סיור בעיר ובמדבר בעקבות קלפי השראה

יש סיורים בעקבות שירים או משוררים, סיור בעקבות סיפורים, מקצועות נעלמים, דמויות מעניינות מהעבר ו…. גם סיור ייחודי בעקבות קלף השראה.

קלף?

כן, קלף אחד מסדרה בשם "מהי הדרך" שיצרתי הקייץ, קלף שהגרלתי במקרה או שלא בפריסת קלפים שעשיתי לעצמי בשישי, קלף ששלח אותי לסיור ברדיוס של נמל יפו, שיצר בי מוטיבציה להגיע אל הרחובות שמופיעים במפה הכתומה.
כשהבטתי במפה הקטועה בצידו האחורי של הקלף זיהיתי את מתחם התחנה בדרום ת"א, חלק מהרחובות אני מכירה, הייתי שם יותר מפעם אחת. אבל משום מה לא הצלחתי להיזכר באיזה כיוון הים. כאילו כיוון "מערב" נמחק לחלוטין מהזיכרון.
אם כך, זו הזדמנות נהדרת לנצל שבת נעימה אחרי הגשם ולנסוע תל-אביבה.

במקום לנסוע לדרום הרחוק הרחקתי עד דרום תל אביב.
הסגר, הריחוק, ההגבלות, כל אלו צימצמו את המרחב בו נעתי לאחרונה ולאט-לאט נבנה געגוע לאנרגיה של עיר גדולה.
אז יצאתי אל העיר, אל רחוב אילת, נחמה, אברבנל, אליפלט ועוד.
חצי יום סיור בעקבות הקלף הכתום, "מהי הדרך", כשהביטוי שמופיע בצד הקדמי של הקלף הוא "מורה דרך".
לאו דווקא בהקשר של הדרכת טיולים, אלא כמישהו או משהו שמראה לי את הדרך, מצביע עליה עם האצבע המורה, הינה, זוהי הדרך.
בימים של בילבול, של חוסר וודאות, כשהתחושה שמלווה אותי היא של קרקע נשמטת תחת הרגליים, כשאין אף לא חדשה אחת טובה ומעודדת להיאחז בה, או משהו להישען עליו – הדרך הופכת לאתגר גדול מאוד.

מהי הדרך?

הקלף הפותח את הסדרה

זו תמונת הפריסה האישית שעשיתי לעצמי, מתוכה אתייחס לשני קלפים שעוסקים במקומות ודרכים – הקלף הכתום והירוק

הדרך שראיתי בדרום העיר היא לא הדרך שלי. זהו מקום בו אני מרגישה אורחת לרגע. מתבוננת במראות שנגלים בפני במבט בוחן ונוקב. מאוד ביקורתי. כזה שמפנה את האצבע המורה גם ליפה אבל גם למכוער, המלוכלך, המוזנח, המתפורר, הישן, העני. מבט שננעץ בקיטוב שהולך ונפער, בפירוד, באלימות, בכוחנות. בסכנה שעיר כמו ת"א טומנת בחובה.
דרום העיר עובר שינוי רציני, מתיחת פנים, בנייה מאסיבית, הריסה של הישן ובנייה לגובה של מגדלי יוקרה. אנו כעת על התפר שבין לבין, עדיין אפשר לראות פה ושם כתמים של צבע, גרפיטי, בתים מתפוררים, אבל לא לאורך זמן. בקרוב מאוד דרום העיר ייראה וירגיש אחרת. ובעיקר יהיה נגיש לפלח מאוד מסויים מהאוכלוסייה, לאנשי המעמד הבינוני הגבוה, שיכולים להרשות לעצמם לקנות או לשכור דירת יוקרה יקרה להחריד. ולצד המגדלים מנקרי העיניים, הומלסים ואנשים שמחטטים בפחי האשפה, מקבצי נדבות, חנויות סגורות, עסקים שפשטו רגל בגלל נזקי הקורונה, שטחי מסחר רבים שמוצעים להשכרה.
אלו רק חלק מהמחשבות שעלו למראה העזובה ברחובות מצד אחד, לעומת אתרי הבנייה שצצו כמו פטריות אחרי הגשם. לא האמנתי למראה עיני, זה נראה כמו יער של מגדלים, חלקם מאוכלסים, חלקם עדיין בבנייה. והשאלה למי כל היצע הדירות הזה מיועד היא שאלה ריטורית.
השאלה המשמעותית היא "למי אני רוצה לעזור?" קודם כל לעצמי, כדי שלי יהיה כוח, מרץ, אנרגיה, מוטיבציה. כדי שאחזק את עצמי, אעודד את עצמי, אמלא את עצמי באופטימיות זהירה. רק כשארגיש שאני מספיק יציבה, שאדע שעברתי את המהמורות שבדרך, אוכל להושיט יד ולעזור לאחרים.

מתוך שלל התמונות שצילמתי בדרום ת"א שמתי לב לעין הכחולה, איך היא מתכתבת עם הקלף של העין, מסדרת האיברים שהופיע בפריסה שלי. אותו מבט נוקב, מתבונן במציאות המורכבת, המאוד לא פשוטה של חיינו הנוכחיים, מבט שיש בו הרבה עצבות, מעט מאוד תקווה.

וזו התמונה של קלף העין. באופן לא מפתיע הקלפים פוגשים את החיים, או שהחיים מצטלבים עם דימויים קיימים מעולם התוכן שלי, עם הצער, העצבות, הדמעות.

אפשר לקרוא עוד על החוויות שלי מהסיור הספונטני בדרום העיר בפוסט:
ימי קורונה: יפו זה כמו חו"ל, רשמים מדרום ת"א

מקום מסתורי

באותה פריסה הגרלתי, במקרה או שלא, קלף נוסף מסדרת "מקום מסתורי"
זהו קלף דו-צדדי, בצד אחד מופיע הביטוי בעברית, שפת האם שלנו, "מקום מסתורי", או הביטוי באנגלית, השפה הבינלאומית, כזו שמביאה איתה ניחוח של חוץ לארץ, "Mysterious Place".

הצד בעברית מציג מפה טופוגרפית משוכפלת על נייר בצבע ירוק דשא, על גבי המפה מלבן ירוק עם הוראות הגעה בעידן טרום ווייז. כמה משפטים, ספק מובנים, ספק לא.
שם נמצא המקום המסתורי הקרוב, במרחב הפתוח.

הצד באנגלית מציג שירטוטים סכימטים של ערים ברחבי העולם. מפה שמתארת מרחב אורבני, עם שמות איזורים ונקודות ציון באנגלית. ליד שם העיר מצויין קנה המידה.
שם נמצא המקום המסתורי הרחוק, במרחב האורבני.

בחרתי בעברית, ובחרתי בקלף הזה:

שבוע קודם נסעתי עם חבר לטיולים לעובדת. הוא הזמין אותי להצטרף לסיור הכנה באתר, מקום ששנים רבות לא ביקרתי בו.
כעבור שבוע אני שולפת את הקלף המסתורי ומקבלת קטע טקסט שמתלבש "בול" על המקום בו הייתי לא מזמן, עזה, עיר הנמל, היעד לשיירות הנבטים, המומחיות של הנבטים לאגור מים במדבר ובעיקר להסתיר אותם, מערה או חלל ששימש לאיחסון כדי יין, מהתקופה הנבטית המאוחרת, כשהתבייתו ובנו את העיר הנבטית בעובדת, שתלו גפנים, הכינו יין. שיחזור של כדים גדולים מחימר. פסיפס לא ראינו, אבל סוללות עפר כן, וגם את מקום המחנה של הצבא הרומי.
טקסט שמתאר מקום מסתורי שעונה לתיאור מקום בו ביקרתי ממש לאחרונה.

הדף הנלווה לחבילה מציע מספר נקודות להתבוננות:

