קולאג' ביום – פברואר 2022

28.2.22

פברואר היה חודש קשוח. אתגר הקולאג' זז הצידה כי למי יש עצבים להתעסק בכזה דבר כשקורים אירועים כמו לווייה, שבעה, אבל. ואם זה לא מספיק, ביומים האחרונים חטפתי שפעת. גל קור קיצוני שמתחלף בגל חום קיצוני, הגרון כואב ואין חשק לכלום. בטח שלא לעדכן בדיעבד את הימים שהחסרתי. כאילו מישהו בודק נוכחות ונותן לי ציון גרוע על היעדרות.

"זה לא נעים לראות גן סגור". הקולאג' הסוגר את החודש. דווקא בכתום וצבעים זוהרים מתוך colour camp. מעולם לא השתתפתי בכזה "מחנה", נהפוך הוא, אני יכולה ללמד והעביר סדנאות בכזה מחנה של צבעים.
אולי חודש הבא, במרס, בהשראת האווירה של פורים, אתגר הקולאג' ביום יהיה צבעוני ושמח יותר.

24.2.22

קיבלתי שנה שעברה ליום הולדת עציץ במתנה. הוא היה עטוף בנייר חום עם המוני LOVE באותיות אדומות בפונטים שונים.
כן, זו היתה מתנה שניתנה באהבה. שמרתי את נייר האהבה ובשבת הדבקתי אותו על חצי כפולה ביומן הגדול כשכבה ראשונה.
הבוקר גזרתי כמה טיפות אהבה מתוך השארית.
הדבקתי את טיפות האהבה כמו גשם שיורד ומשקה את הפטרייה הגדלה בגינה. "ביקור בגינה" היה רשום בראש הדף שמצאתי בשבת שעברה בטיולון ביער האילנות. כמובן שהתכופפתי להרים את הנייר ובמקום להשליך לאשפה הכנסתי לתיק.
הבוקר גזרתי את הפטרייה, שירבטתי סביבה כמו דשן מילים של שיר, "תמיד אחרי הגשם", מילים על פרידה, "תלכי הלאה".
ולסיום פיזרתי כמה מדבקות חייכניות צבעוניות, כי יש ימים בהם אין מנוס אלא כדברי הפתגם "fake it until you make it".

23.2.22

תרגיל הקצוות, לאיזה קצה אני נוטה יותר, בין האמון לפגיעות (כשהאמון מופר).
והמילה באותיות הגדולות "נחמה", כמה שאני זקוקה לה בימים אלו. ומה יכול לעזור? מה מביא איתו מעט נחמה?

מתוך יומן אמנות ישן בשם "קריעת ים סוף שלי"

22.2.22

תאריך יפה יש היום. הספרה שתיים חוזרת על עצמה שוב ושוב. האם יש לזה משמעות? אין לי מושג אבל אני יכולה להמציא או לשייך את הסיפרה שתיים לזוגיות. שני אנשים, גבר, אישה שחוברים זה לזו ויוצרים משהו חדש ביניהם.
מחפשת בכפולות המצולמות אם הכנתי אי פעם כפולה שקשורה לזוגיות. ומה שקופץ לי לעין זו דווקא הכפולה האחרונה מהיומן השחור העונה לשם "בדידות". כשאין אף לא אדם קרוב אחד.
ההבדל בין 1 ל-2 הוא בסה"כ 1. במספרים 1 היא ספרה קטנה, אבל במציאות ההפרש בין 2 ל-1 הוא ביג דיל. מאוד משמעותי.
להלן כפולת הבדידות. כפולה שמורכבת מהמוני תמונות של אנשים ועדיין האווירה שמנשבת ממנה היא של היות לבד בעולם.

21.2.22

קולאג'ים ישנים שהיו ממסוגרים, יצאו מן המסגרות ונכנסו לכפולה ביומן האחרון "שחור על שחור" שהסתיים ממש לאחרונה.

20.2.22

החודש אני ב-delay. לא מנסה אפילו לצמצם את הפער, מקבלת את העובדה שיש ימים בהם הקצב הוא איטי, משתהה. ויחד עם זה אני רוצה להמשיך באתגר. לא לוותר. היום בתחילתו של שבוע חדש, יום עם תאריך זוגי מאוד, 5 פעמים הספרה שתיים, בחרתי כפולות עבור הימים האחרונים שלא ניגשתי לבלוג. לא היה לי חשק. וגם כעת, אני מעלה תמונות, מתוך סוג של מחוייבות. לאו דווקא התלהבות.
הדיפדוף בתיקיות מרתק אותי יותר מאשר הבחירה בקולאג' אחד. אני מגלה אוצרות שנשכחו ממני.
זו אני שיצרתי את כל השפע הזה. ספק שאלה, ספק תמיהה. ובמקום להיות שמחה העיניים מתכסות בלחלוחית דקה.

