מעגל נפתח בכל שנה 

זה תפס אותי בהפתעה, מזמן הפסקתי להאזין לתחזית, מה כבר אפשר לחדש כשחם ומעיק. ואז בשבע בבוקר אני מתעוררת לקול מטח גשם חזק. גשם? קמה וניגשת לחלון, אכן גשם. מדוע אני מופתעת? אנחנו הרי על התפר בו העונה מתחלפת ובקרוב נפסיק להזיע כל כך, נכבה את המזגן ונפתח חלון לאוויר נקי ורענן.
גשם או לא, מחליטה לדבוק בתוכנית המקורית ולנסוע לים. על כביש החוף, לפני הפנייה לבית ינאי, שוב מטח חזק של גשם. היורה? ייתכן… פותחת חלון לרחרח את האוויר, ליורה יש ריח מיוחד, ריח שקשה לתאר במילים. ריח שטיפות המים מביאות מהעננים, ריח של אבק הקייץ שנשטף. ריח של הבטחה לצמיחה,

חוף הרחצה שכל הקייץ היה עמוס ברוחצים כמעט ריק הבוקר. הטמפרטורה של הים התיכון בתפר בין העונות נעימה כל כך. לא חמים ולא קרים. עדיין דגל אדום וגלים שנשברים אל החוף וסוחפים דרומה. השמיים מעוננים, עננים אפורים שמסתירים את השמש, מייתרים את הצורך במשקפי שמש וקרם הגנה.
כמה טוב לפתוח את בוקר שבת בביקור בים.
רציתי לנסוע לחוף נחשולים אבל ויתרתי, כמו שוויתרתי על תכניות רבות לנסוע לפה ולשם. קשובה לאנרגיה שמדייקת את התנועה שלי במרחב ופוסקת: "לזה אין לך כוח". אלו זמנים שהכוחות ניתנים במשורה וצריך לשמור היטב על כל טיפת מרץ.
אני יודעת שזו תנועה מחזורית שנעה בין פרקי זמן של נמרצות והתרוצצות אחוזת תזזית לבין זמנים של דשדוש במקום, כבדות, חוסר חשק לזוז.
מאז שחזרתי הקייץ מאיטליה זה זמן של הסתגרות בחדרי חדרים, זמן שמאופיין בחוסר חשק מובהק לצאת לדרכים הלוהטות, למעט חוף הים.

כמה שימח אותי לשמוע הבוקר ברדיו את גלי עטרי מזמרת פזמון ישן נושן, "מעגל נפתח בכל שנה ומעגל נסלח בכל שנה"
אני מצטרפת לפזמון שמתאים לרוח הימים האלו, דקה לפני ראש השנה, כששנה אחת הולכת ואחת חדשה באה.

"עוד שנה ועוד שנה
הזמן הוא גלגל ענק
ומחר עוד יום שממרומיו
נדאה למרחק.

מעגל נפתח בכל שנה
ומעגל נסלח בכל שנה
ואם דבר לא השתנה
מחר ודאי נצחק.
מעלה כשזה טוב
ולא נורא כשמטה, אם זה רע
תמיד יש עוד ברירה
הזמן הוא כמו גלגל ענק"

שימרית אור

"סוף הוא תמיד התחלה" כדברי הביטוי המוכר וחושבת שהזמן הוא בעצם דבר אחת גדול, מעגלי, ללא התחלה-אמצע-סוף. רק אנחנו, האנשים, אוהבים לתת בזמן סימנים, לנעוץ בו תאריכים. בעונות השנה יש תנועה מעגלית, רציפה, מסתיים הקייץ, מתחיל הסתיו, החום הגדול נרגע, השמיים מתכסים עננים, יורד גשם.
כמה טוב שיורד גשם.
כמה טוב שמתחיל משהו אחר.

"סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר. 
– טוב יותר? 
– רע יותר? 
– לא יודעת מה יותר. 
משהו אחר. 
כשהדרך נגמרת מתחיל איזה שביל, 
כשהלילה נגמר אז הבוקר מתחיל, 
כשנגמרת שעה, עוד שעה מגיעה, 
רק בסוף הידיעה מתחילה השגיאה. 
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר. 
יש תמיד יום מחר לכל יום שעובר, 
כל חלום משומש מחליפים באחר. 
כשנגמרת שנה, עוד שנה מתחילה, 
כל תשובה מתחילה רק בסוף שאלה. 
כי סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר. 
כשהסרט נגמר החיים מתחילים, 
הצלילים מתחילים כשאין כבר מלים. 
כשנגמור את הצליל אז נתחיל צליל אחר. 
כשנגמור את השיר אז נתחיל לדבר. 
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר. 
– טוב יותר? רע יותר? 
– לא יודעת מה יותר. 
משהו אחר."

