלו יהיו הצרות שלנו 🙂

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      אהבתי את הביטוי שלך "קירות מדברים". לפעמים זה נעים לעין לפעמים זה קישקוש צורם, לפעמים אלו שכבות, ציורים על גבי ציורים על גבי ציורים. בכל מקרה, זה מעניין ומעניק בנדיבות בוסט של יצירתיות גם לצופה.
      לגבי ניו יורק, מכינה את עצמי להפתעה. וכן, כרטיס זיכרון גדול, זה בטוח. יהיה מעניין להשוות את אותה התופעה בין מקומות שונים. הינה, נתת לי רעיון לפוסט שמלקט תמונות מפה ומשם ומנסה למצוא מכנה משותף או הבדלים משמעותיים. עד כה,בפוסטים שפרסמתי במדור הזה הבאתי תמונות ממקום אחד. ויש לי עוד פוסט מוכן על הכוונת…

  3. תמונת פרופיל של המתלבטת

    כל אחד מדהים בפני עצמו.
    אני מסוגלת לעמוד מול מייצג שכזה כמה דקות ולהנות מהצבעים ,לחשוב מה האמן רצה להביע, מה אני קולטת ממנו ולאן אני לוקחת את זה..
    לונדון, שכונת שורדיץ. אם לא היית- תבקרי בה. בטוחה שמאוד תהני.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      רוב תודות. שמחה לשמוע שגם את בעיניין, נהנית מהצבעים והפרשנות האיית שלך למה שרואה. וכן, מכירה את שורדיץ' במזרח לונדון. הסתובבתח שום והוקסמתי….