מנדלה ביום – יולי 20

שישי, 31.7.20

מודה שאתגר "מנדלה ביום" שלקחתי על עצמי קצת גדול עלי. לא, לא נכשלתי בו, רק שהיו החודש ימים רבים שהתעלמתי, שלא בחרתי, שלא עדכנתי. ואז מגיע סוף יולי ולפני שפותחת דף חדש לחודש אוגוסט משלימה את השבוע האחרון שנעדרתי, שלא טרחתי להקדיש ולו דקה אחת לפרוייקט המנדלות.
גם זה חלק מתהליך הלמידה שלי על עצמי, איך אני ביחס לאתגר שאימצתי. האם מתמידה או מזלזלת? האם מקדישה זמן או דוחה לאח"כ?
בתחילת יולי לקחתי על עצמי אתגר נוסף – #אתגר_האושר_של_אילנה – צביעה של מעגלי צבע בתוך ספרון שעסק באושר. 46 עמודים שסיימתי בתחילת השבוע ושיתפתי כפוסט נפרד בבלוג. לא אחזור על דברים שנכתבו שם. מי שמעוניין יכול לקרוא בקישור שצירפתי.

אם למדתי משהו חשוב מאין כמותו החודש הזה זה שהגינוי הוא האוייב הגדול ביותר להצלחה. הוא עוצר, מעמיס ואין בו שום דבר אפקטיבי.
כאשר ניגשתי היום לעדכן את דף המנדלות זיהיתי איך עלתה הביקורת על כך שלא התמדתי, שלא הקפדתי לעדכן על בסיס יומיומי, שאיפשרתי למשמעת הפנימית להתרופף, שוויתרתי. אלו הקולות שעולים בעקבות אותו גינוי. ואז אני עוצרת רגע ומזכירה לעצמי שהמטרה של האתגר היתה בראש ובראשונה לעשות לי טוב, לשמש כמקור להנאה ולא עול או מטרד שאני "צריכה" לעדכן כל יום, כי אחרת אוי ואבוי.
אני שמחה לשתף את קוראי בשיח הפנימי, כזה שעושה סדר בבלאגאן. נכון, לקחתי על עצמי אתגר, נכון, לא עמדתי בתנאים. אז מה.
אני מזהה כאן את ההזדמנות לנהוג כלפי עצמי בחמלה, ברכות, להודות לעצמי על הפעמים שכן התמדתי ועל שפע המנדלות שלא נגמר מתוכו אני בוחרת קמצוץ קטן. וגם להודות לעצמי על ספרון האושר, התוספת החדשה לאוסף המנדלות העצום שלי. ספרון שאיפשר לי "לטפל" בעצמי דרך צביעת מעגלים אינטואיטיבית וחופשייה, דרך ההתיחסות למושג ה"אושר", דווקא בימים שאני לא חווה כמאושרים.

הינה אני חוזרת למסלול, מסיימת את הדף של חודש יולי, קייץ 2020 הלוהט והמוטרף.
ביום האחרון אני בוחרת בצמד מנדלות שצבעתי בספרון ישן. טיילתי אז בהר שגיא שבנגב עם ספרון וקלמר צבעים בתרמיל הטיולים, הרגל שאני מתמידה בו עד עצם היום הזה.

מוזמנים לגלול מטה להינות מ-31 המנדלות, מנדלה עבור כל יום, גם אם לא עודכנו בדיוק בזמן.
ו… נתראה במנדלות של החודש הבא, כי… לא, לא נוטשת את האתגר. הוא קליל, כייפי, צבעוני.

חמישי, 30.7.20

צבעי עיפרון על נייר, מנדלות מרובעות, תבנית ששורטטה לפי הוראות

רביעי, 29.7.20

צבעי פנדה על נייר

שלישי, 28.7.20

בינדו, לב העולם הפנימי שלי, פרח ירוק

שני, 27.7.20

הבינדו, מרכז המעגל, נקודת האמצע של העולם, זה שבחוץ וזה שבפנים.

ראשון, 26.7.20

מעגלים מספרון סקיצות שסיימתי לאחרונה

שבת, 25.7.20

קולאג' של מעגלי צבע אינטואיטיבים, עפרונות צבעוניים

שישי, 24.7.20

עיפרון על נייר

חמישי, 23.7.20

צבעי פנדה על נייר, "אני חייה"

רביעי, 22.7.20

שירטוט של מנדלת זרע החיים ופרח החיים, עיפרון על נייר שחור

שלישי, 21.7.20

מנדלה דיגיטלית, צויירה באייפד

שני, 20.7.20

כפולה מתוך ספרון האושר עם מעגלי צבע, ספרון שמטייל איתי, כאן שם ובכל מקום.

ראשון, 19.7.20

פסטל יבש על נייר שחור. רישום אינטואיטיבי מהיר.

שבת, 18.7.20

מנדלה דיגטלית, הפעם מצויירת דרך יישומון של ערכית תמונה כשהעט הדיגיטלי של האייפד משמש תחליף לטוש צבעני שאוחזת ביד ומוליכה על פני הדף.

שישי, 17.7.20

כשקיבלתי את האייפד במתנה הורדתי כמה יישומי צביעה, אחד מהם היה "מנדלות לצביעה" באמצעות העט הדיגיטלית.
לזמן מה הייתי מרותקת ליישומון הזה, מילא שעות רבות בהם בחרתי בקובץ ריק שמציג את קווי המתאר של המנדלה, בחרתי בגוון של בצע וע"י נגיעה בשטח המסך אותו איזור התמלא בצבע. במקום ללאחוז ביד בעיפרון צבעוני וממ לצבוע, צבעתי בנגיעה קלה במסך. זה התאים לתקופה מסויימת ומאז לא שבתי לסגנון הזה.

חמישי, 16.7.20

מקבץ של מדלות דיגיטליות שעברו עיבוד בשחור-לבן, יצירה ממחושבת.

רביעי, 15.7.20

תבנית המטטרון, בשלב הראשון שרטוט בעיפרון ואח"כ צביעה בעפרונות צבעוניים וטוש לבן אקרילי.
מנדלת "בראשית".

שלישי, 14.7.20

מנדלה דיגיטלית, צויירה באייפד באמצעות תוכנה מיוחדת שמכפילה כל קו ונקודה.

שני, 13.7.20

אני מראה את כל הגוונים שבי, גם את השחור-לבן שבי.
מנדלה על גבי תקליט.

ראשון, 12.7.20

"אנחנו כל כך ממהרים רוב הזמן עד שאין לנו הזדמנות מספקת לשוחח. התוצאה היא סוג של ריקנות יומיומית מתמשכת, מונוטוניות שגורמת לאדם לתהות שנים לאחר מכן לאן ברח כל הזמן הזה ולהצטער על כך שהוא איננו."
רוברט מ. פירסיג מתוך הספר "זן ואמנות אחזקת האופנוע" 

מנדלה מרובעת, טוש אקרילי לבן על רקע צבעי מים

שבת, 11.7.20

בקייץ 2017, בטיסה לטרק לכבוד יומהולדת 50, בדיוק לפני שלוש שנים כתבתי את המילים הבאות:

"קיץ, עונת הטיולים.
אדם צריך שתהיה לו דרך להימלט מהחמסינים הלוהטים, מהשגרה המרדימה.
אדם צריך שיהיה לו מקום בעולם להשקיע בו מאמץ פיסי ועל כל טיפת זיעה לקבל גמול גדול מאוד שלא נמדד בכסף.
אדם צריך שתהיה לו ארץ רחוקה לנסוע אליה, הר גבוה לטפס עליו או לחוג סביבו.
אדם צריך לנשום , לתת למוח שלו להתפזר לזמן מה, לשחרר אחיזה, להפסיק לזמן מה להיצמד לשגרה.
אדם צריך לדבר עם הלב שלו, לשאול לאן הפעם.
אדם צריך לחדול להיות צופה מהצד, לקחת חלק בהתרחשויות, לצאת לצעוד בטבע.
אדם צריך לצאת את ביתו הנוח והמוכר אל השונה, האחר, הלא צפוי, לחוות חוויות מהם נוצרים הזכרונות שלא נשכחים."

ובקייץ 2020, כשהשמיים סגורים, אין טיסות, אני עדיין יכולה למצוא מקום קרוב או רחוק לנסוע אליו בארץ. במקום הר גבוה לטפס עליו, ים לטבול בו.

מנדלה מרובעת, טוש אקרילי לבן על רקע צבעי מים

שישי, 10.7.20

"הרי לך הדרך בה תדע אם משימתך עלי אדמות הושלמה: אם חי אתה – סימן שלא!"
ריצ'ארד באך מתוך הספר "תעתועים" 

צבעי פנדה על נייר

חמישי, 9.7.20

מנדלה שצויירה הדיוק היום לפני 3 שנים, 9.7.17
צביעה וכתיבה אינטואיטיבית.
זה מה שכתבתי בזמנו בתחתית מנדלה מס. 38:

"הפינה הזו עם הצבעים והניירות וצורת המעגל הלבן עם הצורות הריקות, המחכות להתמלא בצבע – זו פינת המרגוע שלי. שמתי לב איך אני מחכה לחזור הביתה מהעבודה, להתיישב בפינת היצירה/צביעה הזו שלי.
מרשה לעצמי להתמסר לצבעים, לשים בצד את טרדות היומיום, הדאגות. מרפה את המתח שנאגר בתאי הגוף ובעצבים. מרשה לעיניים לבחור צבע. מרשה לעצמי להתמסר לתנועה המעגלית הצבעונית הזו. הדקות הללו שאני הופכת לאחת עם הצבעים."

