בשביל מה – את – באת לעולם

בזמנו הייתי מפנה שעות רבות ויושבת אל מול המחשב, מקליקה על האייקון של "לופה" ובוחרת באופציה של "ספר חדש". העולם הדיגיטלי מאפשר לי היום דברים שעד לפני שנים אחדות רק יכולתי לחלום עליהם. כמו למשל, להוציא לאור ספר. כן, זה אפשרי. באמצעות תוכנות כמו לופה, Zooma, Funbooks ודומיהן אני יכולה לשבת בבית ובקלות רבה לעצב במו ידי את הספר שלי. לשלוח להדפסה ולקבל בדואר עותק אחד של ה ס פ ר   ש ל י!

היה לי אז חלום להכין סדרת ספרים שתתפוס מדף שלם. התחלתי לממש אותו בעקביות, כל פעם ספר בנושא אחר אבל אחרי כ-40 ספרים מיציתי את העיניין והפסקתי, גם אם המדף לא מלא עד תומו.

באחד הלילות האחרונים שלפתי מהמדף ספר שנערך והודפס בקייץ 2014, ספר בשם "בשביל מה – את – באת לעולם" ומהווה קטלוג של ציורי הנבחרים. ציורים שליוו את חיי, משנות השמונים ועד יולי 2014.

להלן הטקסט שכתבתי על גב הספר:

בתוך היומיום למצוא פאוזות, לקחת הפסקה, לתחום רובריקה קטנה של זמן ולמלא אותה. בחיים. צבע. יצירה. תנועה. הנאה. התבוננות. שאלות. שאלות שתמיד רציתי לשאול.

מתוך הכאב, בשביל השקט, למען הרגיעה, עבור השפיות

ככה נולד הספר הזה

מצד אחד מילים ששואלות, בוחנות את מה שאני חווה בעולם,

מילים שמנסות להבין, לחקור

מצד אחר ציורים מתקופות שונות בחיי, הבעה ללא מילים,

מאוד חווייתית, סוערת, ישירה

והשילוב ביניהם

ואחרי ששנשאלו כל השאלות לדעת שבי נמצאות כל התשובות

בספר שילבתי חמישה עמודים צפופים ודחוסים בשאלות. המון שאלות. לחלקן יש לי תשובה, לחלקן מעולם לא היתה וייתכן שגם שלעולם לא תהייה. חלקן שאלות בנאליות, חלקן מאוד לא. חלקן פשוטת, ישירות, חלקן מתחכם.

חלקן גם מאוד מעצבנות. מתחשק לצעוק, חלאס! די להציק עם ערימת השאלות הלא נגמרת הזו…

עמודי השאלות בספר נראים ככה (כתובים בלשון נקבה, מתאים גם לבנים ובני אדם באשר הם)

כיוון שהטקסט לא ברור, מעבירה אותו כפי שהוא אל הבלוג, כשבין לבין שמה ציורים ישנים שלי (גיר על נייר) כאתנחתא ויזואלית.

אני מאמינה שחשוב מאוד לשאול. גם אם כרגע אין לי תשובה, עצם העלאת השאלה בכתב או בקול רם חשובה ומעלה למודעות עיניינים לא ברורים/לא פתורים בחיי. ואולי בחיים של כולנו. זו רשימה ארוכה ומצויינת שלא נס ליחה עם השנים. אלו שאלות שתקפות גם לחיי הנוכחיים ואני מאמינה שיועילו גם לקוראים האמיצים שיעזו לעצור לרגע ולתת עליהן את הדעת.

ממליצה לפנות זמן נקי מרעשים והסחות דעת, לקרוא, להניח לשאלות לשקוע ואולי תרצו לקחת עט ונייר ולרשום לעצמכם כמה תשובות. ממליצה לרשום כל מה שעולה באופן חופשי, ללא ביקרותיות. מוזמנים לכתוב לי בתגובות מה עלה בכם כשקראתם את הרשימה, איזו תגובה קפצה ראשונה, האם תגובה של סקרנות ועיניין או אולי חוסר סבלנות כלפי "החפירות עומק" שלפניכם.

מתי תמצאי את התשובות לשאלות הגדולות? מה השיעור שאת אמורה ללמוד מכל זה? למה כ"כ קשה לך לתפוס את זה? מה את רוצה? את יודעת מה את באמת רוצה? למה את פה? מה באמת חשוב לך בחייך? מה מניע אותך? למי את בכלל נחוצה? למה את רוצה שיאהבו אותך? את בודדה? את זקוקה לחיזוקים? מה בדיוק כואב לך ואיפה? מה משמח אותך? מה מעציב אותך? מה מתסכל אותך? למה את לבד?  למה את מעדיפה להיות לבד מאשר ביחד? את מנסה לצאת מתוך הקונכיה של עצמך? למה את לא מראה לכולם את הנוכחות שלך? מה מפריע לך? למה את מצמצמת את עצמך? על מה את כועסת? את זקוקה לעזרה? למה את חסרת מנוחה? האם את נוכחת בהווה?

