צידה לדרך: רשימת משאבים אישית

"אילנה, מה שלומך?", "איך את מתמודדת עם המצב?" חברות מתעניינות. אני עונה, מספרת בקצרה על ההשתלשלויות בשבוע האחרון, שלצערי הרב צבועות בגוון עכור וקודר. מגיעות תגובות כמו:

"אוי… כל כך קשה ומתסכל… קחי אוויר…"
"כן זה מתיש. מאד. חשוב גם לשמור עליך ועל כוחותייך ולהיטען בכל דרך שמטעינה אותך כדי שיהיה ממה לתת…"
"אילנה, כל כך מבין אותך, מחזק אותך מרחוק"
"ליבי יוצא אליך אילנה…"
"מחבקת אותך מכל הלב. יודעת כמה קשה. מוזמנת לדבר איתי בכל עת"
"חשוב לי שתדעי שאני פה בשבילך"
"אני רק יכול לאחל לך שתהיי חזקה ותצליחי ללכת זקופה בדרך המורכבת שנקלעת אליה"
"אני חש את כאבך, חש, מבין וחסר אונים, יכול רק להכיל אותך ואין מילים לומר"
"מה אפשר להגיד? ומה אפשר לעשות? לנשום עמוק… את עדין יכולה להגיע אלינו ולקבל ממני חיבוק אמיתי ומעט אור ושמחת חיים ברגעים קשים אלו"

לפעמים אין מילים והדבר היחיד שיכול לעזור הוא חיבוק גדול. חיבוק שנמנע מאיתנו בגלל הריחוק החברתי שימי הקורונה מצווים עלינו.

חברה אחרת כותבת: "תודה ששיתפת אותי. יש משהו שאני יכולה לעשות?" וחשבתי על אנשים שבמצבים כאלה רצים מייד לעשייה. ששואלים מה לעשות, שמחפשים מה אפשר לעשות, שהעשייה נותנת להם להרגיש שהם מועילים, שהם אקטיבים ולא מקבלים את רוע הגזירה כתורה מסיני.
אני מספרת לחברה שאני בים, שהיגעתי לקראת שקיעה ונכנסתי לשחות במים הנעימים. ספורט יחידני בים שמותר בזמן הסגר.
"תעשי בדיוק מה שעושה לך טוב בכל הבלאגן הזה" היא עונה.
"אני שמחה שאת כותבת, יוצרת, משתפת אותי, לא מוותרת על עצמך וממשיכה לחפש דרכים להתמודד גם כשקשה עד בלתי נסבל והזוי" כותבת לי חברה אחרת.

ככה נולד הרעיון לכתוב פוסט נוסף בסדרת "צידה לדרך", פוסט שישמש גם אותי בהתמודדות עם מצבים רגשיים קשים, חוסר וודאות, הרגשה רעה, או תחושה לא נעימה של מועקה.
נזכרתי בכלי חשוב ומשמעותי שלמדתי לפני שנים אחדות בקורס התמקדות.
כלי פשוט שנקרא "רשימת משאבים אישית" וזו הצידה לדרך בפוסט שלפניכם שמלווה בתמונות שצילמתי שנה שעברה בטיול ביפן.

רשימת משאבים אישית 

למה הכוונה ב-"משאבים"?
כל מה שמשמח אתכם, מצחיק אתכם, מעלה חיוך כל פניכם. כל מה שעושה לכם טוב.
פנו כמה רגעים של שקט וחישבו על כל מה שמשמח אתכם. וכעת כיתבו את הדברים ברשימה.
הרשימה יכולה להיות כתובה על גבי נייר או בפתק בסלולרי, העיקר שתהיה נגישה ככה שתוכלו לגשת אליה בשעת צורך ולשלוף מתוכה "משהו" אחד. משהו שאתם אוהבים, משהו שמשמח אתכם, מחזק אתכם, מצחיק אתכם, מרגיע אתכם, מלהיב אתכם.
משהו שיכול להעיף אתכם החוצה מהמצברוח הקודר להרגשה טובה וקלה יותר.