רביעי, 8.7.20

אילו דברים ממלאים אותך בימים אלו?
העבודה שלי, קידום סדנאות שאני מנחה ומפגשים אישיים איתי, לימוד של כלים שיווקיים פרקטיים, כתיבה, קריאה, יצירה

מה משמח ומרחיב לך את הלב?
דברים קטנים כמו מעגלי הצבע שצובעת, שיחה מלב אל לב עם חברה טובה, שחייה בים, סרט או סדרה טובה שצופה בה, רעיון שלובש צורה בדמות של חפיסת קלפים נוספת שמכינה

מה עוזר לך להתמודד טוב יותר עם המצב הנוכחי?
הכתיבה שמלווה אותי על בסיס יומיומי, דיבור פנימי שמקל עלי בשיחרור לחצים, וגם שיחות עם אנשים קרובים על "המצב" ועל החיים בכלל, האמנות שלי שנכון לימים אלו באה לידי ביטוי בצביעת מעגלי מנדלות בפנקס/ספרון וקלפים שונים שמכינה, היצירתיות שמקבלת מקום וזמן

שלישי, 7.7.20

מהו הדבר שהכי מטריד, מדאיג, מציק, מעצבן, מעציב אותך עכשיו לאור ההנחיות החדשות שפורסמו אתמול בלילה?
חופש התנועה. שלא יעיזו לגעת לי שוב בחופש התנועה שגם ככה הוא מצומצם.

איך זה מרגיש כשאין חופש תנועה?
רע. זו חווייה הפוכה לחופש. למרחב פתוח. שהקירות סוגרים עלי. צימצום שנכפה עלי באגרסיביות, כזה שדוחק אותי עם הגב לקיר.
חופש תנועה בקיצוניות הכי גדולה שלו מרגיש כמו דרך ללא מוצא וכמי שלוקה בקלסטרופוביה בעצימות נמוכה כזו סיטואציה מכניסה אותי לסטרס גדול, גופני, רגשי ומנטלי. התגובה הטבעית היא להתנגד. לזוז. לצאת משם. להחזיר לעצמי את התנועה.

ואיזה חופש תנועה כן מתאפשר בתוך הצמצום הזה?
תנועה יצירתית ומחשבתית. כל מה שקשור אלי, כל מה שאני יכולה לעשות כשאני לבד עם עצמי בבית.
זו תנועה מסוג אחר, תנועה פנימית. אפשר לצייר אותה, לכתוב אותה, לדבר עליה. אבל אי אפשר ללכת אותה בתנועות גדולות של הגוף.

שני, 6.7.20

אתמול עברו לי בראש מחשבות על לפצוח באתגר חדש, נוסף. קראתי לו "#אתגר_האושר_של_אילנה", אתגר שיתבצע בספרון חדש בו אני מתחילה לשרטט מעגלים ולצבוע אותם, אתגר עם חוקים חדשים: כל יום לצבוע מעגל ולהסריט את ההתקדמות בוידיאו.
בכוונה לא פוסטים טקסטואלים, אלא בוידיאו, כדי לתרגל את השימוש בפורמט שחדש לי. הזדמנות לזוז מאיזור הנוחות שלי.
מצרפת סרטון שלי מסבירה על תחילת העבודה בספר הזה, שלב בו לא יודעת לאן הצביעה תיקח אותי.
מוזמנים לצפות ולהקשיב.

ראשון, 5.7.20

במקום צילום של ציור של מנדלה, מביאה סרטון בו אני מספרת על תהליך היצירה של פנקס המנדלות "מעגלים-מעגלים"
מוזמנים לצפות ולהקשיב.

שבת, 4.7.20

"אני מצטערת על כל הפעמים בהם אני לא מאפשרת לעצמי לממש את מלוא הפוטנציאל שבי, את מה שאני יודעת שזו אני. סליחה. סליחה. סליחה. אני אוהבת אותך. תודה."
מתוך מדיטציה לשחרור חסמי מימוש והגשמה והעצמת כוח המשיכה מאת קרן כהן

מנדלה מסוג אחר, התפרקה מייד אחרי רגע הצילום

שישי, 3.7.20

הסתיימה העבודה בפנקס "מעגלים-מעגלים" שליווה אותי בחודש האחרון.
השכבה הראשונה ברוב הדפים היא בצבעי מים, עליה ציירתי/צבעתי/שירטטתי מעגל

חמישי, 2.7.20

"חלמת, תגשים". סלוגן מפרסומת לאופנוע שצד את עיני תוך כדי נסיעה הבוקר ברכבת.
מנדלה חופשית, עפרונות צבעוניים על נייר.

רביעי, 1.7.20

מנדלה לא גמורה, על נייר גדול, עבה מאוד, כזה שמתאים לציור עם צבעי מים או אקריליק. במקום צבעתי בצבעי עיפרון, עד שהתעייפתי והנחתי בצד.

לחודש הקודם | לחודש הבא