לטייל מחוץ לקווים בירושלים, רשמים מפסטיבל האיור

ביום האחרון לשבוע האיור בירושלים קניתי כרטיס רכבת ונסעתי ירושליימה.
"עיר המקדמת אמנות, הנושמת אותה, המעודדת אותה על כל גווניה ואפיקיה. עיר המשקיעה משאבים רבים בטיפוחם של היצירה האמנותית והתרבותית", כדברי ראש העיר משה ליאון.

זו פעם ראשונה שאני צופה בתערוכות המוצגות במסגרת "פסטיבל אאוטליין", פסטיבל שנותן במה ייחודית למאיירים ואנימטורים שלשבוע מציגים את יצירותיהם השוכנות בדרך-כלל בספרים ובמגזינים בחוצות העיר ובגלריות. התערוכה המרכזית בפסטיבל מוצגת בביניין שפעם שכן בי"ח שערי צדק הישן ובגלגולו הנוכחי משמש כמרכז אמנות ותרבות.
ירושלים היא עיר בתנועה, וכמו שהעיר משתנה שוב ושוב, ככה גם מבנים היסטורים משנים יעוד והיום מאוכלסים ביוצרים, אנשי ה"רוח החדשה".
כשבחלל שפעם היה בית חולים מוצגות תערוכות אמנות, כל אחד יכול להיכנס, לשוטט במסדרונות ובחללים ולנסות לדמיין איך המקום נראה פעם בגילגולו הקודם.

ירושלים היא עיר שעברה ועודנה עוברת שינויים, שינויים פוליטיים, דמוגרפים, דתיים, כלכליים. זוהי עיר רב-שכבתית. עיר חיה, פועמת, מרגשת, מזמינה אליה מבקרים.
היום, קל מתמיד לעלות לירושלים, לא תמיד צריך לנהוג, אפשר לעלות בת"א על הרכבת שמגיעה לתחנת יצחק נבון ותוך פחות משעה "לנחות" בתחנה המרכזית.

ירושלים אינה יוצאת דופן בתנופת הבנייה לעומת מקומות אחרים ברחבי הארץ. כל מגרש פנוי מנוצל לטובת ביניין משרדים או מגורים. הדחפורים קודחים וחופרים, משתלטים על פס הקול שמקבל את פניו של המבקר שעולה למפלס הרחוב מתחנת הרכבת. ככה זה בכל מקום.

ועדיין, למרות הרעש, הבנייה המאסיבית, השמש הקופחת – ירושלים מציעה גם בימי הקייץ מגוון של חוויות אמנותיות.
ביקרתי ביום האחרון של הפסטיבל, ככה שבזמן קריאת הפוסט הנ"ל התערוכות המוצגות בביניין שערי צדק הישן נסגרו, ומה שנותר אלו הכרזות המופיעות במרחב הציבורי, כשלטים בתחנות הרכבת הקלה ועל גבי לוחות מודעות בנקודות שונות במרכז העיר. ייתכן ואלו יישארו תלויים עוד זמן מה, או שיסירו אותם.

כחובבת אמנות אני מניחה שהייתי עוקבת אחרי מסלול השלטים לו היו מוצגים ברחובות של בירה אירופאית כלשהי. על אחת כמה וכמה, בעיר הבירה שלנו, העיר רבת הפנים והצבעים.
פוסט זה מוקדש לחלק מהצילומים שצילמתי בתערוכה, כשפה ושם ירושלים "נדחפת" לפריים ומבקשת שאצלם גם אותה.
מוזמנים לפוסט שהוא יותר ויזואלי ופחות מלל. ואם אהבתם, תעקבו אחר הפרסומים על שבוע האיור בערים שונות, וצאו לרחובות ולגלריות לחזות באיורים, רישומים, ציורים ועוד הפתעו ויזואליות שמעוררות את הדימיון והמחשבה.

מדברי הילה סמוליאנסקי, מנהלת המחלקה לאמנות פלסטית ועיצוב,  האגף לתרבות ואמנויות עיריית ירושלים:

"אאוטליין – יציאה מקווים, אובדן של שליטה, קו משובש, עיפרון שנשבר לו החוד. כך היתה השנה החולפת.
קו מתאמץ נאחז בין שתי נקודות: האחת- כאוס קולקטיבי, השניה- אחריות הדדית.
בתוך זה חבורה מופלאה של יוצרים התעקשו לקיים את שבוע האיור הירושלמי בנחישות שאינה מתפשרת ולהביא תכנים מעולמות הכתיבה, האיור, המוסיקה והעיצוב, אל קדמת הבמה, גם אם היתה וירטואלית.
השנה, שלא כהרגלי, בחרתי לתאר דווקא את השנה החולפת, כי השאירה מן טעם מוזר.
יכולתי לכתוב שהכול כבר עבר ונשאר מאחור, ואשרי מי שכך זה אצלו, אבל יש גם כאלה בינינו אצלם הפצע טרם הגליד, ועליו מנסות להתגבש שכבות מרפאות של רקמה חדשה.
עטיה של שכבה, הסרה של שכבה ואז שוב עטיה. מבלבל.
קיבלתי לידי לפני מספר חודשים את התכנית האומנותית מאופירה ומנועה- כמה יפה ומשובחה היא הרשימה של נבחרת היוצרים, האוצרים ואנשי המקצוע בתחום.
טוב לראות שהשטח אומר את דברו. אאוטליין- שבוע האיור הירושלמי נבט מתוך יוזמה ראשונית של חבורת מאיירים ירושלמיים, וככזה התפתח ועלה, תוך שהוא מזהה ומרחיב את קהילת היוצרים ושוחרי הז'אנר בעיר ומושך אליו מאיירים וכותבים מהשורה הראשונה.
ימי הפסטיבל מציפים את העשייה השוטפת של האמנים מהתחום וחוגגים אותה.
עם השנים הפך אאוטליין לאירוע איור מוביל בארץ, המהדהד את קולו מן היוצרים אליכם הקהל ושוב אל היוצרים חזרה. כך שהשנה- לכשיפול עץ ביער, אתם תהיו כאן איתנו כדי לשמוע את רחש עליו."