כפולה עם תוספת, מרימים את תמונת מארת הצד של המכונית הנוסעת (אטלנטה, 2001) ורואים אותי (2001)
הגלגל מתוך תרגיל בסדנה לפני שנים אחדות. וטוב שכתבתי בעיפרון חלש, שרק אני יכולה לזהות את כתב היד, להיזכר בשבר מן העבר, ברגש שעלה, בצורך שהיה שם ובמשהו החדש שאותו שבר בנה בי.
למי שעוקב אחרי המדור – זהו תרגיל נהדר ומוזמנים להעתיק.

19.2.22

"תחת קורת גג אחד". כמה שהביטוי הזה מהדהד בי עכשיו, מכווצ'ץ את הלב מרוב צער.
וירושלים.
שוב, ירושלים, הר הבית, בית המקדש.

18.2.22

עכשיו מעונן? עכשיו גשום וסוער. בחוץ ובפנים. התחזית מדווחת על גשמים עזים שירדו באיזור הדרום, סכנה מפני שטפונות בנחלים. התוכניות לצאת ליומיים במדבר בוטלו ברגע האחרון. נשארת ספונה בביתי, סוף שבוע ארוך אל מול שולחן היצירה. כורכת יומנים חדשים, תופרת, גוזרת, מדביקה. עמלות שמרגיעה אותי.
"אין ספק שיצירה זה כלי נפלא וטיפולי. ואכן בורכת בו וביכולת לנצלו כעוגן עבורך", כותבת לי חברה. וגם כשאני שפופה ועצובה, עדיין יש בי אותו מגדלור שמפיץ אור. האור שלי עדיין לא כבה.
ושם הפועל, "לסמוך", איזו אנחה עצובה הוא מוציא ממני.

17.2.22

במקום צילום של קולאג' אעלה סירטון שצילמתי לפני שעות אחדות בו אני מדפדפת ביומן האמנות האחרון שהסתיים השבוע.
לא ספרתי כמה כפולות הוא מכיל, אם אפזר את הקולאג'ים שבו למדור "קולאג' ביום" יש כאן כמו שיכולה להספיק לכמה חודשים…

16.2.22

שאלות שמלוות אותי וככל הנראה ילוו אותי עד יומי האחרון: היכן אני בעולם? ו- "האם הייתי אילנה?
לצד שתי האמירות, "כל העולם כולו נברא אלא בשבילך" ו-"כי מעפר באת ואל עפר תשובי"
שני משפטים שאני שבה ומזכירה לעצמי שוב ושוב, בחיים וביומנים.

15.2.22

נושא הקולאג' היום – גלגל. "איך שגלגל מתגלגל לו". קולאג' מצוייר עם הכיתוב "אומץ". האומץ להתגלגל עם כיוון הגלגל, האומץ להתגלגל נגד כיוון הגלגל. האומץ לבחור כיוון, האומץ להיות מי שאני. האומץ לעמוד מול תלאות החיים ולא להישבר.

1.2.22

מדי שנה בחודש פברואר מתקיים "אתגר פברולאז׳" בו יוצרים בכל יום קולאז׳ לפי הנושא היומי. זהו גם אתגר להתמיד וליצור בכל יום קולאג' חדש וגם משחק ללא חוקים נוקשים כשהמטרה היא גם להינות וגם לחזק את שריר היצירתיות
זו הזדמנות נהדרת לעשות משהו קטן כל יום לפי הנושא שמוכתב מראש, כאשר ההגבלה בנושא או בחומרים עוזרת להתמקד.
האתגר שרץ ברשת מאפשר שיתוף בין יוצרות שונות, לשם השעשוע וגם ההפרייה ההדדית.
שנה שעברה השתתפתי באופן חלקי ונהניתי מאוד. השנה רציתי מאוד, אבל לחיים היות תוכניות אחרות ששאבו את הזמן והכוחות שלי לדברים אחרים… אי לכך המדור "קולאג' ביום" יוצא לפגרה קצרה ואשוב כשאתפנה.

רשימת הנושאים לאתגר בו בכל יום יוצרים קולאז׳ לפי הנושא היומי

 


חודש קודם | חודש הבא