  1. האם המקום שבחרת מוצא חן בעיניך? כיצד הוא נראה? האם את נמצאת שם לבד או עם עוד אנשים? איזו שעה של היום? מוקדם בבוקר, אמצע היום או שאולי לקראת שקיעה או ליל ירח מלא? איזו עונה של השנה שם? האם מזג האוויר חורפי, קור מקפיא עצמות או שאולי נושבת רוח סתווית נעימה, או ששורר מחנק דחוס כמו בחמסינים המעיקים של סוף הקייץ. אילו צלילים נשמעים שם? רעש מכוניות נוסעות או איוושת רוח בין צמרות עצים, המולה של אנשים או שקט. דממה.
  2. האם המקום המסומן במפה מוכר לך? האם את מצליחה לזהות אותו? היית שם פעם או שזהו מקום לגמרי חדש, כזה שמעולם לא ביקרת בו? האם המקום הזה נמצא ברשימת המשאלות שלך, כזה שרצית להגיע אליו ועדיין לא התאפשר לך?
  3. האם את מצליחה להתמצא במקום לפי המפה שבקלף? ברור לך היכן נמצא הצפון, לאיזה כיוון את רוצה להתקדם, או שהלכת לאיבוד, שאין לך מושג היכן את נמצאת? איך זה נחווה? כסקרנות ונכונות להתקדם ולראות כיצד תראה הדרך בהמשך או כלחץ וחשש מפני הצעד הבא?
  4. האם ההנחיות איך להגיע אל אותו מקום מסתורי ברורות לך? את מבינה מה עלייך לעשות כדי להגיע לשם, הבנה שלאו דווקא באה מהשכל, אלא מהבטן? האם את סומכת על הדרך שתיקח אותך לשם?
  5. איך נראה השטח של חייך? עצרי לבדוק על מה דרכו כפות רגלייך בשבוע האחרון, האם צעדת בעיקר על מדרכות של עיר, רצפות או פרקט של בית או אולי דשא רענן, שביל עפר, החול בחוף הים?
  6. לאן מושך אותך יותר להגיע? אל הצד בו בחרת כצד העיקרי, או שאולי דווקא המקום בצדו השני של הקלף מושך אותך יותר, נראה לך מפתיע ומסתורי יותר? לשם את רוצה להגיע? או אולי דווקא המקום בו את נמצאת כאן ועכשיו הוא המקום בו טוב לך, בו את נוכחת כל כולך?
  7. האם את מוצאת קשר בין שני המקומות משני צדיו של הקלף? בין המקום האורבאני שנמצא מחוץ לגבולות הארץ ובין המקום בטבע שנמצא בדרום הארץ? האם את מצליחה לפענח את המפות? לזהות איך נראה כביש ראשי, כביש צדדי, פסי רכבת, פארק, פסגה של הר, וואדי, מצוק, נחל? לאיזה מקום את הכי מתמגנטת? לאיזה מקום את הכי רוצה להגיע? והיה והיגעת לשם, איך זה נחווה בגוף? אילו תחושות עולות בך כשאת צועדת על מדרכות במרכז עירוני, בפארק או אולי לאורך ערוץ נחל, מעלה הר, במישור שטח, בקו גובה אחיד פחות או יותר?
  8. הצבע הירוק במפה מסמל איזורים עם צמחיה. לצבע הירוק יש גם משמעויות נוספות, הירוק הוא צבע של צמיחה, גדילה, התפתחות. הירוק הוא הצבע של הטבע ויש בו איכויות של איזון וריפוי. האם את חשה משהו מאותן איכויות של ירוק כשאת מתבונת במפה? האם את יכולה לדמיין את העולם כולו מכוסה תסכית ירוקה רעננה, כמו דשא טרי שצומח אחרי הגשם?
  9. המפה בצד המסיתורי הלועזי תחומה בקו מסגרת שסוגר ומסמן גבול מאוד ברור. הרחובות, הכבישים, הביניינים מגיעים עד הנה. המפה בצד המסתורי הלוקאלי אינה תחומה והיא יכולה להימשך לכל הצדדים, להימתח ולהיפרס על מרחב גדול. איזה מקום מסתורי את מעדיפה? איזה מקום מרגיש לך בטוח? באיזה מקום תרגיש שקטה? רגועה? מוגנת? בטוחה?
  10. האם מסקרן אותך לראות אילו עוד מקומות מסתוריים יש ב-19 הקלפים האחרים שבחבילה? אם חשוב לך לדעת מה עוד יש שם ואולי בקלפים ההם מסתתר המקום המושלם עבורך, את מוזמנת לקחת את החבילה ולהציץ בה, לדפדף בין הקלפים עד שתגיעי לקלף שהוא "שלך" עם המקום המסתורי שלך. ואולי המקום הזה לא מסומן בשום מפה והוא נמצא בתוכך?

אני מתבוננת בצדו השני של הקלף, Moscow. מוסקבה, עיר שמעולם לא הייתי בה.
"אולי המקום בצדו השני של הקלף מושך אותך יותר, נראה לך מפתיע ומסתורי יותר? לשם את רוצה להגיע? או אולי דווקא המקום בו את נמצאת כאן ועכשיו הוא המקום בו טוב לך, בו את נוכחת כל כולך?"
לא בטוחה שדווקא לשם הייתי רוצה להגיע, המדבר מושך אותי בכוח מסתורי שקשה לי להסביר. ואם כבר מוסקבה, אני סקרנית לראות איך נראה איזור הקרמלין. תודה לגוגל שמאפשר לי סיור וירטואלי, להציץ לכיוון קתדרלת העלייה לשמיים.

מבט כללי על חבילות הקלפים

קלפי "מהי הדרך"

קלפי "מקום מסתורי"

לקריאה נוספת: 

למעוניינים ניתן לפנות אלי לפריסת קלפים אישית, תיצרו את המפה שלכם ויחד נפענח את המשמעות שלה עבורכם.