מתוך אתר הפסטיבל, אאוטליין 2021

תחנת יצחק נבון

תחנה שהיא חווייה בפני עצמה, הנסיעה במנהרות, הנוף ממבט על בכניסה לעיר, הרציפים הממומקמים מאות מטרים מתחת לפני האדמה, הדרגנועים שמגשרים על הפרש הגבהים עד למפלס הרחוב בשיפוע שיכול קצת להבהיל. בקיצור, דרך מומלצת ביותר להגיע לעיר, דרך שמדלגת על הפקקים ועל הטרחה במציאת חנייה.

"האמנות היא העולם בתרגומו של האדם", חנניה רייכמן.

המעבר התת קרקעי סמוך ליציאה מתחנת הרכבת לכיוון התחנה המרכזית שימש בימי הפסטיבל כחלל תצוגה

הביניין המשופץ של "שערי צדק הישן" שימש כחלל שאירח את התערוכות המרכזיות בפסטיבל

ומתוכן, זו שהכי מצאה חן בעיני עסקה ב-"כתב יד" והציגה רישומים של תלמידי החוג לתקשורת חזותית בבצלאל

"קו", אלמנט צורני עם כל כך הרבה מופעים והקשרים, כמו:
קו רציף, קו מקוטע, קו משונן, קו מקווקו, קו דק, קו זיגזג,
קו ישר, קו עקום, קו מתעקל, קו זוויתי, קו עגול, קו מתפתל
יש קו הפרדה, קו אורך וקו רוחב
נהוג לומר "לצאת מהקווים", "לצבוע בתוך הקווים", "ליישר קו", "למתוח קו"

כרזה בכניסה לתערוכה נוספת

שילוב מעניין בין ארכיטקטורה לאמנות

לשבוע הפסטיבל החלונות הגדולים בקומת הכניסה למכללת הדסה לצילום משמשים כגלריית רחוב, נגישה לכל העוברים ושבים ברחוב שמוזמנים לקרוא את קטעי העיתונות מן העבר, על אירועים שקרו בגן החיות של ירושלים שפעם שכן בקרבת מקום

שירה אורבנית

כמה מלוחות מודעות ברדיוס של מרכז העיר שימשו בשבוע הפסטיבל כמצע לתצוגה – נתלו עליהם כרזות עם איור ושיר בנושא "בית ספר"
אספתי לקלאג' כמה מן השירים שבקרוב יהיו רלוונטים לתלמידים השבים לספסל הלימודים, באחד בספטמבר

חלק מהלוחות שאיתרתי במקומות שונים במרכז העיר.

ולסיום סדרת התמונות מהפסטיבל – עבודות ששולבו בתוך חלונות במבנה של בתי סיידוף, סמוך לשוק מחניודה

העובדה שחלק מהעבודות מוצגות במרחב הציבורי שולחת את מבקרי הפסטיבל לשוטט ברחובות העיר. וברחובות קורים דברים, חלקם מפתיעים, לא צפויים. כמו "מכת הצבע" שחטפתי ישר לתוך העיניים ושימחה אותי מאוד.
אסיים את הפוסט הירושלמי הקייצי בסדרת צילומים צבעונית שממחישה עד כמה שמות התואר "ססגונית" ו-"רב-גונית" הולמים את ירושלים.
היה לי טוב לראות את הרחובות הומי אדם, לקחת חלק בתנועה האנושית שמילאה את מרכז העיר.
בעולם בו תנודות הגרפים משפיעות על מקבלי ההחלטות, מי יודע מה יילד יום. לכן כל עוד ניתן להסתובב בחוצות העיר, המלצתי החמה היא לעשות זאת.

סריגה אורבנית

מי שיגיע בימים אלו לכיכר ציון, בתחתית המדרחוב הירושלמי, יוכל להינות מפרוייקט של "קהילות סורגות" – פרוייקט סריגה שלקחו בו חלק נשים מבתי אבות שונים. נדרשת כמות גדולה של סריגה על מנת להלביש את גזעי העצים ב-"סוודרים" שמוסיפים לרחוב מנה גדושה של צבע.
הסריגה הצבעונית בשלל דוגמאות משמשת גם כרקע מצויין לצילומי דוגמנות לאינסטגרם וגם סתם ככה לשבת על ספסלי העץ, להינות ממשב רוח קל ומהיצירתיות האנושית.

Comments

3 תגובות על “לטייל מחוץ לקווים בירושלים, רשמים מפסטיבל האיור”

  1. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    נהדר תמשיכי לכתוב

  2. תמונת פרופיל של אירית
    אירית

    כתבת וצילמת מקסים!! היה כיף לראות את העבודות אצלך, מקווה ששנה הבאה אגיע לראות

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה אירית, גם על ההמלצה על הפסטיבל.
      ירושלים בימי הקייץ מפתיעה בפסטיבל רודף פסטיבל. וזה של האיור כ"כ עדין ויפה. בהחלט שווה ביקור בפעמים הבאות.