ערכת קפה – לשתות הוּגֶה בשטח

"המלצה היכן לרכוש ערכת קפה ומה היא אמורה להכיל?" היא ביקשה לדעת, כחלק מההתארגנות שלה לקראת יציאה לשביל ישראל.
אני שולחת לה את הרשימה הקצרה הבאה:
פינג'אן + כוסות, כפית, כלי לקפה/תה/סוכר (לקנות בסופר), בלון גז (לקנות בהום סנטר) + ראש גזייה (עדיף להזמין ברשת כי בחנויות משום מה עולה הון), מצית/גפרורים + עוגיות (אני הכי אוהבת פתיבר או ערגליות תות)

כן, ערכת קפה, או פק"ל קפה הוא ללא ספק ציוד חובה למי שיוצא לטיול בשטח, למקרה וחשקה נפשו בקפה על הבוקר או בהפסקה תוך כדי מסלול. לקפה של שטח יש ללא ספק טעם אחר והוא מקבל את הארומה המיוחדת שלו מהלוקיישן בו לוגמים מהמשקה השחור, החם והממכר, ואם מוסיפים ליד ערגלית תות או פתיבר, זה מושלם…

לאחרונה סיימתי לקרוא את הספר "הוגה – סוד האושר של הדנים" מאת מייק וייקינג ובפוסט זה אני רוצה להצביע על הקשר בין קפה שטח לבין המושג הדני "הוגה" ולהראות שהפסקות הקפה שאנו המטיילים עושים בשטח הן לחלוטין "חוויה הוגלית" כפי שמתוארת בספר הדני.

"תושבי דנמרק מדורגים במקום הראשון במדדי האושר של האו״ם ושל ה־OECD בזכות ההוּגֶה שלהם.
מה‭ ‬משמעות‭ ‬המילה‭ ‬הדנית‭ ‬הוּגֶה? ‬את‭ ‬המילה ‬‭"‬הוּגֶה‭"‬ קשה‭ ‬להגות‭ ‬ואי‭ ‬אפשר‭ ‬לתרגם, ‬אבל‭ ‬ניתן‭ ‬להרגיש‭;‬ בזמן‭ ‬קריאת‭ ‬ספר‭ ‬מרתק‭ ‬מכורבלים‭ ‬על‭ ‬הספה,‭ ‬במפגש עם‭ ‬חבר‭ ‬טוב‭ ‬בבית‭ ‬קפה‭ ‬מועדף,‭ ‬בריח‭ ‬של‭ ‬לחם‭ ‬טרי שנאפה‭ ‬בתנור‭ ‬ובאור‭ ‬הרך‭ ‬שמפזרים‭ ‬נרות‭ ‬דולקים‭.‬ הוּגֶה‭ ‬הוא‭ ‬אווירה, הוא ‭‬חוויה, הוא‭ ‬התחושה של‭ ‬המוכר‭ ‬והחמים, שמשרה‭ ‬ביטחון‭ ‬ונחת.
האם ניתן להגיע לחוויה הוּגֶלִית גם מחוץ לגבולות סקנדינביה? בהחלט! וזאת מכיוון שהוּגֶה מתמקד בפשטות ובנוחות, במוכר ובאהוב ואינו דורש תקציב מנופח או היערכות מיוחדת. הספר כולל הסברים של עקרונות ההוּגֶה וגם טיפים שימושיים לפיהם יכולים כל אחד ואחת ליצור סביבת מגורים שיש בה הוּגֶה, ליזום מפגשים חברתיים שופעי הוּגֶלִיוּת, לבשל לפי מתכונים הוּגֶליים ואפילו להכין ערכת חירום הוּגֶלִית.
מייק וייקינג הוא מנכ"ל המכון לחקר האושר בקופנהגן ומקדיש את מחקרו להתחקות אחר האיכות החמקמקה של ההוּגֶה. בפשטות ובבהירות הוא מסביר כיצד ניתן להוסיף את רכיב האושר הסודי מדנמרק לתפריט של חיינו."
תקציר הספר כפי שמופיע בגב הספר

"הוּגֶּה או הִיגֶּה (Hygge) היא מילה דנית-נורווגית בעלת משמעות ייחודית. כשם עצם, הוגה מתייחסת לאיכות של חמימות, נינוחות וחברותיות אשר משרה תחושה טובה של שביעות רצון או רווחה נפשית. בשפה הדנית משמשת המילה, בהטיות שונות, גם כשם תואר לתיאור מצבים המאפיינים הוגה או כפועל לציון התנהגות ברוח זו."
מתוך ויקיפדיה

הספר חמוד וכייפי, מעוצב בצורה ויזואלית מאוד נעימה. הקריאה בספר מאפשרת הצצה לעולם מושגים של חברה אחרת, רחוקה מאוד מאיתנו ומסתבר שגם מאוד מאושרת, לפי מדדים מדעיים. בספר מוסבר בצורה יפה ובהירה הקשר בין אושר ואיכות חיים למושג "הוגה" שמשפיע עמוקות על התרבות הדנית. הספר מעורר מחשבה ונתן לי זוית שונה למחשבה על היומיום שלי.
תוך כדי קריאה ניסיתי למצוא מקבילה מהיומיום שלי לדברים ולפעולות שהדנים מתייחסים אליהם כאל "הוגלים". אחת מהן היא לשתות הוגה, כלומר, לשתות קפה. והכי-הכי הוגלי זה לשתות קפה שטח, מה שהרביתי לעשות במסע הנדודים האחרון, כפי שאתם רואים בתמונות המצורפות לפוסט זה.

יש סוגים שונים של ערכות קפה והן נבדלות ממטייל למטייל. יש מטיילים שישקיעו כסף ויקנו ערכה מדוגמת בחנות לציוד טיולים, ויהיו שיאלתרו וישתמשו בכוסות וכלים מהבית. יש מטיילים שקפידו על ניקיון הערכה והכוסות תמיד יהיו מצוחצחות, כאילו יצאו מהמדיח ולעומתם יהיו כאלה שאפילו לא יטרחו לשטוף את הקומקום משאריות הקפה.

"פק"ל קפה הוא מונח סלנג ישראלי שמקורו בעגה הצה"לית, המתאר ערכה להכנת קפה בתנאי שטח. פק"ל הקפה נפוץ מאוד בקרב חיילי צה"ל, ובפרט אצל משרתי מילואים, אך גם בקרב תרמילאים ומטיילים ככלל."
מתוך ויקיפדיה

הבלוגרית ינינה זסלבסקי אפק מהבלוג "אפקים מטיילים" כתבה פוסט מקסים על ארבעה מתכוני בישול בשטח שהותאמו עבור פק"ל הקפה של שורש, לצד הצעות לארבעה חניונים יפים בהם אפשר לבקר ו… גם לבשל.
את המתכונים וההמלצות מוזמנים לקרוא בפוסט: "קולינריה על פק"ל קפה – 4 מתכוני בישול בשטח"

"צוות החוקרים שלי ערך סקר בין תושבים מדנמרק כדי לברר מה לדעתם קשור להוגה יותר מכל דבר אחר.
86 אחוזים מהנשאלים קישרו הוגה עם משקאות חמים, כשבכללם תה, שוקו חם ויין מתובל. אבל המשקה החם האהוב ביותר על הדנים הוא קפה.

אמנם יכול להיות הוגה גם בלי קפה, אבל שתייתו עוזרת בוודאות. יש משהו מרגיע בכריכת כפות הידיים סביב ספל משקה חם. זה בהחלט תורם להוגה" (ציטוט מתוך עמודים 84-85 מהספר)

מסתבר שאפשר לחוות הוגה גם מחוץ לבית

"אולי הבית הוא התחנה המרכזית של ההוגה, אבל אפשר בהחלט לחוות הוגה גם בחוץ. למעשה, בקתות עץ, סירות וחיק הטבע הם מקומות מתאימים לכך מאוד." (עמוד 146)
"לא משנה אם אתם יושבים על גדת נהר בשבדיה, בכרם בצרפת, בגינה שלכם או סתם בפארק הקרוב. עצם העובדה שיש טבע סביבכם מרופפת את ההגנות שלכם והכל נראה טבעי ופשוט יותר. בחיק הטבע אנחנו לא מוקפים אלקטרוניקה בידורית או מלהטטים בין מגוון רחב של אפשרויות. אין כאן מותרות או דברי תפנוקים. רק חברה טובה ושיחה נעימה. דווקא הדברים הפשוטים, מאופקים וכפריים מעלים אתכם על המסלול המהיר להוגה" (עמוד 149)

אם כך, הוגה יכול לקרות בכל מקום בחיק טבע, ועל אחת כמה וכמה כשנמצאים באמצע מסלול הליכה במדבר ועוצרים להפסקת קפה – זה בעיני הוגה במיטבו, בוורסיה ישראלית-מדברית.

