קולאג' ביום – אפריל 2022

30.4.22

בכוונה קמתי מוקדם הבוקר כדי שתהיה לי שעה פנוייה לפני היציאה לטיול, זמן ליצירה. אנרגייה של בוקר, בוקר שבת, לעבור על כפולות שהודבקו, להוסיף משפט או עוד משהו אחרון ולסגור את הכפולה עם ציון התאריך.
מצרפת כמה מהעבודות שסיימתי אתמול והבוקר ביום האחרון שסוגר את האתגר של חודש אפריל. נכון, לא התמדתי בעידכון הדף בבלוג, אבל כן התמדתי בעבודה ביומן עצמו וחציתי את דף האמצע. העבודה ביומן אמנות היא עבודה המשכית, זה לא ציור שמתחיל ונגמר תוך שעה-שעתיים. לפעמים זה פרק הזמן שלוקח למלא כפולה אחת. כמו למשל זו עם השמש הזוהרת במרכז, שהדבקתי עם צלוטייפ ואח"כ הוספתי נקודות וורודות. לפעמים אני זקוקה לגזירה או תלישה והדבקה מונוטונית, פעולות טכניות שמרגיעות את היד ותוך כדי מרגיעות גם את הבפנים.
זה בדיוק מה שהעבודה ביומן נותנת לי. רגיעה גדולה. זמן לעצמי. מקום לעצמי. מקום לנשום. לדמיין, לחלום, לכאוב.

29.4.22

יש ימים שהעבודה ביומן זורמת, שהדימויים מתחברים בקלות, שכל מה שנותר זה לגזור מעט בקצוות כדי שהתמונה תהיה ברוחב העמוד, לסדר ולהדיבק לפי הסדר.
"הדרך לשיפור איכות החיים" שנגזר מדיפדוף עכשווי במגזין ישן, העלה הירוק שמצאתי על הדשא בפארק, המילה "לגעת" מתוך ברושור שלקחתי במהלך סיור בפסח, הדמות הנשית, הפנים ההמוארות שלא זוכרת מתי גזרתי מהיכן, אבל היה לי ברור שאני רוצה להכניס אותן ליומן מעל המים הצלולים של סיני. ככה נולדה הכפולה היפה הזו שאני מאוד אוהבת, עם האותיות המרקדות – ל ה ת א ה ב

28.4.22

יומיים לפני שחודש אפריל מסתיים אני ניגשת לדף של הקולאג' היומי בבלוג ומתלבטת: איך לעדכן?
האם "לרמות" ולעדכן אחורה, או אולי לכתוב בגלוי איך החודש לא התמדתי עם האתגר, שלא היה לי כוח וסבלנות לצלם ולהעלות תמונה ביום, אפילו שבשבועיים האחרונים אני יוצרת בהתמדה ביומן האדום.
הקולאג' הראשון שיצרתי בו היה בתאריך 14.4, כלומר לפני 14 ימים. בשבועיים הללו כמעט שהיגעתי לאמצע היומן, כולל להדביק כותרת על הכריכה הקדמית והדבקה בדפים הפנימיים של הכריכה. אם זו לא התמדה, אז מה כן?

אם ככה, אני לא "מרמה". התאריך היום הוא יום השואה, יום חמישי, 28.4.22, רק שבמקום תמונה אחת אעלה מקבץ תמונות שצילמתי במהלך העבודה ביומן האדום.
קולאג'ים שנוצרו בין ה-14.4 עד ה-28.4, שילוב של דימויים, צבעים וטקסטים.

הכריכה של היומן האדום – "עשרה מי יודע"

הכריכה הפנימית – מפת סיני צבועה בטושים

הקולאג' הראשון איתו פתחתי את העבודה ביומן – רקע עם צבעי מים

הקולאג' האחרון מאתמול – תהליך עבודה:בעמוד הימני הדפס עץ ישן שלי, בעמוד השמאלי תמונה ממגזין שהיא כשלעצמה קולאג' (דיגיטלי)
יחד הם יוצרים עולם אחד, זה שבתוכי וזה שמחוצה לי ואותו כתב יד או חותם שאני מותירה בו.

23.4.22

נושא הקולאג': כרטיס ביקור.
ההנחייה פשוטה: לדפדף בכמה מגזינים ("לאישה" ו"מסע אחר") ולתלוש מתוכם דימויים שמהדהדים לי את השאלה "מי אני" או "איך אני רוצה להציג את עצמי".
מה חשוב לי לספר על עצמי למי שיתבונןו בקולאג' זה, קולאג' שמשמש כ"כרטיס ביקור".
כמה תמונות מתהליך ההכנה ולבסוף התוצר הסופי אחרי הדבקה.

סידור האלמנטים על הדף, ריבוע 30 על 30 ס"מ

הכרטיס ביקור אחרי ההדבקה, חשוב להוסיף חתימה ותאריך, כי זה קולאג' שמייצג אותי, כאן ועכשיו

11.4.22

קולאג' נוסף בהשראת ההרים של סיני. הקולאג' בעמוד הימני, ללא מילים, אם כי אני זוכרת שהתכוונתי להוסיף טקסט בפוסקה לבן על פיסות הנייר הכהות שהדבקתי ובסוף לא. מעניין אילו מילם הייתי מוסיפה היום.
וגם ללא מילים, עם התמונה של ההר בגוונים של שחור-לבן והמלבן השחור שנראה כמו ענן מבשר גשמי זעם יש בקולאג' הזה הבעה גדולה ומאופקת.

10.4.22

אחרי הפסקה קצרה אני שבה לאתגר הקולאג' היומי עם קולאג' מתוך היומן "שחור על שחור" ובו מפת סיני. מפה ישנה שהקפדתי לא "לקלקל", כדי שתישאר קריאה. לכן את התוספות הטקסטואליות הוספתי בעיקר בשוליים.

כך נראתה הכפולה בתחילת העבודה, אחרי הדבקת המפה.


חודש קודם | חודש הבא