לכל אחד ואחת תהייה רשימה משלו, רצוי שתהיה רשימה ארוכה מאוד, עם מגוון פריטים קטנים כגדולים, אפשריים ובלתי אפשריים שהדבר המשותף ביניהם הוא האפקט המרגיע והמשמח שיש להם עליכם.
זו אמורה להיות רשימה שימושית, כלומר כזו שניגשים אליה כשמרגישים פחות טוב ובוחרים לעשות משהו מתוכה.
העשייה של אותה פעולה "תמשאב" אתכם. כלומר תטעין אתכם באנרגיה טובה שבאה מהטבע, מהיצירה, מהאמנות או מעולם המשחק והשעשוע.

הינה מבחר רעיונות לרשימת משאבים אישית שאתם מוזמנים לאמץ

  • לצאת מהבית לטיול קצר בטבע
  • ללכת ברגליים יחפות לאורך קו החוף
  • ללמוד תנועות חדשות של טאיצ'י, לתרגל את התנועות שמכירה
  • לקנות קפה (אמריקנו) ומאפה (גבינית) בבית קפה נחמד
  • להיפגש לקפה עם חברה טובה, לשוחח שיחה מלב אל לב
  • לישון עד מאוחר, בלי לכוון שעון מעורר
  • לצפות בפרק בסדרה מעניינת
  • להזמין את עצמי לסרט בקולנוע, ואם אין קולנוע, לצפות במחשב בבית, להכין כיבוד (פופקורן או בוטנים)
  • לקנות לעצמי "שטות" קטנה במחיר של עד עשרה שקלים, משהו צבעוני וחמוד
  • לפרגן לעצמי קנייה של משהו שאני אוהבת, גם אם אני לא צריכה (קופסת צבעים)
  • לשים ברקע מוסיקה מרגיעה מאחד מערוצי היוטיוב האהובים עלי (למשל מוזיקה אינסטרומנטלית ליוגה ומדיטציה)
  • להקשיב להרצאה מעניינת (למשל הערוץ של Mindvalley Talks )
  • לקרוא ספר טוב, להישאב אל תוך העלילה עד שלא יכולה לעצור את הקריאה
  • לבשל אוכל טעים ומזין, אולי לנסות מתכון חדש
  • לעקוב אחרי עפיפון שעף בשמיים
  • לישון באוהל בחניון לילה אי שם בדרום הארץ
  • לצייר, לא משנה מה, העיקר להניח ליד לנוע על פני הדף, להותיר רישומים של צבע
  • לבקר בתערוכה טובה בגלריה או במוזיאון
  • לתכנן טיול לחו"ל, לחשוב על היעד שהכי בא לי לנסוע אליו, לברר כרטיסי טיסה, מלונות, לבדוק איך נראה המקום בגוגל
  • לדפדף בתיקיות שם תמונות מטיולים קודמים, להיזכר בחוויות טובות שקרו לי
  • לעשות סדר בבית ולמלא עשר שקיות זבל בדברי מיותרים, לזרוק אותן
  • לנסוע. לעלות על המכונית ופשוט לנסוע, להינות מהנהיגה בחלון פתוח
  • לקנות בקיוסק מגנום לבן
  • לצלם פרחים בצילומי תקריב
  • למצוא ברשת יישומון של משחק ולשחק בו (למשל גלגלי הקלפים שהכנתי לאחרונה, לסובב ולסובב ולסובב)
  • למצוא גן ילדים קרוב לבית, לעלות על הנדנדה ולהתנדנד גבוה
  • לחכות לשקיעה, לעקוב עם המבט אחרי השמש עד שלאט-לאט גולשת לחצי הכדור הדרומי
  • לשים אוזניות עם מוזיקה קצבית ולרקוד יחפה על הרצפה בבית
  • לעשות פעילות ספורטיבית אהובה (הליכה, שחייה, ריצה, יוגה)
  • לצאת למסלול הליכה ארוך במדבר
  • לכתוב, במחברת, בפנקס, בסלולרי, בכל פורמט אפשרי, פשוט לכתוב, מהבטן, מה שיוצא, כתיבה אינטואיטיבית
  • לדבר עם חברה טובה שיחה ארוכה של יותר משעה בטלפון
  • להתחבק חיבוק גדול, עוטף, מפרק עצמות עם מישהו שאוהבים
  • לטפח את הגינה, לשתול שתילים
  • ללמוד משהו חדש

יכולתי להמשיך את הרשימה הזו עוד אבל אעצור ב-"ללמוד משהו חדש".
כמו למשל גינון יפני.
מה אתם יודעים על גינון יפני? האם ביקרתם אי פעם בגן יפני? האם חוויתם את הפשטות מול התיחכום שיש בגנים יפנים?

באוקטובר שעבר, כשביקרתי לראשונה בחיי בקיוטו ראיתי מקרוב איך נראה גן יפני. מה שעד אז ראיתי בתמונות היה נוכח מול עיני.
כשצילמתי את תמונות הגננים שכורעים על ארבע ותולשים עלי טחב מהאדמה או הגננים שמטפסים על סולם ותולשים עלי מחט כדי לסגנן את התסרוקת של עץ האורן, ידעתי שיבוא היום ואכתוב על זה פוסט. זה מסוג הדברים שמפעילים אצלי גירוי פנימי, למחשבה, ללימוד מתוך השוואה.
אני רואה אותם ובו בזמן רואה אותי.
רואה את ההקפדה, העמלנות, הסדר, הנוקשות והסבלנות של היפנים, לעומת ההזנחה, "החפיפיות", הליכלוך, האבק, הבלאגאן שמאפיינים אותנו, הישראלים ואת גינות הפרא הפחות מטופחות ומוקפדות שלנו.
אבל מעבר לניגוד בין הקפדה להזנחה, יש כאן מפגש של תרבויות שונות, תפיסות עולם שונות.

ניני אטלס מהבלוג "חמושה בעדשה" כתבה פוסט על "צמיחה דווקא. אף על פי כן ולמרות הכל. על הצורך הבלתי נשלט כמעט, שיש לכל אדם, לעלה ירוק ומעט שמיים. לגוונים המיוחדים הללו שמקנים ולו גם מעט שלווה, אל תוך הימים הסוערים." היא "הביאה את המשתלה הביתה" וטיפחה גינה ירוקה שמלבלבת באופטימיות בבית. פינה ירוקה למרגוע.
אני לא ניחנתי בכישרון של גננות. אני לא יודעת לטפל בעציצים. בעבר הצלחתי להרוג קקטוסים מעודף השקייה, כזאת אני.
לכן אני מתבוננת במבט שמעריך את מי שמטפח באהבה צמחים, והצמחים מחזירים לו אנרגייה טובה וירוקה של ליבלוב, צמיחה והתחדשות.

החוייה של הליכה בגן יפני במקדשים הרבים בקיוטו ובמקומות נוספים בהם ביקרתי ביפן היתה עבורי חוייה חדשה.
חלפה שנה מאז והחוויה שאני חווה בימים אלו היא של סגירות וריחוק מהטבע. מה גם שהירוק בסוף הקייץ הישראלי מאובק ודהוי וזקוק נואשות לגשם שיירד, ישטוף את האבק ויחייה את הצמחים.
בימים כאלה אני מתמלאת געגועים למקומות רחוקים וירוקים, נזכרת במראות ובחוויות שהטיול בארץ רחוקה כמו יפן העניק לי.
במקום לבכות על מר גורלי בימי הקורונה שלא מאפשרים לארוז תרמיל ולצאת לדרכים, אני מברכת על ההזדמנות ללמוד משהו חדש.

ליקטתי כמה מקורות מידע מהרשת על "גן יפני". מוזמנים להיכנס לקרוא ולהרחיב את הדעת.

גן יפני

"ישבתי בפינה בגן בקיוטו, והתבוננתי בגנן שגזם את מחטי האורן. הוא הדגיש את הקווים הטבעיים של העץ, ועם זאת הפך אותו לפסל ולנקודת המרכוז של הגן. הוא עבד כמו ספר שמעצב תסרוקת, בדיוק ובריכוז מרביים: עבר מענף לענף, טיפס על הסולם וירד ממנו, אחר כך אסף את הגֶזֶם בקפידה מן הקרקע המרופדת בטחב רך וקטיפתי וסיים בגירוף השביל. זמן כה רב ארך הגירוף, עד שחשתי נבוכה מהעבודה המוקפדת. אולם נראה היה שהגנן עצמו אינו מרוצה והוא המשיך לגרוף, בעוד אני תמהה מהי מטרתו. לבסוף נחה דעתו. אהה, חשבתי, הוא שואף לשלמות ועכשיו השיג אותה. אלא שאז ניגש אל עץ הלִבְנֶה שעמד בשלכת וניער את הגזע, עד שנפלו על השביל שלושה עלים זהובים־אדמוניים. הוא הביט בשביל פעם נוספת ופנה לדרכו. עכשיו הבנתי מהי שלמות."
מתוך "גנים יפניים: ההתבוננות והחווייה", מסע אחר, מאת דינה היימן

"הגן היפני נראה למראית עין כפשוט, אך יש בו תחכום שמאחוריו מסתתרת פילוסופיית חיים שלמה. הפילוסופיה, מעבר להשפעתה על החיים הרוחניים, השפיעה גם על חיי היום יום: האדריכלות, הגינון ועיצוב הפנים של הבית.
תורת הזן מתבססת על דרך חיים של פשטות, איפוק וטבעיות כשהמטרה היא שלווה, התבוננות פנימה ללא הפרעות חיצוניות ובסופו של דבר הגעה להבנה – הארה. ביישום התורה בגינון, הפשטות שבה היא כל דבר חוץ מהמילה פשטות המוכרת לנו. זהו תחכום שנראה למראית עין כפשוט ולא מסובך, אך מאחוריו מסתתרת פילוסופיית חיים שלמה.
טבעיות – יצירת הגנים הינה חיקוי של הטבע בקנה מידה קטן. לפיכך, הגנים צריכים להיות צנועים ומשתלבים בסביבה. לדוגמה – שימוש בחומרים שלא עברו כל טיפול, מבלי להוסיף עליהם, לצבוע אותם או לשנות את מהותם ואת מראם הטבעי.
צניעות – הינה מילת מפתח בעיצוב הגן. תכנון דקדקני של מיעוט הפרטים הנבחרים.
שלמות – התאמה בין המרכיבים השונים ליצירת הרמוניה ויזואלית."
מתוך "גינון בסגנון יפני – פשטות מול תחכום" מאת רונית עדן

"אלמנטים מרכזיים בגינון היפני:
מים- אלמנט מרכזי, התורם לרוגע ושלווה. לרוב ניתן למצוא בגנים היפנים בריכות נוי, וכן מפלי מים, במיוחד בגינות הגדולות. לרוב העדיפות היא שילוב מפלים טבעיים, ואם המפלים אינם טבעיים- משולבים בהם סלעים וצמחיה התורמים למראה טבעי.
צבעים- הצבע הירוק הוא דומיננטי בגינות היפניות, ואף הוא נחשב למרגיע. מתוך הצבע הירוק בולטים צבעים חמים, בהם אדום, כתום וורוד.
אסתטיקה, סדר וניקיון- הגנים מתוכננים מתוך חשיבה על אסתטיקה, כך שכל פרח, צמח או מפל מים ממוקמים כך שישתלבו עם הנוף הכללי בצורה מסודרת ונעימה לעין. השילוב בין המים המרגיעים לאסתטיקה המוקפדת מעניק תחושה מיוחדת ביותר- טבעית ולא טבעית."
מתוך "הענק הירוק" מאת פרידמן עוז