"מרכיב חשוב בהוגה הוא מתן תשומת הלב הראויה לשוקו חם עם קצפת. בקיצור, לפינוק. הוגה קשור לכאן ולעכשיו, ליכולת להתענג מהרגע ולהפיק ממנו את המיטב."

נכון, יש הבדל של שמיים וארץ בין סגנון החיים הדני לישראלי, ועדיין כשאני מטיילת במדבר ולוקחת לעצמי פסק זמן מהשגרה הלחוצה והטעונה, אני יכולה באופן מודע להכניס מידה מסויימת של נחת ורוגע. אלו רגעים קטנים שמקפלים בתוכם תחושה נעימה של שמחה פשוטה. זה הכל. לא תורה כזו גדולה ומסובכת. נהפוך הוא, ההוגה מדבר על פשטות, על להיות נוכחים כאן ועכשיו ובעיקר על הרצון לחוות את הרגע ולהתענג עליו.

במסע הנדודים האחרון הקפדתי על טקס הקפה. קפה של בוקר, של אחרי מסלול, של סוף היום. הרגעים הללו בהם ישבתי עם שתי ידיים מחבקות כוס קפה חם עם כמה פתיבר ליד, הם רגעים שאני זוכרת כמתוקים במיוחד. אלה היו רגעים בהם שהיתי בחוץ, חייתי בפשטות, נהניתי מאוד מהרגע, גם אם הייתי לבד.

זו לא רק אני. שאלתי מטיילים חובבי קפה בקבוצת הפייסבוק "פורום טיולים וידיעת הארץ" וזה מה שכתבו:

שמוליק: "ביום יום אני שותה הרבה קפה, לפחות חמש או שש כוסות ביום, לדעתי אפילו יותר. אבל יש שני הבדלים משמעותיים בין הקפה של היום יום בבית לבין הקפה בשטח. הראשון: בבית אני שותה נס קפה, בשטח אני שותה קפה עם שחור עם הל. השני חשוב יותר, בבית לרוב אני שותה את הקפה לבדי, מול המחשב או מול ספר, בשטח אני שותה אותו עם חברי לטיול, ובנוסף להפסקת התרעננות, הוא מהווה הזדמנות לשיחות על נושאים ברומו של עולם, חלק חשוב, נחמד, ולרוב מרתק בטיול. אגב, אתם יוכולים לדמיין לעצמכם אותי כרגע, ממש כרגע, מול המחשב עם כוס הקפה שלי, מרים אותה בתנועת "לחיים" תוך כדי כתיבת התשובה הזאת."

איתמר: "קפה שחור אצלי זה כמעט רק בטיולים, אבל שם זה כמעט חובה. הולך הכי טוב עם תמרים, אבל גם עוגיות יכולות לעבוד. ואני יודע שבטח אני אפתח פה מלחמת עולם, אבל באמת, יש דרך להכין קפה שחור (וזה רשום על חלק מהאריזות): קודם מרתיחים מים, אחר כך מוסיפים את הקפה, ואז שוב מרתיחים (סוכר זה עניין של טעם). נסו ותראו."

עופר: "אצלנו יש כמה מכיני קפה, מוזגים לכוסות רב פעמיות. בדרך כלל אשתי ואני שותים יחד מאותה כוס. הפסקה בדרך כלל של 15-20 דקות, מנוצלים לשיחות חבריות"

עובדיה: "אם אני עם חברים, כוס חד פעמית, לרוב אם אופציה גם תה צמחים ותמיד משהו על יד, בעיקר פתיבר"

אבי: "הקפה החשוב של היום בשטח הוא הקפה של הבוקר, אני מכין אותו לעצמי באדיקות בפינגן ולוגם אותו עם הסיגריה הראשונה, מפאת גילי אני מתעורר מוקדם לפני החמה לפני כולם שקט בחניון. רק קפה אדום של עלית. בעבר הייתי שותה בכוס זכוכית אבל הן נשברות בשטח. זה מחזיר אותי 40 שנה אחורה לצבא אני בוחש בקפה ועדיין יכול לחוש ברוח בבלורית שכבר אין ולשמוע את רחש מכשירי הקשר מאוהל החמל"

עמי: "תלוי בטיול ובמסלול. בדרך כלל במהלך המסלול, לאתנחתא קצרה או אחרי עלייה רצינית בתצפית טובה יחד עם מאכלי פסגות (מסורת שהתחילה בטרקים בהר הגבוה) פירות יבשים ופיצוחים"

דפנה: "בחרתי בעונש למאחר להגעה לטיול הוא מכין את הקפה או התה בשטח וזה מקרב לבבות.
אש הלהבה מציתה לבבות"

ופה ושם יהיו כאלה שלא מבינים על מה המהומה, הם אולי לא אוהבים לשתות קפה ביומיום, אבל אם מטיילים בחברותא, האתנחתא כשעוצרים ומכינים קפה, היא ללא ספק משמעותית, כי אז נכנס המרכיב ההוגלי של "להיות ביחד".

