צידה לדרך: החופש לטעות

חג הפסח שנחגג שבוע שעבר הוא חג עם סמלים רבים, סמלים שהם כמו מראות פנימה: סדר, ניקיון, התחדשות, יציאה מן המיצרים.
בחג החירות נהוג לדבר על היציאה לחופשי של עם ישראל וגם יציאה לחופשי של כל אחד ואחת מאיתנו או לפחות ההזדמנות לצאת לחופשי.
למשל, לצאת לחופשי מאמונות כובלות. כמו למשל האמונה שלא טוב לעשות טעות. שלטעות זה דבר פסול, שכדאי לעשות הכל כדי להימנע מטעות.

בכוונה לא מציינת באיזו טעות מדובר. זה יכול להיות כל דבר שתבחרו ואתם שמים עליו את המילה "טעות".
הטעות לרוב גורמת לנו למפח נפש, לתחושת כיווץ לא נוחה בגוף, לטעם לוואי מר של אכזבה – אם כך טעות היא דבר שיש להימנע ממנו.

בפוסט נוסף בסדרת "צידה לדרך" אני רוצה לתת לכם חומר למחשבה וגם תרגיל מעשי.

שימו לב לפסח קוראים גם "חג החירות" לא "חג החופש". "חירות" שנגזרת מתוך ה"ב-חירות" שאדם עושה.
עצרו רגע וחשבו על החלטות ובחירות בחיים שלכם. על המשמעות וההשלכות שלהן, על המחוייבות הפנימית שלכם להחלטות שקיבלתם, לבחירות שבחרתם.
שם נמצאת החירות.
שאלה לי אליכם: מה אתם חושבים שעלי לעשות אם אני רוצה להעצים את החירות הפנימית שאני חווה ביומיום?
אני מחזירה את השאלה אליכם – ומה אתם תעשו למען חירותכם?
האם תסכימו להרשות לעצמם לבחור בלי להפעיל צנזורה פנימית? תסכימו לקחת בחשבון את האפשרות שאולי תבחרו לא נכון? שאולי תטעו?
אם אתם עונים "כן" במלוא הכנות, מצבכם טוב. כי למעשה אתם מבינים שלכל בחירה שתבחרו יש השלכות, פעם לטובה ופעם לרעה. אתם מאפשרים לעצמכם את החופש לבחור.
זו אחת מהמהויות של "חופש", כשיש חופש בחירה, חופש החלטה. רק אתם קובעים לעצמכם, אתם ולא אף אחד אחר. לא ההורים או המסגרת אליה אתם שייכים וגם לא נורמות חברתיות מקובלות.
אתם בוחרים עבורכם. בעצם הבחירה אתם מתרגלים חירות אישית.

ואם אתם פוחדים מטעויות, יש לי בשבילכם תרגיל נחמד שיכול לעזור לכם להתיידד בקלות עם "טעות"

"טבעו של אדם הוא לטעות – כולנו טועים וכולנו נטעה עוד פעמים רבות בחיים שלפנינו. קיימים אינספור סוגי טעויות- טעויות רגשיות, טכניות, טעויות בשיפוט לא נכון, טעויות בתקשורת בינאישית ועוד. נשאלת השאלה האם יש באפשרותנו לשלוט בטעות? להימנע ממנה? או אפילו לצמוח מתוכה.
טעות אם כן היא הזמנה לפעולה.
טעיתם בבחירת חבר, בעל, עבודה, התיחסות לחבר, התיחסות לבן משפחה, קניית מכונית, קניית דירה ועוד. לא משנה באיזה תחום חשתם כי טעיתם, דרך ההתיחסות לטעות היא תמיד אותה דרך.
התחילו בלספר לעצמכם מהי אותה טעות שבצעתם. בדקו האם יש לכם אפשרות מעשית לפעול כיום לשינוי המצב. שאלו את עצמכם: “האם הטעות שלי נובעת ממצב רגשי קשה? מחוסר ידע שעלי להשיג, מהתנהגות חסרי שליטה שלי?” וכדומה."
מתוך "כולנו עושים טעויות", אתר SelfHelp לאימון אישי