"המושג "גן יפני" הוא משל לאסתטיקה, לעידון ולקומפקטיות. להקפדה על כל פרט."
המאמר המלא על "הגן היפני" באתר של גילי חסקין

"גן הסלעים המפורסם שבעיר קיוטו ביפאן הוא דוגמה מרהיבה לגן זן. זהו גן ללא עצים, עד כמה שזה נשמע מוזר… סלעים במקום עצים.
הגן שנמצא במקדש ריואן־ג'י בנוי כמלבן חול שאין בו עצים. יש בו 15 סלעים בצורות ובגדלים שונים, הדומים לאיים באוקיינוס. הן מסודרות על מצע של חצץ לבן שמדי יום מגרפים אותו היטב.
מכל זווית אפשרית ניתן לראות רק 14 מהאבנים בעת ובעונה אחת. אם מגיעים לגן הסלעים בשעות הבוקר, ממש עם הפתיחה, המקום שקט ומאפשר להתרכז במדיטציה – הרהורים שקטים והתעלות רוחנית. ועל פי האמונה היפאנית מי שמגיע להארה רוחנית במדיטציית הזן העמוקה שלו, יוכל לראות בעיני רוחו את האבן החסרה – האבן ה-15."
"מהו גן הסלעים של קיוטו?" מתוך אאוריקה

שחרית / לואיז גליק, תרגום (אנגלית): נבה קרסניקר
"רוֹצֶה לָדַעַת אֵיךְ אֲנִי מַעֲבִירָה אֶת זְמַנִּי?
אֲנִי מִתְהַלֶּכֶת בֶּחָצֵר הַקִּדְמִית, מְדַמָּה עַצְמִי
לִמְעַשֶּׂבֶת. אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת,
אֲנִי לֹא אַחַת שֶׁמְּעַשֶּׂבֶת, עַל הַבִּרְכַּיִם, תּוֹלֶשֶׁת
סְבָכִים שֶׁל תִּלְתָּן מֵעֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים: לְמַעֲשֶׂה
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת הֶעָזָה, אֵיזוֹ הוֹכָחָה
שֶׁחַיַּי יִשְׁתַּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה
לֹא נִגְמַר, לִבְחֹן
כָּל סְבַךְ לְמַעַן הֶעָלֶה
הַסִּימְבּוֹלִי, וּבְקָרוֹב הַקַּיִץ עוֹבֵר, הַצֶּבַע בֶּעָלִים כְּבָר מִתְחַלֵּף,
תָּמִיד הָעֵצִים הַחוֹלִים
הוֹלְכִים רִאשׁוֹנִים, הַגּוֹסְסִים נִצְבָּעִים
צָהֹב מַבְרִיק וְכַמָּה צִפֳּרִים כֵּהוֹת מְצַלְצְלוֹת
עֹצֶר מוּזִיקָלִי. רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַיָּדַיִם?
רֵיקוֹת עַכְשָׁו כְּמוֹ בַּתָּו הָרִאשׁוֹן.
אוֹ שֶׁהַכַּוָּנָה הָיְתָה מִלְּכַתְּחִלָּה
לְהַמְשִׁיךְ לְלֹא סִימָן?"

* המשוררת לואיז גליק, זוכת פרס נובל לספרות, 2020

Comments

2 תגובות על “צידה לדרך: רשימת משאבים אישית”

  1. תמונת פרופיל של תמרית
    תמרית

    איזה פוסט נהדר!! גם מעשי וגם מלמד. ממש נהניתי לקרוא וגם בא לרוץ.לעשות רשימת משאבים שלא לדבר על החשק לטוס,ליפן

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה תמר! שמחה מאוד לשמוע. עם החשק לרוץ חזרה ולטוס שוב ליפן נצטרך לחכות, אבל להכין רשימה, זה לגמרי בהישג יד.