טיוטות – מאה שירים ומאה ועשרים מָנְדָ-לָנוֹת

לפני כמה שנים קניתי ביריד שבוע הספר "ספר טיוטות", ספר שמלקט שירי משוררים ומביא גם את כתבי היד המקוריים.
כחובבת שירה ומנדלות הספר עב הכרס הזה נתן מענה לשתי האהבות שלי, שהשתלבו זו בזו. השירים וכתבי היד, וברווחים ביניהם שילבתי את מעגלי הצבע שלי.
קשה להיזכר בדיוק מתי נשביתי בקסמם של מעגלי הצבע, מה שכן, ספר זה, מאוקטובר 2015 שייך לתקופה "מוקדמת" בה שירטטתי מעגלים אינטואיטיבים ביד חופשית ובצבעים שונים, בלי שידעתי דבר על עולם התבניות.
באוקטובר לפני חמש שנים בדיוק, ציור המעגלים בין ועל גבי השירים תפס תאוצה והגיע לסיום, כפי שמעידה החתימה בעמוד האחרון בספר.
גם היום, ממרחק שנים אני מאוד אוהבת את התוספת הצבעונית הללו לטיוטות. לצד הטיוטות יש מנדלות יפות עם איכויות של ציור ילדים, יש כמה שעדיין מקסימות אותי בפשטות, בעדינות ובמקוריות שלהן. לא בטוחה שהיום, אחרי מאות אם לא אלפי מעגלים ששירטטתי וצבעתי, אוציא תחת ידי כזה מעגל ראשוני, פשוט, לא מתייפייף, לא מנסה למצוא חן.

המנדלות לצד עם השירים בספר מזכירים לי ימים רחוקים ואני שמחה על ההזדמנות לצרף אותם ל-"מסע במעגלים" בבלוג המסעות שלי.

בפוסט שלפניכם העליתי מבחר מעגלי צבע שזכו לכינוי "מָנְדָ-לָנָה" לצד כמה משפטים ששירבטתי פה ושם בספר.
לפעמים כתבתי כתגובה לשירים, "לא הבנתי כלום", "זה שיר זה"?, "הכל שטויות", "סתם, זה הכל סתם!" או "פייר, שיר מגעיל", אבל רוב הזמן נסחפתי עם האסוציאציות הצבעוניות. לפעמים דייקתי במעגלים ששורטטו במחוגה, לפעמים אלו מעגלים מבולגנים להחריד, לפעמים צבעתי מהמרכז החוצה, לפעמים מהחוץ כלפי פנים, לפעמים המעגלים ממש קטנים, לפעמים פרושים על כל העמוד, או אפילו שני עמודים, לפעמים המעגל ליד המילים, לפעמים על המילים.

ההרשאה הזו שהרשיתי לעצמי לעשות ככל העולה על רוחי בספר שלי, היא מקסימה.

בסרטון יוטיוב שלפניכם תוכלו לדפדף בין כל עמודי הספר:

מוזמנים לפוסט שכולו מעגלים, מילים (שלי) וצבע

דברים טובים עשויים לקרות לי
דברים טובים עשויים להימשך
דברים טובים באו לחיים שלי ונשארים
לדברים הטובים יש סיבה להישאר

אני מסתובבת בעולם
יש לי משהו לתת לעולם כולו?
היום אני מערב, מחר אני דרום, לפעמים אני צפון או מזרח
בעיקר דרום

מצאתי את נתיב ההצלחות הקטנות שלי
מצאתי את נתיב היוזמות הקטנות שלי

למה הישועה צריכה להגיע מתוך הקושי?
למה "הכבד עולך עלי"? אי אפשר להיוושע בלי הכובד הזה? בלי הסבל הזה?

לנטוש, לעזוב, לחזור לראשוניות, לשלול את העולם, לברוח מהעולם
– או –
לשים דגש על האהבה

אולי עדיף בכלל לא לדעת
חשוב לברר: מה מחזיק אותי בחיים
נו, בסוף כולנו נמות

ולשם מה את מציירת?
זאת החווייה שלי
שחור-לבן-כחול-סגול-וורוד-אפור-צהוב-אדום-כתום-ירוק-טורכיז
שלא יגמרו לי כל הצבעים, שלא יחמקו לי, שלא ידהו לי, שלא יחשיכו לי

להודות על מה שיש לי כרגע, להודות על מה שיש לי במצב הנוכחי
מה חסר לי? מה טוב לי?
להמשיך לחפש
מה שטוב להיום, אולי לא טוב לעוד שנה

מה קורה?
מפחדת ~ נרתעת ~ נמנעת ~ מתרחקת ~ נעצרת

כל החלקים נמצאים יחד
רכות ~ התקרבות ~ הקשבה ~ אמפתיה ~ עדינות ~ הבנה

לחבק את מה שיש לי כרגע
זה לא בעייתי, לא חסר לי

יש לי צורת חיים מסויימת, יש לי מצב קיים, אני לא עויינת אותו, אני לא מתוסכלת בגללו

האם הסיפור של החיים שלי הוא סיפור טוב?
מעניין? עמוק? צומח? מתפתח? מענג? כייפי?
שווה לקרוא עליו?

לקחת עיפרון, לכתוב לעצמי סיפורים, סיפורים קטנים על נושאים קטנים
לתת לסיפור להשפיע עלי
כי הוא מספר את החיים כפי שהם