אמנות רחוב: גרפיטי במזרח לונדון

יש לי משיכה גדולה מאוד לאמנות לא ממוסדת, כזו שמרוססת בצבעים עזים על קירות הבתים במרחב הציבורי, אמנות בועטת, תוססת, שופעת יצירתיות, דימיון ותעוזה.
אני נתקלת בה כשאני יוצאת לשוטטויות אורבניות כמעט בכל עיר. תל אביב, יפו, ירושלים, חיפה, אפילו נתניה. שלא לדבר על ערים גדולות באירופה, לונדון, ברצלונה, בודפשט. נראה שבימינו בכל עיר שמכבדת את עצמה קיימת סצינת "אמנות הרחוב" שמושכת אליה צעירים וסקרנים.
במאי שעבר, במהלך ביקור בלונדון (אפשר לקרוא חוויות מצולמות מהביקור כאן וכאן) נרשמתי ל-"סיור גרפיטי" שהודרך ע"י בחור מקומי, תושב מזרח העיר, אמן גרפיטי בעצמו. היה מרתק ללמוד על סצינת הגרפיטי שהולך ותופס תאוצה מנקודת מבט מקומית.

את עיקרי הדברים שרשמתי במהלך הסיור אני מביאה בפוסט הזה שיהיה הפתיח בסדרת "אמנות רחוב" – בהמשך אציג תמונות מערים נוספות בארץ ובעולם שליקטתי במהלך השנים. מוזמנים לצאת איתי לשוטטות בגלרייה העירונית שפתוחה חינם לכל מי שחפץ 24/7. ההנאה הויזואלית מובטחת.

למה נראה גרפיטי בעיקר בשכונות שבשוליים? מה המשמעות של הגרפיטי? 

אמנות רחוב או אמנות אורבנית היא אמנות בלתי חוקית שנעשית במהירות, לרוב בשעות הקטנות של הלילה כדי לא להיתפס.

אפשר לומר שסגנון אמנות זה החל בציורי המערות, אבל בתקופתנו אפשר להצביע על שנות ה-70 בארה"ב כנקודת התחלה, בשכונות הקשות, כמו הארלם וברונקס בהן מתוך מצוקה ושיעמום החלו צעירים לרסס את שמם בתחנת רכבת בשעות לילה מאוחרת. עם השנים הפכה תרבות השמות למשהו הרבה יותר מסוגנן ומתוחכם

אנשים שאין להם פלטפורמה להציג את העבודות שלהם משתמשים בקירות שבמרחב הציבורי כקירות של גלריה. הם פועלים בלי לקבל תשלום על עבודתם וכמובן בלי לקבל רשות. מבחינתם העיקר הוא לתקשר את המסר שלהם לקהל.

לאמני הרחוב יש כללים לא כתובים היכן ממקמים את העבודות, לרוב לא על דלת כניסה לבית פרטי.

ישנן כמה טכניקות נפוצות כשהשיטה הנפוצה והמהירה היא של הדבקת פוסטרים, משכפלים את אותו פוסטר ומדביקים ברחבי העיר כדי להפיץ את המסר. צריך לקחת בחשבון שהפוסטרים הללו לא מחזיקים מעמד זמן רב על הקיר. וזה כל היופי באמנות רחוב, שהיא דינאמית, מתחדשת כל פעם.
בצעד של אי כבוד לעבודה קיימת, מגיע אמן רחוב אחר ומדביק את הפוסטר שלו או מרסס על גבי עבודה קיימת. אח"כ יגיע מישהו אחר ויכסה את העבודה שלו.

לאחרונה מזרח לונדון התפתח מאוד והפך למרכז אמנותי. בעבר היה להאקני מוניטין של שכונה מסוכנת, היום היא שכונה מבוקשת. מה שפעם היו סמטאות חשוכות היום הפכו לגלריה פתוחה, אנשים שעוברים ברחובות נעצרים להתבונן, לצלם. נערכים סיורי גרפיטי רבים, דומים לזה שהשתתפתי בו.

