יומן אמנות: המדריך האישי שלי לטיולים, פה שם ובכל מקום

יומן אמנות הוא כמו סיר מרק, אפשר להכניס לתוכו כל מיני ירקות, צבעים, טקסטים, מדבקות, תמונות, מילים, קישקושים – לערבב היטב, להדביק עם דבק פלסטי, צלוטייפ, וואשיטייפ או מהדק, לנער קצת, להניח בצד שיתבשל על אש קטנה – ורק אז לפתוח את מכסה הסיר, לדפדף ולהינות מהמשהו האחר, הצבעוני, המפתיע שהתבשל.

זה בדיוק מה שאני אוהבת בתהליך ההכנה של יומני אמנות. אלמנט ההפתעה שמתדלק את יצר הסקרנות שכבר קיים בי ומעצים אותו.
כשמצאתי בקייץ קורונה I ערימה של מדריכי שיחור זרוקים ליד פח מחזור היד נשלחה אליהם באופן אוטומטי וידעתי שיבוא היום ואעשה בהם שימוש. מייד זיהיתי את הפוטנציאל שיש בספרים הללו להפוך ליומני אמנות, אבל זה לא קרה מייד. כעבור שנה, בקייץ קורונה II, יזמתי סדנת יצירה קייצית בה חילקתי למשתתפות את הספרים הללו ובמשך שישה מפגשים שיחקנו בהם ויצרנו בתוכם.

מטרת הסדנה היתה ללמד את הבנות כמה טכניקות בעבודה ביומן הויזואלי, לחשוף אותן לדבר הנהדר הזה שאני כ"כ אוהבת דרך "טיול בקלפים", ערכת קלפים חדשה שיצרתי לפני תחילת הסדנה. בכל מפגש נבחרו כמה קלפים עם מושגים מעולם הטיילנות – חופש, חופשה, טיול, מסע, צומת, דרך, חווייה, הרפתקה – מושגים שדנו בהם, חקרנו מה המשמעות שלהם עבורנו ורק אח"כ יצאנו ליצור בהשראתם.

כל אחת מהבנות בחרה במדריך מלוקיישן אחר: פראג, טוסקנה, ברצלונה, פריז. אני בחרתי במדריך טיולים מסדרת TimeOut לפראג, מדריך ששימש אותי כשנסעתי לנופשון קצרצר לפראג אי שם ב-2008.
בדיעבד, הבחירה בספרון זה לא היתה מוצלחת, כיוון שאיכות הכריכה לא מזהירה ולספר הישן היתה נטייה להתפרק. מה שחייב הרבה חיזוקים בצורת "פלסטרים" שהדבקתי, כדי שהספר יחזיק מעמד ויעמוד בעומס הדפים שהוספתי.

במהלך הסדנה, כאשר אני מדגימה, מנחה, מראה, עוזרת, מקדישה תשומת לב אישית לכל אחת – לא תמיד היה לי זמן ליצור ביומן שלי. לכן את עיקר היצירה ביומן עשיתי לבד, בין המפגשים וסיימתי אותו השבוע, אחרי סיום הסדנה.

בסרטון לפניכם תמונות וסירטונים שצולמו במהלך ששת מפגשי הסדנה.
לחצו על כפתור ה-Play, הדליקו רמקולים וצפו כיצד ארבעת הספרים השחורים של שיחור משנים את פניהם והופכים לאט-לאט ליומן אישי של כל אחת מהמשתתפות.

השלב הראשון בהפיכת היומן לאישי היה העטיפה שלו. ברגע שעטפנו את היומן במפה, כתבנו את השם שלנו – היומן שינה את פניו והפך ל"שלי".

דוגמא לכריכה החיצונית והפנימית של היומן שלי, מדריך פראג שנעטף מבחוץ במפה מאיזור הערבה ומבפנים במפת ירושלים עם מדבקות מיפן.

וכפולות נוספות עם צבעים, געגועים, שירים, מדבקות, מילים, והרבה סימניות יפניות.
שידורי אולימפיאדת טוקיו דירבנו אותי לגשת אל אותה שקית הפתעות בה שמרתי מפות, ברושורים, גלויות ועוד חומרים שהבאתי מיפן, לאוורר אותם, להניח על שולחן היצירה ולהציע לשימוש ולהטמעה בתוך היומן.
מתישהו באוגוסט נסעתי לירושלים לפסטיבל אאוטליין ושבתי לביתי עם מפות, גלויות ומדבקות מהפסטיבל, כחומר גלם שנוכל לשבץ ביומנים.

וכך מדריך שמוקדש ללוקיישן אחד, קיבל טוויסט והפך למדריך אישי לכמה וכמה יעדים בארץ ובעולם.

ביומן שלי שיבצתי דפים מתוך מדריך הטיולים הראשון שליווה אותי בטיול התרמילאים הראשון שלי לאירופה, בשנת 1988.
פירקתי את המדריך והדבקתי את הכריכה עליה שירטטתי טבלה עם המקומות ועוד כמה עמודים בתוך המדריך האישי שלי לטיולים. כשקראתי את הטקסטים ב"מדריך לפיד" הייתי משועשעת מהבוטות בה נכתב, בתקופה טרום עידן הפוליטיקלי-קורט. טקסטים כאלה לא היו עוברים היום בעריכה באף מדריך טיולים או פוסטים ציבוריים ברשתות החברתיות או בלוגים.

אותה כפולה, אחרי שהוספתי לה כמה מילים משלי

דיפדוף בדפי המדריך, בליווי הסברים שלי על תהליך העבודה

העבודה ביומן היא תהליכית. אפשר להמשיך ולעבוד על היומן עוד ועוד, עד שמגיע הרגע בו אומרים "די", ומפסיקים.
זה קרה אתמול. המשכתי לעבוד עליו עוד קצת , כשסיימתי לצבוע, לכתוב, להדביק ולהוסיף עוד כמה אלמנטים והחלטתי ש.."זהו! גמור!"
הסרטתי שוב דיפדוף מהיר בין דפי הספר, הפעם ללא מילים.

דיפדוף בדפי המדריך הגמור, ללא פס קול

לסיום – ציטוט מהספר המצויין של הרוקי מורקמי "הרג קומנדטורה" מדוע חשוב לתעד ביומנים במהלך נסיעה גם מחשבות ורגשות ולא רק פרטים טכנים. נתקלתי בקטע הזה תוך כדי קריאה, התחבר לנושא שעלה לדיון בסדנה ונגע ביומני מסע – האם אנחנו כותבים תוך כדי טיול או מחכים עד שובנו הביתה. או בכלל לא, ומסתפקים בפוסטים שטחיים שמשתפים פה ושם ברשתות החברתיות.

אפשר להסכים עם מורקמי, אפשר שלא. כדי שיום אחד לא יתערבב ביום הבא אחריו, חשוב בעיני לתת בימים סימנים. ואין מקום מתאים מאשר לקחת מדריך נסיעות ישן ולהפוך אותו למדריך אישי ששומר על הזכרונות, מחשבות, רגשות, דיעות, רעיונות.
כל מה שיכול להפיח חיים בטיול, כשניזכר בו בעוד X חודשים או שנים.

ממליצה לכם מאוד להתנסות ביצירה של כזה יומן. לא נדרש שום ניסיון או "ידע באמנות", אם יש בכלל דבר כזה.
המרכיבים הנחוצים הם פתיחות, סקרנות ומשחקיות. רצון להשתובב, לקחת חומרים שונים, לערבב, לתבלן, לבשל על אש קטנה ואח"כ לדפדף ולטעום ממה שיצא. וכמובן להינות. גם מתהליך ההכנה וגם ממה שיוצא.

אחרי החגים אפתח קבוצה נוספת ליצירה ביומן ויזואלי.
מוזמנים לעקוב אחרי הפרסומים או לפנות אלי ישירות לפרטים נוספים. 

Comments

2 תגובות על “יומן אמנות: המדריך האישי שלי לטיולים, פה שם ובכל מקום”

  1. תמונת פרופיל של רות ברין
    רות ברין

    אילנה חביבה, בורכת בכשרון כתיבה ויצירה שלא נגמר – השמיים הם לא הגבול שלך.

    אני נהנית מכל רגע של קריאה ומבט על היצירתיות שלך באלבומים ועוד,,,,

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      הי רות, העלית חיוך גדול מאוד על פני. תודה! תודה!