יומן אמנות: דרך חדשה

אתמול, במקרה או שלא, קופץ זיכרון בן שלוש ומזכיר לי את יומן האמנות בשם "דרך חדשה" שסיימתי במאי 2018.
מסתבר שאני לא היחידה שאוהבת מאוד את "Feature" הזכרונות של ספר הפנים. כמי שכותבת ומשתפת גם שם, ההיזכרות במה היה לפני שנה/שנתים/שלוש מסקרנת ומביאה לכאן ועכשיו את אותו ניחות מאז שהספיק לדהות ולהישכח.

הפוסט שכתבתי אז מציג כמה צילומים מכפולה אחת ביומן, "כפולת השאלון". גזרתי עשר שאלות מתוך שאלון שהתגלגל לידי, כפי שהן, רק שאלות. בלי תשובות. מיד אחרי שסיימתי לקרוא ניגשתי למדף היומנים ושלפתי את אותו יומן בן שלוש. יומן שהתחיל כחוברת טיולים. מבחר מסלולי טיול, כשבעמוד אחד סיפור דרך ובעמוד ליד מפת האיזור. את המפות השארתי גלויות ועבדתי בתוכן בכתיבה והדבקת מילים ואת העמוד של סיפור הדרך כיסיתי במפה אחרת.
"אינספור שבילים ויציאה רושם בתוך יומן מסע" שר אביב גפן בשיר ישן ואהוב. זה מה שיש ביומן אמנות שיצרתי אז, לפני שלוש שנים.
אינספור דרכים שבחלקן הלכתי, בחלקן לא אצעד לעולם ואל חלקן עוד אגיע.

מצחיק לדפדף ביומן, להגיע למפה של העיר העתיקה בעכו ולהיזכר, היי, הייתי כאאן בתחילת החודש. או המפה של נחל עמוד או מצפור המונפורט. כאילו ניחשתי את ההמלצות מהספר המקורי בשלושת הימים בתחילת החודש בהם שהיתי בצפון הארץ.

בפוסט לפניכם אשלב גם את צילומי הכפולות מתוך היומן, לצד צילומים מאותו טיול בצפון הארץ. עכו, נחל עמוד, המונפורט.
ופה ושם הקלדתי קטעי טקסט שנכתבו בכתב יד בתוך היומן ובמרחק של זמן אני שלמה עם ההחלטה לצטט אותם, כך שגם עיניים זרות יוכלו לקרוא.

מוזמנים להצטרף אלי לטיול וירטואלי ב-"דרך חדשה", וכמו תמיד אשמח לשמוע מכם בהערות/הארות, מה הרגשתם או חשבתם תוך כדי דיפדוף ביומן.

נתחיל עם כמה תמונות מתהליך העבודה, איך היומן התחיל – כלומר, נקודת הפתיחה, כשיצאתי אז לדרך, לקחתי חוברת ושיניתי לה את הצורה.

Close-up על משחק מילולי שפעם היינו משחקים כילדים – Zoom in, מהיקום אל המקום הכי פרטי ואישי שלי

שאלות ששאלתי אז, ממשיכה לשאול גם היום וכנראה אמשיך לשאול עד יומי האחרון

עשר השאלות. שאלות שעניתי עליהן אז ואולי כדאי לענות עליהן שוב, ממרחק של שלוש שנים.

זה מה שכתבתי אז, מאי 2018:

אתם יודעים איך זה חברויות פייסבוקיות, חבר מביא חבר וככה התוודעתי לעידית אייזנר ולבלוג שלה בו מדי יום היא מעלה פוסט עם תשובות של נשים לשאלון קצר בן עשר שאלות.
על פניו שאלות פשוטות, ועדיין כדי להגיע לתשובות נדרש לקלף שכבה או שתיים. התחלתי לעקוב בעיניין אחרי הנשים העונות לשאלות הללו, בפתיחות, בכנות. רציתי גם. ביקשתי וקיבלתי את השאלון.
הדפסתי אותו והסתובבתי עם הנייר הזה בתרמיל שלי כשאני מתרוצצת בשבילים, מקווה למצוא זמן מתאים. התחלתי לענות על שאלות 1, 2 ו-10 ואז נעלם הדף ומצאתי אותו בין מפות מודפסות כשישבתי אתמול לסיים את העבודה על יומן ויזואלי חדש. יומן שאני קוראת לו "ארץ חדשה"
היומן משלב בין המפות המקוריות של הספר למפות שהדבקתי ומילים שלקחתי מתיאורי המקומות למילים שלי שלוקחות למסע פנימה, התבוננות וחקירה.
בעמוד האחרון הדבקתי את השאלות מהשאלון על גרף הגבהים בין יגור לעין הוד, מפה מודפסת שקיבלתי משביליסט שפגשתי בדרך.
והערב ישבתי לענות על כל השאלות, 1-10, ושלחתי. 

בבלוג של עידית יש קטגוריה או נושא מאוד גדול שנקרא 364+1 שנולד מתוך סקרנות לשמוע מה יש לנשים אחרות להגיד, מתוך מה שעברו בחיים.
עידית ניסחה שאלון עם עשר שאלות, על פניו שאלות לא מסובכות, ישירות והיא מפנה את השאלון לנשים שהיא מכירה מהמעגלים הקרובים יותר ופחות של חייה וגם נשים שלא בהכרח מכירה.
נחשפתי לשאלון של עידית דרך שאלות של מישהי אחרת, שהיא חברת פייסבוק שלי והתחלתי לעקוב ולקרוא ולהתפעל מהמגוון ומנעד התשובות האפשריות לאותן עשר שאלות. ביקשתי לענות את התשובות שלי והערב, ביום השמונים למסע, השאלון שלי עלה לאוויר.

מוזמנים לקרוא את התשובות שלי לשאלון של עידית

עוד כמה פריימים שמיסגרתי מתוך תהליך העבודה

הכפולות בתום תהליך העבודה

כריכת יומן האמנות, "דרך חדשה", עטופה במפת אמסטרדם, עיר שיש בה תעלות מים שיוצרים פסים כחולים בכל מיני צורות מאוד יפות.

לסיום – כמה פריימים שצולמו בתחילת החודש בטיול לצפון לצד כמה מילים מהעמוד המקביל ביומן

בריכות שכווי – כוחות, להתמודד (עמוד 9)
"איזה כוחות יש לי? איזה כוח נדרש ממני להפעיל כשאני בדרך? מכאן לשם, מלידה עד לחידלון."

מצפה מונפור – אומץ, לחשוב (עמוד 11)
"הינה היגעת הנה. הינה הבנת שיש תקווה, שיש אמונה. הינה גילית את האומץ שבך ואת הנכונות שלך להיאבק, להתגבר, להתעלות על דברים קשים שקורים."

העיר העתיקה בעכו – ייחודיות, לגלות (עמוד 13)
"החיים שואלים אותי: מה המשמעוות שלך? בשביל מה את פה?
החיים אומרים לי: אם יש לך ייחודיות, יש לך גם אחריות. את צריכה להגשים את הייחודיות שלך. את צריכה לחיות אותה."