תיירות חברתית במרחב הכפרי במנשה

יש סוגים רבים ושונים של תיירות:
תיירות גלובלית ותיירות מקומית, תיירות כפרית, תיירות חקלאית ותיירות קולינארית,
תיירות טבע, תיירות שטח ותיירות עירונית, תיירות מרפא ותיירות יצירתית,
תיירות מקומית ותיירות חברתית.

בימים אלו, כשהיסטריית הקורונה נוסקת לשחקים, ומטיילים רבים משהים את התוכניות לנסוע רחוק עד יעבור זעם, אפשר לעלות על המכונית ולנסוע קרוב.
לתרום את תרומתנו לכלכלה המקומית, להיעזר בתושבים המקומיים שעוסקים בתיירות.
זו הזדמנות להתרחק ממקומות שמוגדרים כ-"Over Tourism" ולהגיע אל מקומות שהם "Under Tourism".

שבוע שעבר השתתפתי בסיור בלוגריות במקומות קרובים לבית. בין חדרה לעפולה, בין פרדס חנה לעמק חפר. פחות משעה נסיעה מאיזור השרון היגעתי למקומות שלרוב חולפת על פניהם בנסיעה ולא עוצרת. למדתי עד כמה התיירות המקומית יכולה להפתיע במראות, טעמים, ריחות וחוויות לא פחות מהאחות הגדולה והפופולרית, התיירות הגלובלית. וכשנכנסת לתמונה גם אחות קטנה נוספת, פחות מוכרת, בדמות תיירות חברתית, אז בכלל נהיה מעניין.

מוזמנים להצטרף אלי לסיור במרחב הקרוב/רחוק בתחום השיפוט של המועצה האיזורית מנשה שאירחה את הסיור.

מהי תיירות חברתית?

האתגר הגדול שניצב בפני העוסקים בתיירות חברתית הוא כיצד להעצים אוכלוסייה חלשה שזקוקה להעצמה וכיצד ליצור שינוי תדמית דרך תיירות.

"תיירות חברתית היא סוג של תיירות, שפונה למעוניינים לשלב מפגשים חברתיים בטיולים. תיירות חברתית, הבאה בצורה של אירוח ביתי, מפגישה אנשים המארחים בבתיהם, עם אנשים המעוניינים להתארח, בסגנון שונה, בתחומי עניין מגוונים ובעלי סקרנות ורצון להיפגש ולהכיר את המארחים ואת חייהם בבתים שלהם."
מתוך ויקיפדיה

"התיירות החברתית בישראל הינו מושג חדש שמקורו במונח המקצועי Social Tourism.
שלא, כמו בעולם – שם התיירות החברתית, משמעותה היא תיירות לכולם Tourism for All כלומר, מדינות וארגונים משקיעים כסף בעידוד אוכלוסיות מוחלשות ליציאה לחופשה ולנופש.

בישראל התיירות החברתית מייצגת זרם חדש של פתיחת ארגונים חברתיים וקהלים שונים, לעולם התיירות ולעשייה תיירותית בעצמם.  ע"פ רוב לצורך הגדלת מקור הכנסה, יצירת מודעות לתופעה חברתית, לתרבות אחרת או למקום. אך בהחלט גם, ליצירת גאווה מקומית ופיתוח חברתי ויצירת הכרות כבסיס לדו קיום."
מתוך האתר "שבילים קהילתיים בישראל"

דוגמאות לתיירות חברתית באיזור מנשה

במהלך הסיור חוויתי שתי דוגמאות של תיירות חברתית כסוכן של שינוי.
כשמטייל יוצא לטיול עצמאי, מגיע למקומות שמלמדים אותו משהו, לאו דווקא מידע היסטורי או גיאוגרפי. הוא חווה חווייה שמעוררת אותו למחשבה, או שמעוררת אצלו את הרצון לפעולה.
זהו הערך המוסף של תיירות חברתית בעיני. לעורר במטיילים מחשבה חדשה, לשנות דיעות קדומות שחשבו על אוכלוסייה מסויימת, ואפילו לגרום להם לנקוט בפעולה אקטיבית למען אותה אוכלוסיה.