לאה נאור

שנה נוספת במיניין שנות חיי חלפה. כמה שנים נותרו לי? שאלה שחולפת בראשי. כן, אני יודעת, זו לא שאלה שנהוג לשאול, במיוחד בימים אלו שרוויים עד זרא במתיקות של ברכות ה-"שנה טובה ומתוקה" שנשלחות לכל עבר. השנה שתגיע, גם היא כמו קודמותיה מכילה 365 ימים, אבל זו בחירה שלי להפוך כל יום למשמעותי בחיי. להכניס עיניין, עשייה מיטיבה לימים שיבואו, כדי שחיי לא יעברו סתמיים ומשמימים. ששנותי לא יהיו לשווא.

ובהקשר הזה ציטוט שמצאתי ברשת (מקור לא ידוע):

"היום הזה הוא היום הראשון של שארית חיי, ומכיוון שאני לא יודע מתי כל זה יגמר, אין לי ברירה אלא לדבוק במתכון העתיק לחיים מאושרים – לוודא בכל יום שאהבתי מספיק, שהצלחתי לשמור על נפש שלווה ומאוזנת, ושנתתי קצת יותר ממה שלקחתי"

זה החלום/ אולב האוגה

זֶה הַחֲלוֹם שֶאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה:
שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם,
שֶּׁזֶה מוּכְרָח לִקְרוֹת,
שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַסֶּלַע יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵנוּ,
שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
וְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד נְשַׁיֵּט בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹךְ
מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן.

ואסיים בברכת שנה טובה לכל קוראי, כל מי שעקב אחר הפרסומים שלי בבלוג, קרא והגיב – שימחתם אותי מאוד ומקווה שתמשיכו לעקוב אחרי מסעותי גם בשנה הבאה.

תמצית האיחולים שלי לשנה הבאה עלינו לטובה נמצאים במעגלים הצבעוניים שציירתי לפני זמן מה בצבעי הצ'אקרות

מי ייתן שנמשיך גם בשנה הבאה ליצור, לחיות, להרגיש, לשמוח, לאהוב, לראות, להבין, לנשום, להתבטא, לדעת, להשתנות, לדייק, לדמיין, לתת ולקבל, ליזום, לפעול, להרפות ולהרגיש חופשיים

"והוא יהיה היום הראשון של שארית חיי
האור יזרח לראשונה,
הזמן יפתח את שעריו ויכנס אוויר טרי,
וימלא את ראותיי
כאילו העולם כולו נברא עכשיו"

רמי קליינשטיין

Comments

3 תגובות על “מעגל נפתח בכל שנה ”

  1. תמונת פרופיל של מיכל מנור

    פוסט מאד אופטימי אילנה, כל כך מתאים לשנה החדשה והתיאור של הגשם, שבה את ליבי, אני שמעתי אותו מכה על הגג בעודי ישנה….הבלוג שלך הוא כבר מזמן לא רק בלוג רגיל של טיולים, אלא הוא בלוג של מסעות מכל הסוגים.
    מאחלת לך ולו שנה של הרפתקאות וריגושים מעבר לים, בשבילי הארץ וגם בנימי הלב.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה מיכל! ריגשת אותי מאוד בתגובה שלך.
      מברכת גם אותך בשנה של עשייה מיטיבה לעצמך ולקהילה שהתגבשה. שמחה לקחת בה חלק ושמחה להיכרות איתך דרך הבלוג. שתהיה שנה של יצירה ומעוף!

  2. תמונת פרופיל של צבי
    צבי

    אילנה. קראתי מה כתבת לנו ב"תמונה ביום" של תאריך 9.9. קראתי כאבתי ונעצבתי שכה נעצבת. לא יודע אם אוכל לתרום להרגשתך, או בכלל, אבל לפחות איידע. כתבת שאף אחד לא קורא. אני קראתי. קורא הכל. עיתים חווה, עיתים נסחף, אך תמיד נהנה.