קחו את המילה "טעות" וצאו איתה למסע קצר

~ חפשו את ההגדרה המילונית של "טעות"
~ הקלידו בגוגל "טעות" ושימו לב להצעות של מנוע החיפוש לחיפושים הפופולרים ביותר
~ חפשו ביטויים, מטבעות לשון
~ שחקו עם מילים דומות, כמו: לטעות, לתעות, לתהות.
~ שאלו את עצמכם: האם אתם אף פעם לא טועים?
~ חישבו: כיצד יראו החיים שלכם ללא טעויות, האם יכולתם לפעול בדרך שונה כדי להימנע מטעות, מה יכול לעזור לכם כדי שלא תחזרו שוב על אותה טעות

אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים

"אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.

אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.

אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות:
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.

אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני עוקף אותו.

אני הולך ברחוב אחר."

תרגיל מעשי – תרגול "החופש לטעות" דרך עבודה עם מפה, מספריים, דבק וטושים צבעוניים

  • הדפיסו את השיר הטיבטי שלפניכם, שיר שמצוטט פעמים רבות על מנת לתת השראה להתפתחות אישית
  • גיזרו את בתי השיר
  • קחו מפת עירונית ישנה, מישראל או מערים בהן ביקרתם בחו"ל
  • בחרו 5 נקודות על המפה ובכל נקודה מקמו בית אחד מבתי השיר והדביקו
  • שרטטו בטוש צבעוני את מסלול ההליכה של מחבר השיר, מבית הראשון לבית החמישי
  • בחרו טוש צבעוני בצבע אחר וסמנו במקרא את משמעות הצבע לגביכם: מקרה שקרה לכם לאחרונה שאתם מגדירים כ-"טעות"
  • סמנו במפה באיזה שלב הייתם כאשר קרה המקרה
  • הקיפו בעיגול את השלב בו אתם רוצים להיות

למשל, ציפיתי שחברה טובה שלי תתעניין בשלומי ותציע עזרה, אבל היא לא שאלה ולא אמרה מילה, היא בעיקר דברה על עצמה. התאכזבתי.
אירוע זה נחווה עבורי כמו נפילה לבור של אכזבה. אני מכירה את הבור הזה, נפלתי לתוכו פעמים רבות, אני לוקחת אחריות על הנפילה, אני ממהרת לצאת ממנו.
הייתי שמחה לו הייתי מבינה מלכתחילה שזה בכלל לא עלי וכרגע החברה שלי חווה עומס גדול והיא לא התעניינה בשלומי לא בגלל שלא איכפת לה אלא כי היא עצמה עמוסה ואין לה פניות לאנשים אחרים ולצרות שלהם. בפעם הבאה שאפגוש אותה או אנשים אחרים שלא מתעניינים בי, הייתי רוצה להבין ש- Its not about me. כלומר ללכת ברחוב אחר בכלל, רחוק מבור האכזבה.

כאשר אני מתבוננת בסימונים במפה, היכן נפלתי, איזו אסטרטגית יציאה מהבור אימצתי ואיך אני מגיעה למקום של להימנע מהטעות של ליפול לבור – ההתבוננות הזו עוזרת לי ללמוד, להשתפר. ובגדול להרגיש טוב יותר.

דוגמא לעבודה ביומן הויזואלי שלי

עבודה ביומן הויזואלי של מתאמנת

לסיום
ממליצה בחום לצפות בסרטון טד How not to take things personally וללמוד מהנאמר כיצד כדאי להתייחס לסיטואציות בחיים בהן אנו נוטים להיפגע ולקחת ללב.
מוזמנים להתנסות גם בתרגיל ואם תרצו לשתף בתגובות בתובנות או במחשבות שלכם – אשמח מאוד.