קפה טוב

הסיור התחיל ב-"קפה טוב שער מנשה" בית קפה חברתי שממומקם במרכז לבריאות הנפש, שער מנשה. זהו בית חולים פסיכיאטרי בקרבת פרדס חנה-כרכור, נחשב למוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל לחולי נפש (700 עובדים, בין 450 ל-500 מטופלים).
הקפה שנפתח לפני כשנה משרת את העובדים, המטופלים ובני משפחותיהם וגם פתוח לקהל הרחב (יש לומר בכניסה שבאתם לקפה)
הקפה פתוח מ-08:30 בבוקר עד 20:00, סגור בשבת.
הקפה משמש כנקודה מושכת במרחב ולא בכדי. מאחורי החזות הרגילה של עוד בית קפה שמציע תפריט קפה ותפריט לארוחות קלות יש אג'נדה חברתית חשובה.
זהו בית קפה הראשון מסוגו בארץ שמעסיק מטופלים שנמצאים בשלב האישפוז והשיקום. במהלך העבודה בקפה הם לומדים מקצוע, צוברים ניסיון מקצועי, לומדים את המיומנויות הנדרשות צעד אחר צעד ומחזקים את תחושת המסוגלות.
לקפה מגיעים גם מאושפזים שנמצאים במחלקות שנים רבות ששכחו איך להזמין קפה, לשלם, להשתמש בכסף, להתנהג בבית קפה – והם לומדים את המיומנויות  הללו מחדש.
העבודה בקפה נותנת לנותני השירות תמריץ לקום בבוקר, להתלבש, לצאת לעבודה. מה שעבורנו נראה מובן מאליו, פעולות שאנחנו לרוב עושים על אוטומט, למי שחי בשער מנשה זה כרוך במאמץ גדול. לחלוטין לא מובן מאליו.
העובדה שהקפה פתוח לקהל הרחב עוזרת להסיר את הדיעה הקדומה על מוסד לבריאות הנפש ולהיווכח מקרוב שהמקום רחוק מלהיות ולהיראות כמו "קן הקוקייה".

אירוח ביתי

זו הפעם הראשונה שאני מבקרת בקציר, יישוב בו מתגוררים אמנים רבים שפוותחים את ביתם לקבוצות שמגיעות לאיזור במסגרת סיור או "יום כייף".
לפני ש"יום הכייף" שלנו הסתיים היגענו אל תצפית נופית יפהפה בשולי קציר, שם חיכתה לנו ארוחת צהריים טעימה ומושקעת שהכינה פרח סבג.
משם נסענו לתחנה האחרונה בסיור – ביקור בביתה של טל רז שהדריכה אותנו במהלך היום החווייתי.

טל מתגוררת בקציר למעלה מעשרים שנה ובעלת העסק "תכשיט של טיול" שמשלב בין שני תחומי עיסוק שלה כמורת דרך וותיקה וכצורפת.
טל היתה בין היוזמים שהקימו את עמותת תיירות מרבד ירוק ואדי ערה The Green Tapestry Wadi Ara Tourismעמותה שיוצרת חיבור בין קהילות, יוזמת טיולים במרחב היהודי והערבי של ואדי ערה, טיולים שמפגישים בין אנשים ותרבויות, מתוך שאיפה שלכולם יהיה יותר טוב במרחב המשותף שחולקים.
כאן באה לידי ביטוי האג'נדה של התיירות החברתית, כשהיא עוזרת לחברה הערבית שלעיתים מרגישה דחוייה להתחבר למרחב, להנגיש אותה למבקרים שיגיעו לפגוש את תושבי המקום ולהכיר מקרוב את הסיפורים והתרבות שלהם.
היוזמה לפגוש את התרבות המקומית, זו שמתחת לאף יכולה לחולל שינוי, כשמגיעים לאיזור מבקרים מרחבי הארץ ולומדים להכיר אנשים אחרים, ובעיקר יכולים להתרשם שגם כאן, קרוב מאוד לבית, קורים דברים מעניינים.

ביתם הפרטי של טל רז ונועם זמיר מכונה בשם "הבית על הואדי" ולוקח חלק בתוכנית של אירוח ביתי – כלומר מבקר זר מוזמן להיכנס לבית המארח, לשמוע את הסיפור של בעלי הבית, להקשיב לו, לשאול שאלות. אירוח שיוצר אווירה של פתיחות וקירבה.
"אם אתה פותח את הבית לארח אנשים, אפשר להיכנס לכל מקום בבית", הם אומרים וכך ניתנה לי הרשות כמבקרת להסתובב גם בחצר, בחלל הסלון, המטבח, חדר האמבטיה המיוחד, להתבונן ביצירות האמנות הפזורות בחלל שהופכות אותו למעין גלרייה משפחתית, לחלל שמשלב בין חיי משפחה לחיי יצירה ובנייה שלא פוסקת וגם חלל אירוח.

"במרומי הר אמיר בישוב קציר, בנו במו ידיהם בני הזוג טל רז ונעם זמיר בית עץ ייחודי הצופה אל הנוף. טל, מורת דרך, צורפת ויזמית חברתית, נעם – נגר אומן מתמקד בפיסול שימושי מעץ ממוחזר. במקום מפגש שיחה על החיבור לאזור ולקהילות השכנות, לאומנות והיצירה העצמית שהולידו את בניית הבית האישי, הקמת עמותת התיירות המשותפת "מרבד ירוק ואדי עארה" ויוזמות נוספות של חיים משותפים באזור.
משך המפגש כשעה כולל שתייה חמה ועוגה ביתית." (יש לתאם מפגש מראש)
מתוך האתר Home Hosting

מסתבר שזו מגמה קיימת בתיירות העולמית, בגלל הזמינות המיידית, הקלות בה אנו טסים היום לכל מקום על פני הגלובוס, אנשים שכבר היו פה והיו שם, מחפשים חוויות אחרות, ריגושים אחרים. אחת החוויות המשמעותיות בטיול היא לפגוש אנשים ובמיוחד אנשים שיודעים לספר סיפור, או אנשים עם סיפור חיים ייחודי. המפגשים החווייתיים הללו נחרתים בזיכרון הרבה יותר מעוד תצפית נופית יפה, הם גם אלו שיוצרים את הקשר ועוזרים לקרב לבבות.

מקומות נוספים בהם ביקרנו בסיור

קיבוץ מגל מתמחה בגידול זנים שונים של זיתים ושקדים, מרכז המבקרים "מסיק – קיבוץ מגל" פתוח לציבור הרחב.
הסיורים במגל נעשים דרך חברת "אגריתור" שמציעה סיורים בתשלום בנושאי חקלאות, ביקור בחממות של נטפים, המסיק, פריחת השקד במטעים במגל.

מתוך אתר החברה: ""אגריתור" עוסקת מזה מספר שנים באירוח משלחות וקבוצות מכל העולם לביקור חקלאי המשלב חקלאות מתקדמת (Hitech), השקיה בטפטוף, בקרת אקלים, חממות שונות- מהחממה הפשוטה ביותר המיועדת למשקי בית קטנים באפריקה ועד לחממת הזכוכית הגדולה המיועדת למדינות קרות באירופה ועוד. בנוסף אגריתור משמשת כנקודת יציאה לסיור מקצועי באתרי חקלאות נוספים באזור, מכון טיהור ומאגר מים מהמתקדמים ביותר, רפת רובוטית מהמתקדמות בארץ, גידולי שדה ויישומיים של חקלאות מודרנית. מטעים, פרדסים, פרחים."

בדר"כ פריחת השקד אורכת שבוע והתמזל מזלנו כך שהסיור שלנו התקיים בעיצומה של הפריחה. אלו התמונות היפות שאתם רואים בפוסט זה.

מוזיאון המורשת באום אל-קוטוף, מוזיאון קטן המציג פריטים מהמורשת הערבית המקומית, שם זכינו להדגמה מעוררת התפעלות על כמה כלים החקלאים מפי אבו חאלד ששולט ברזי השפה העברית והערבית.
הביקור במקום בתיאום מראש: 052-3853995

קייטרינג "בזילי.com " המנוהל ע"י פרח סבג מקציר (טלפון ליצירת קשר: 050-2844215)
מארחת למופת, מבשלת ארוחות חלביות לקבוצות קטנות וגדולות או מכינה או מגשי אוכל לפי דרישה.

תודה
לסיום מודה למיכל אברמוב ממועצה אזורית מנשה ולמירב טלמור קשי – חלומות ומסעות תושבת המועצה וגם בלוגרית שיזמה את הסיור המרתק. 

לקריאה נוספת 
הפוסט של זיוה רענן, קוליגה שהשתתפה בסיור וכתבה על "תיירות חברתית במועצה מקומית מנשה"

Comments

4 תגובות על “תיירות חברתית במרחב הכפרי במנשה”

  1. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אכן, היה לנו יום מלא הפתעות ומעורר מחשבה

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      הי זויה, צודקת. בגלל זה אני כ"כ אוהבת את הפורמט של סיורי הבלוגרים שמכניס ליום סיור אחד תכנים מפיעים ומעוררי מחשבה.

  2. תמונת פרופיל של ניני אטלס
    ניני אטלס

    יופי של טיול ויופי של זר פרוייקטים הצגת לנו כאן.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רבה ניני, שמחתי לקרוא בפוסט שלך שביקרת ביום למחרת בחלק מן המקומות. מן הראוי שכן יכירו גם את האיזור הזה ולא רק יחלפו על פניו.