אמנות רחוב: כשהגרפיטי זולג מהקיר לגזע העץ

בביקור האחרון שלי בברצלונה, מרס 2015, הזדמנתי לפינת רחוב צבעונית, סמוך לגינה קטנה. הקירות היו עמוסים עד אפס מקום בגרפיטי טיפוגרפי. בעיקר אותיות שניכר שהושקעה בהן מחשבה ועבודה רבה. אותיות ששורטטו בכישרון כשאות משתלבת בתוך אות, ואח"כ רוססו בכמה צבעים שנותנים מיימד של עומק לטקסט. בחלק מהכיתובים שולבו גם ציורים, אבל עדיין העיקר הן האותיות.
אני מודה שקשה לי לקרוא את הכתוב, אני מזהה שמדובר באותיות, אבל מתייחסת אליהן כאל צורות. יש בזה משהו מרענן מבחינתי, להתבונן במילים כציורים מבלי לנסות לקרוא אותן. לא יכולה שלא לתהות למה הן מצויירות ככה, בדרך שמקשה על הקריאה, כאילו בכוונה הן לא קומוניקטיביות.
מכל העומס הויזואלי הססגוני הזה אהבתי במיוחד את הציור שהמשיך מהקיר אל גזע העץ. חשיבה מקורית שעוררה בי חיוך.
אלו החיים, אני חושבת. להיות ערה. לא להפסיק להתבונן לרגע. להסתובב ברחובות וגם כשלא מחפשת מוצאת כתמים של צבע. בכל מקום.

פוסטים נוספים שעוסקים בגרפיטי ואמנות רחוב בארץ ובחו"ל: