בלוג המסעות של אילנה בר

  • צידה לדרך: All-In

    את הביטוי "ALL IN" למדתי מנילי דור האלה, מנטורית מוכרת שאני מעריכה מאוד. המונח המקורי לקוח מעולם ההימורים: "אול-אין (All-In) – כל הז'יטונים שנשארו לך נכנסים לערימה המרכזית. במידה והפסדת, אתה מחוץ לטורניר. במידה וניצחת את היד, הרווחת את הז'יטונים שלך ואת של כל אחד מיריבך עד סכום ההימור שלך, אבל לא יותר מזה." ובהשאלה…

  • צידה לדרך: גיל המעבר

    קוראים לה אלונה. היא בת 49 וחצי, לא עשתה סקס משהו כמו … 7 שנים, היא אלמנה, אימא לשלושה ילדים וכלבה, אחרי ניסיונות שיכנוע פתחה כרטיס בטינדר, אבל ברגע האחרון ברחה מהדייט עם הווטרינר הרב-שגל, יש לה שיער מאפיר שהיא לא צובעת וסובלת מדליפת שתן בעת מאמץ, אבא שלה שאובחן באחד הסוגים של הדנמנציה יזרק…

  • תיירות כוכבים, תיירות מדברית, תיירות whatever

    בקייצים האחרונים, כשמחצית מהסיוט של יולי-אוגוסט מאחורינו, ולפנינו המחצית השנייה, כשאנחנו מותשים עד כלות, דווקא אז קורה משהו מעניין ביקום. תעזבו את החדשות שמעוררות בחילה, תרימו את המבט גבוה. לשמיים. זה הזמן בו הכוכב שלנו במסעו בן 365 ימים סביב השמש חולף צמוד מאוד לשובל של שביל החלב. ואנחנו, תושביו העייפים והמותשים של הכדור שמתגורים…

  • "אוברדוז" או מחרבנים ביחד…

    שבוע לפני סגירת התערוכה "אוברדוז" במוזיאון העיצוב בחולון היגעתי לצרוך מעט אמנות ותרבות. ביג מיסטייק לבקר במוזיאון בימי שישי של החופש הגדול, כשהורים מגיעים עם ילדיהם מה שמייד מעלה את הדציבלים באולמות הממוזגים לרמות בלתי נסבלות. מכירים את החוקים הנוקשים שמקפידים עליהם בכל מוזיאון, בארץ ובעולם, "נא לא לגעת", "נא לא לשבת"? הייתי מוסיפה גם…

  • מתיקות מדברית

    נעים מאוד, קוראים לי אילנה ואני מכורה למדבר. מכורה אבל בקטע טוב. תיכף אני גם אסביר. ת'אמת? כמעט שבוע אחרי שהמילים הנ"ל נכתבו שקלתי ללחוץ Ctrl+A ואז Delete. בשביל מה אני צריכה לספר לכל העולם ואישתו על ההתמכרות שלי. מה שנכתב כשהייתי ב"היי" מ- over doze של מדבר, נראה היום אחרי החזרה לשגרת הקייץ המנומנמת…

  • סופ"ש במכתש רמון – גיאוגרפיה של בדידות

    "גם את לא מחייכת הרבה" היא מעירה לי. יכול להיות. מה שבטוח זה שהבוקר, איך שחלפתי על פני השלט הירוק הראשון בכביש 40 עם השם "מצפה רמון", מייד נמתח חיוך מקצה לקצה. וכל שלט נוסף, חיוך נוסף. כן, שם של מקום כמו מצפה רמון מעלה בי חיוך. ערב קודם מילאתי הרבה בקבוקי מים, את חלקם…

  • צידה לדרך: הטעויות/ההצלחות שלי

    לפני שבוע או יותר מישהו אמר משהו ששימש כטריגר ששלח אותי לכתוב משהו. כתבתי כאילו אני מינימום אנתרופולוגית, חוקרת תרבויות או הכוהנת הגדולה, זקנת השבט. כתבתי כזה קישקוש על דרגות ומעמדות בקרב בנות הנשי, כאילו שעם בריאת העולם נבראה גם צורת הפרמידה, לא רק כמבנה פיסי אלא גם כדבר רעיוני, עם בסיס מאוד גדול, סימטרי,…

  • יומן אמנות: מסע הגיבורה שלי

    36 קולאג'ים, חלקם עמוד אחד, חלקם כפולה, שלושה מתוכם על דפים נפרדים שמוצמדים לעטיפה הפנימית. יצירה כמעט יומיומית שארכה קרוב לחודשיים, החל מ-18 במאי עד 11 ביולי, למעט כמעט שבועיים של קורונה, כשבקושי היה לי כוח וחשק ליצור. יומן שכרכתי בעצמי מדפי בריסטול לבנים וריקים בגודל של רבע גיליון. יומן שעטפתי כמו שפעם עטפנו ספרים…

  • צידה לדרך: דלתות מסתובבות

    "עם כל דלת שנסגרת במקום אחד, נפתחת דלת אחרת במקום אחר" לצד הציטוט הקלישאתי הזה שמוכר לכולם מצאתי באחד הפתקים הישנים תרגיל כתיבה עם הנחייה פשוטה: כתבי על כל אותם מקומות שכאשר נסגרה בעבורך דלת אחת, מיד אחריה נפתחה דלת אחרת. מה היה מאחורי הדלת הישנה? מה יש מאחורי הדלת החדשה? זה התרגיל שאני רוצה…

  • צידה לדרך: לא לפחד מהפחד

    מה אומרים למי שעוד רגע לפני קופצת למים הקרים של העצמאות? ש-"גיבורים הם אנשים רגילים שעושים מעשים לא רגילים"? ו…מה אם את לא? ש-"ההצלחה תגיע"? ו… מה אם היא לא? לפני למעלה משנה נתקלתי באחת מקבוצות נשים/מטפלות בפייסבוק בפוסט מאוד נוגע שנכתב ע"י מאמנת שפיתחה מודל מסויים, שיפצה חדר מיוחד בבית שישמש כקליניקה ולפני ש"השיקה"…

לחיפוש פוסטים באתר: