שירה אורבנית,"פלא היותנו בתוך העולם"


כחובבת שירה לא אחת אני מתהלכת ברחובות העיר ולפתע עיניי נתקלות בשיר, שיר שיצא מתוך דפי הספר אל הרחוב וכעת הוא ניבט אלי משלט או מפוסטר בתחנת אוטובוס, בתחנה המרכזית, או אפילו מרוסס בספרי צבע על המדרכה. החיבור בין נוף אורבני לנוף פיוטי פנימי אהוב עלי במיוחד. לא תמיד אני יודעת מי טרח לפרסם את השיר ברבים וכשפוגשת בדרכי את המילים הללו נעצרת לרגע, לקרוא ולהניח להן להדהד בתוכי. כאדם חוקר וסקרן אני עוברת את הדברים מבפנים, וכשהעולם בחוץ מפזר כאלו מילים של יופי, אני עומדת מולן אחוזת פליאה.

במרוצת השנים הצטברו אצלי צילומי שירים רבים מהמקומות הכי לא צפויים, מירושלים, תל אביב.
קיבצתי אל הפוסט הזה אסופת שירים שצילמתי, חלקם מוכרים יותר, חלקם פחות, חלקם קצרים וקולעים, ברורים, מדוייקים, חלקם ארוכים ומסורבלים. חלקם מובנים לי, חלקם סתומים לי.

שמה אותם כאן, לעיונכם. להנאתכם.

*
כָּל מַה שֶׁרָאִינוּ חַיָּב
לְהֵרָאוֹת מֵחָדָשׁ
כָּל מָה שֶׁאָמַרְנוּ חַיָּב
לְהֵאָמֵר מֵחָדָשׁ
פִּתְאֹם אָנוּ מְבִינִים מָה
שֶׁעוֹד נָבִין:
דָּבָר אֵינוֹ מָשָׁל
מַעְדֵּר הוּא מַעְדֵּר, גֶּשֶׁם
הוּא כְּלִי
אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִיל זֶה
ישראל אלירז, מתוך הספר 'הילולות', הוצאת קשב לשירה
(1936 – 2016) היה משורר, מחזאי, מורה ומתרגם. ספריו הראשונים היו רומנים, קובצי סיפורים ומחזות, ואחר כך כתב ליברטות לאופרות שהלחין יוסף טל. אל השירה הגיע בשנות ה-80, ומאז פרסם כ-25 ספרי שירים. חתן פרס ביאליק לספרות ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.