ישנם ציורים שהושקעה בהם עבודה רבה ומצד שני ישנם גם גרפיטי משעמם של שמות, אקט מחאה של בני טיפשעשרה שאוהבים לקשקש בכל מקום. יש קירות במרחב הציבורי שלא היה צריך רשות לצייר עליהם.

אם לפני שש שנים אפשר היה לראות קירות עירומים כיום רבים מהקירות מכוסים בשכבות על גבי שכבות של צבע. האמנים מציירים את העבודות שלהם מתוך ידיעה שהיום זה כאן ומחר איננו, מצלמים על מנת לתעד, מעלים לאינסטגרם ואז כבר לא איכפת שמישהו אחר "הרס".

האמנים פולשים למרחב הציבורי כדי להשפיע עליו, להעביר ביקורת. ראיתי לא מעט פוסטרים שמציגים את טראמפ בצורה נלעגת. האוצר בגלרייה היה מן הסתם מצנזר וממתן את הביקורת. יש גם לא מעט עבודות שצויירו בהסכמה עם בעלי החנויות, חלקם מאוד דקורטיביים.

זה בעיני היופי שבאמנות הרחוב, יש בה הכל, גם כיתובים ביקורתיים,  כמו NOT OK. K. K לצד ציורים צבעוניים, יפים ונעימים לעין. לא בכל ציור רחוב מסתתרת ביקורת, וגם זה בסדר.

אמנות רחוב צריכה להיות קצת יותר ממשהו "יפה" או "נחמד". אמן רחוב לא מחכה עד שאיזו גלרייה תגלה אותו, הוא פשוט ניגש לרחוב ועושה מה שהוא רוצה.

לכל אמן יש חתימה, tag, משתמשים בשמות מומצאים, לרוב משקפים את האלטר אגו, מי היית רוצה להיות.

יש אמני רחוב שנושא העבודות שלהם הוא טיפוגרפיה. יש שיגידו שמדובר בקשקוש, אבל קיים ניסיון להכניס נשמה לאותיות הללו. מי שמבין יכול להגיד אם מדובר בילד בן 15 שמקשקש את שמו על הקירות או בבן 30 שצריך עוד להשתפר. דרך השימוש  בטאגים אמני הרחוב מקדמים את עצמם.

לא משנה אם מדובר בציור שנעשה בהסכמה, בתשלום, או במקום אסור וללא רשות, עדיין מדובר בציור על קיר. הציורים, בדיוק כמו הפרסומות, תופסים מקום במרחב הציבורי. הסיבה העיקרית שמניעה את אמני הרחוב היא קודם כל לתת אמנות לעם. אין שום חוקים, תשתמש באיזה חומרים או טכניקית שאתה רוצה, אבל המוטיבציה העיקרית היא ליצור דבר אמנות ולהציג אותו לציבור במעין "תערוכה קבוצתית" על הקירות.

אחרי יומיים של שוטטות במזרח לונדון, אני יכולה לומר שהגרפיטי המצוייר ברחובות בדרום תל אביב לא פחות מרשיםצהז הלונדוני. וכמו ת"א, ככה גם בלונדון, ציורי הגרפיטי תחומים לאיזור מסויים של העיר. אם יעיזו לקשקש על הקירות באיזור העסקי, הייצוגי, הנקי, הגרפיטי יוסר מייד ובעיר שמצולמת נון-סטופ, ינסו גם למצוא את הוונדליסטים ולמצות איתם את הדין. בבריטניה אם נתפסת גורם נזק לרכוש של מישהו אחר אתה עלול להישלח לכלא.

עם שובי מהביקור בלונדון אספתי את מיטב התמונות שצילמתי מסיור הגרפיטי לאלבום בגוגל
מוזמנים להיכנס לקישור כאן – לאלבום התמונת בגוגל – כדי לצפות בתמונות גרפיטי נוספות וגם לכתוב לי בתגובות אם אהבתם ומה אתם חושבים על הז'אנר הזה של אמנות רחוב.

פוסטים נוספים שעוסקים בגרפיטי ואמנות רחוב בארץ ובחו"ל: