קירות מצויירים משני קצות הארץ

במהלך מסע הנדודים בארץ ראיתי בעיקר נופים של הרים, יערות, מדבר. לצד הטבע התגלגלתי ופה ושם גם למקומות בהם טביעת יד אדם היתה מורגשת יותר. האתנחות האורבאניות המעטות נתנו לי הזדמנות לחפש וגם למצוא אמנות רחוב ססגונית ומעניינת.
בשבת הראשונה למסע נסעתי עם חברה טובה לטיול לאורך כביש הגבול הצפוני, כשהיעד היה להגיע אל אותה חומה מפורסמת מחוץ לגדר המושב שתולה. כעבור כמה וכמה שבועות, כשהיגעתי לאילת הצטרפתי לסיור אמנות מקומית ואחת האטרקציות בסיור היתה "קיר הנוסטלגיה" החדש בחוף הדרומי של העיר.

כמובן שצילמתי תמונות יפות של הציורים מהקצה הצפוני ומהקצה הדרומי, תמונות שאני שמחה להציג בפוסט לפניכם.
הפעם פחות מלל שלי ויותר צילומים של הציורים ממקומות שדורשים נסיעה ארוכה מתושבי מרכז הארץ.

שני הפרוייקטים אלו הם נכללים בקטגוריה של "אמנות רחוב" מוזמנת, שניהם נוצרו בשיתוף פעולה עם התושבים המקומיים. לשתולה הגיעו אמני גרפיטי בינלאומיים, התארחו במושב ועבדו בשיתוף עם הקהילה המקומית. ובאילת יצא קול קורא לאמני העיר לקחת חלק בפרוייקט, לצייר על חומת בטון סתמית באורך 60 מטר ציורי ילדות. 9 אמנים, תושבי העיר, שלפו מהזיכרון האישי שלהם דימויים שמשקפים את הזיכרון הקולקטיבי של כל מי שגדל בארץ בשנים בהן אכלנו דניאלה, שיחקנו בבובות של טרולים וגם סבתא סורגת, השתמשנו באסימונים ועוד ועוד.

כל הציורים שתראו בתמונות מאוד יפים, נעימים לעין, חלקם מאוד קישוטיים, אבל בקטע טוב.
הקיר האילתי הכתיב נושא ברור ויפה לראות איך כל אמן פרש אותו בדרכו ובסגנון שלו. מהתוצאה הסופית נושב ניחוח נוסטלגי נעים, כשהשאלה המוצגת במרכזו שולחת כל אחד מהצופים להתבונן בחייו ולהיזכר בחלומות מימי ילדותו.

ממליצה בחום להגיע אל ציורי הקיר בשני הקצוות, הצפוני והדרומי, אבל היות והימים הם ימי סגר, אפשר לטייל עם תמונות.
מוזמנים להצטרף. ההנאה מובטחת.

קיר מצוייר מהקצה הצפוני

קיר מצוייר מהקצה הדרומי (הציור היחידי שנותר סמוך לשדה התעופה בעיר שנסגר)

קירות מצויירים בקצה הצפוני ביותר

שלט שמסביר על הציורים בחומת הבטון מחוץ לגדר המושב "שתולה" בגבול הצפון

הקיר המצוייר בקצה הדרומי ביותר

"באמצע מגיפה עולמית ושיגרה של ריחוק חברתי קמה יוזמה חוצה יבשות בשם One Voice שחיברה אנשים ואמנים מכל העולם סביב יצירה ואחדות.
תיאטרון אלעד משך את החוטים והביא את המיזם המופלא לאילת הדרומית. הם פנו לחברים הטובים ב״סוףסוף״ וביקשו להרים יצירת ענק במסגרת המיזם על קיר באורך 60 מטרים בחוף הדרומי על כביש 90 בכיוון טאבה.
גייסנו 9 אמנים מקומיים ויחד יצרנו במשך שבוע קיר שלם מלא בדימויין וזכרונות מהילדות שלנו, שבטח תזהו גם אתם.
במרכז הקיר נכתב המשפט Can you remember who you were before the world told you who you should be
יצאנו בקריאה לכל עובר ושב להציץ כמו שני הילדים בשחור לבן לעבר הרחוק ולעשות בדיקה כנה עם עצמך, איפה חלמת ולאן הגעת, וחשוב עוד יותר, לאן עוד תלך."
מתוך פוסט בפייסבוק של "סוף סוף soofsoof – תרבות מתעוררת באילת"

Comments

4 תגובות על “קירות מצויירים משני קצות הארץ”

  1. תמונת פרופיל של רחל לבון
    רחל לבון

    בוקר טוב אילנה
    קראתי הבוקר את הפוסט המעניין שלך והתמוגגתי מהצילומים. יפה חיברת בין הצפון לדרום.
    נפלא.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רבה רחל, שמחתי מאוד לשתף את הציורים היפים שראיתי שם, בקצה הארץ.

  2. תמונת פרופיל של עינת הרשקו
    עינת הרשקו

    החומה כדף ציור. מקסים. את החומה בשתולה אני מכירה היטב. חידשת לי עם החומה האילתית. אהבתי את הצבעוניות והיצירתית. תודה על תמונות מקסימות

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      בטוחה שאת מכירה את הקצה הצפוני שקרוב אלייך הביתה. שמחתי להראות לך ציורים גם ממקומות אחרים, רחוקים יותר.