דובי: "באופן כללי, לא שותה קפה! שותה רק "קפה חברתי" (כשכולם שותים ולא נעים לצאת מהכלל…) כשמטייל לבד אין לי שום צורך לסחוב קפה ולהכין קפה…"

מלי אברמוביץ' מהבלוג הטוריסטית כותבת מה זה קפה עבורה:
"קפה הוא משקה מנחם. גם בבית, גם בשטח. בבית הוא נחמה מתלאות היום ובשטח אתנחתא מיוחלת מתלאות השטח."

ציפי לוין מהבלוג "מה יש לך גברת לוין" נוהגת לצלם את כוס הקפה היומית שלה והיא כותבת:
"קפה בשבילי הוא מערך שלם של נושאים ושל רגשות. ביום יום שלי הוא הפסקה מתודית. כבר כמעט שנה, למעט הבלחות קטנות של נורצליות וחזרה לבתי הקפה, אני שותה אותו בטבע. אני לוקחת איתו הפסקה מכל מה שמטריד אותי ומחיי היום יום. אני מייצרת איתו זמן נקי בשביל מחשבות אחרות- מחשבות של יצירה והשראה לאותו היום. אני מעדיפה ללגום אותו לאט ועם עצמי, ללא חברה. בשישי ושבת זו ישיבה זוגית בעיקר, שגם בה אני ואבי בעלי מרוכזים רק בעצמנו, עם דו שיח על מה שחשוב לנו, שלא קשור לאף אחד אחר. האיכות והטעם חשובים לי ביותר ואני מגיעה רחוק בשביל הקפה שאני מעריכה ואוהבת."
לפוסט של ציפי שעוסק ב
הוגה: גלריית חותם והוגה – Hygge – הדרך לאושר בעיצוב חם וביתי

מוזמנים לשתף בתגובות כיצד אתם חווים את שתיית הקפה שלכם, בין אם בשטח, במהלך טיול או על ספסל בפארק.

Comments

14 תגובות על “ערכת קפה – לשתות הוּגֶה בשטח”

  1. תמונת פרופיל של ציפי
    ציפי

    פוסט מקסים אילנה, מלא קפה והפסקות של התבוננות, בדיוק כמו שאני אוהבת. תודה רבה על השיתוף. אני מאמינה שאם הייתי מטיילת מעמיקה כמוך הייתי משיגה לעצמי ערכת קפה, ואני יודעת שאני מאלה שהיתה מדגמת את הערכה שלי 🙂 שמחה תמיד לקרוא על ההרפתקאות שלך בטיולים.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רבה ציפי, אני יכולה לתאר לעצמי איך היתה נראית ערכת הקפה שלך ובאיזו תשומת לב היית מקיימת את טקס הקפה… אהבתי לקרוא את התובנות בפוסט שלך על ההוגה הדני ואיך את מיישמת אותו בבית. אצלי הוא בא לידי ביטוי בעיקר כשאני בחוץ, בחיק הטבע.

  2. תמונת פרופיל של גדי
    גדי

    אני מטייל ג׳יפ שטח. מתחבר לכל מה שנאמר על הקפה. גם לבד וגם בחברותה.

    הטיפ שלי למטיילים בג׳יפ- אם נתקעתם, אל לחץ. קודם כל קפה. לאט, תחדדו מחשבה, תרגעו. ואז הכל יסתדר. מישהם יגיעו על אותו המסלול, תחשבו לבד על פתרון, כפי שנאמר – קפה יציל מצרה.

    הקפה שלי הוא מקינטה, שתמיד משמחת עוברי דרך המצטרפים לטעם הענוג.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      מצטרפת להמלצה שלך, קפה מציל מצרה, ממצברוח לא משהו, מאיזו התלבטות בקשר להמשך הדרך. מאפשר עצירה במקום, קודם כל קפה ואח"כ נחשוב מה הלאה…
      זו בעיני גישה בריאה לחיים בכלל, לא רק בטיולים.
      כייף גדול שאתה מצרף למקינטה שלך גם עוברי אורח. ההזמנה הזו לקפה תמיד מקרבת לבבות ופותחת פתח לשיחה.

  3. תמונת פרופיל של מלי אברמוביץ
    מלי אברמוביץ

    התוודעתי באמצעותך למושג חדש, מתרבות אחרת, ומנסה לאמץ אותו ולבחון אילו מצבים גורמים לי הוגה. לאחרונה התחדשתי בערכת קפה לשטח ואני מוצאת בזה טרחה. קצת רוח והלהבה בורחת.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תתחדשי מלי! כדי שהרוח לא תכבה את הלהבה יש מגני רוח, את יכולה לקנות או לאלתר מקרטון או משהו שיגן על הגזייה בזמן שהמים רותחים.
      מצד שני, אם העיסוק בהכנת הקפה נתפס אצלך כטרחה, את תמיד יכולה להביא תרמוס מהבית… העיקר זה לשתות משהו חם בלב מדבר…

  4. תמונת פרופיל של נעה
    נעה

    איזה פוסט נהדר ומקורי. אף פעם לא חשבתי על קפה בצורה הזו….

  5. תמונת פרופיל של מירב קשי
    מירב קשי

    אילנה, פוסט כייפי. אוהבת מאוד את הספר הוגה. ניסיתי לשלב גם…נרות..קמין בוער…השקט…פינה ליד חלון…
    אין ספק שקפה בשטח / או תה צמחים, הוא רגע של אושר ושלווה. תודה !!

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה מירב. ללא ספק, כל המטיילים שפגשתי אוהבים תה/קפה של שטח, מעבר לזה שזו הפסקה מההליכה והזדמנות לפטפט ולהיות יחד, יש משהו בלוקיישן של חיק הטבע שעוד יותר מעצים את החווייה.
      אני חווה אותה גם כשאני לבד בשטח. זה פשוט כייף.

  6. תמונת פרופיל של ענבל טור-שלום
    ענבל טור-שלום

    ענק! חושבתני שהמקבילה ההולנדית תהיה אולי – חֶזֶלְךְ.
    ואהבתי מאד את הבוק שעשית לכוסות הקפה 😉

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה ענבל. מעולה שגם להולנדים יש מקבילה למילה הדנית הוגה. נראה לי בעברית-ערבית זה נשמע כמו "סבבה", אבל חסר לסבבה מרכיב של טיפת עומק יש בה משהו קחיל מדי וצא מחייב, כדי שתתקרב להוגה…

  7. תמונת פרופיל של נדב ברקאי
    נדב ברקאי

    כתוב נהדר, אני לצערי לא מכין קפה בשטח, מאחר שקשה לי להיפרד מהמצלמה שלי או מהרחפן, שבהפסקות זה זמן האיכות לי איתם. יותר קל לי לקבל במצב הזה כוס קפה שמכינים עבורי, כמובן לצערי, אבל המצלמה או הרחפן קודמים. את הקפה אני שותה כשאני מדפדף בין התמונות שהבאתי מהשטח. קפה בשבילי ולצערי אני מכין רק בבית ליד שולחן העבודה, הקפה בשבילי הוא כל תהליך החשיבה שלי, אני לא יכול להיות במצב של חשיבה ללא כוס קפה לידי, זה מה שגורם לי אושר, המחשבות שלי והקפה שלי

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה נדב, הקפה פוגש כל אחד במקום האהוב עליו ואצלך זה ליד שולחן העבודה כחבר נאמן כשאתה בתהליך חשיבה. יפה אמרת על המצלמה מול הקפה, שהם בסדר עדיפויות קודם. נראה לי שגם לגבי, כי הרי ערכת קפה מינימלית שוקלת משקל דומה לזה של מצלמת DSLR, ואני הרבה פעמים אעדיף לקחת אותה איתי בטיולי שטח על פני ערכת קפה… בעיני זה קשור לדחיית סיפוקים. הרצון ללכוד רגעים מהטיול במצלמה גובר על הרצון לשבת באיזה לוקיישן מדהים עם כוס קפה, זה משהו שיכול לחכות עד שאגיע למכונית או לתחנת דלק בדרך הביתה…

  8. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הקבלה מענינת ומעוררת מחשבה. אני מאוד מתחברת לתפישת האושר מהפשטות – בכל טיולי בסקנדינביה, התפעלתי מאוד מהתרבות של הפשטות . דווקא קפה שבטח בעיני זה ניג'וס – לסחוב את כל הפק"ל בשביל משקה דלוח? אני הכי אוהבת קפה עם חלב :). אבל פיקניק משודרג בערכת קפה – זה כבר משהו אחר! תודה על הקישור לפוסט שלי