בשביל מה לך לשאת בעול? את משלמת מחיר על בחירות שעשית, את שלמה איתן? את שמחה בחייך? מה יעשה אותך מאושרת? למה את לא צוחקת יותר? למה את בוכה? את לומדת משהו מכל מה שקורה לך? את יודעת מאיפה באת? את יודעת לאן פנייך מועדות? את עדיין מחפשת את המקום הנכון עבורך, לאן את שואפת להגיע? מה היעד הבא שלך? נסעת לאיזה מקום, למה החלטת לחזור? את מסוגלת לדמיין את העתיד שלך? את בתנועה מתמדת, מתי תנוחי? מתי תרגעי? האם את בסערת רגשות? באיזו אווירה את חייה? לאיזו אנרגיה את זקוקה? האם את קמה בבוקר עם אנרגיה טובה? לאיזה רגשות את נותנת מקום? האם את אופטימית ובטוחה שהדברים לטובתך ויצליחו לך?

האם את חייה חיים שראוי לחיותם? האם ברגע האחרון תגידי שהיה שווה? מה את כבר יודעת? למה את משוכנעת שמה שאת חושבת הוא הדבר הנכון? מה את כבר מבינה? מה זה אושר עבורך? למה את קוראת כאב? מה מניע אותך? מהם התנאים שמכתיבים את דרכך בעולם? את מצליחה לראות את הדרך שתוביל אותך אל המטרה אליה את חותרת? את יודעת להסביר, ההתרגשות, בגלל מה היא היתה? טוב לך? את שמחה? האם את חייה בשמחה אמיתית? האם את רגועה ונינוחה בעור של עצמך? האם את חופשיה להיות מי שאת? את חושבת שתוכלי להיות אהובה ונחשקת? אהובה ובטוחה בעצמך, יחד עם כמה שריטות קטנות שמלוות אותך?

למה את לא שם? בתוך השקט? מה מפריע לך להגיע אל השקט בתוכך? האם יש לך רצון שאת לא מצליחה או לא יכולה להגשים? ממה את פוחדת? את פוחדת שלא יהיה לך? את אוהבת את עצמך כפי שאת? את שמחה על כל הצדדים שבך? הבטת בעצמך במראה, את אוהבת את מי שאת פוגשת? האם את באמת מקבלת את עצמך? האם את פוחדת להיות במקסימום שלך? גילית כבר את הסיבה בגללה היגעת לעולם הזה? גילית את האיכויות, היכולות שבך? איך את מתייחסת לקושי שמתחולל בפניך? איזה אופי יש למחשבות שלך? האם את יכולה ליזום מחשבות חדשות? האם המחשבה שלך חדה? איך הזיכרון שלך? האם את מסוגלת לבוא עם פתרונות יצירתיים לבעיות?

את חווה רגשות קשים? מאין מגיעות תעצומות הנפש שלך?  את שרוייה במתח? את לחוצה? איך את מתמודדת עם לחץ? האם נעים להיות לידך כשאת בלחץ? או שהאנרגיה שאת משדרת היא בלתי נסבלת? את מסופקת? את נהנית? כמה ימים בשנה את בשלווה? האם את ממוקדת? האם יש לך הרשאה פנימית לחופש? האם את מרשה לעצמך להיות חופשייה? מהם גבולות החופש עבורך? האם עולמך צר? מה מגביל אותך? מה כובל אותך? מה עוצר בעדך? מה מונע ממך להגשים את החיים שאת מבקשת לעצמך? האם את יוצאת מחוץ לגבולות המוכר והנוח? האם את נמשכת למשהו שעושה לך טוב או רע? האם את מסוגלת למצוא את הכוח לצאת ממקום צר? למה את מכווצת?

מאיזה מקום החשיבה שלך יוצאת לדרך? האם את צלולה לגמרי? האם את חזקה בעוצמה הפנימית שלך? המחשבה שלך מתקיימת בעולם? האם את מרגישה טוב? האם את מאושרת? האם את נאהבת? מתי מתחילה האהבה שלך? מתי היא חדלה? על ידי כמה אנשים עליך להיות נאהבת כדי להיות מאושרת? שניים? חמישה? עשרה? או אולי די באחד בלבד? למה זה כל כך מורכב וקשה לך לאהוב? מה את צריכה בשביל לחיות? מה יגרום לך לחייך מאוזן לאוזן? מה יגרום לך לוותר על השלילי והמציק, על המכעיס והמיותר? מה עוצר אותך מלהתרגש, מלהתלהב, להוקיר ולהעריך את היש?  למה את לא עושה את הדבר שמזמן היית צריכה לעשות כדי לצאת מהמקום שבו את תקועה?

למה אין לך סבלנות? למה הכול חייב להיות כאן ועכשיו, בדרכך? הצלחת להגיע לשורש של הדברים? הבנת כבר את המסר, את השיעור? עוד לא הבנת את תכלית ירידת נשמתך אל העולם? מה את מחפשת? מה נוכח לפניך? מה המחיר שהסכמת לשלם? מתי תגידי שהוא גבוה מדי עבורך? מה רצית להוכיח לעצמך? מה אוכל אותך? מה התסכול הכי גדול שלך? איך את מתמודדת עם חוסר וודאות, חוסר ביטחון? האם את מוכנה להתמסר למשהו-למישהו? להתחייב למשהו-למישהו? האם מצאת משהו-מישהו שלמענו תחיי? האם את באמת מוכנה שהחיים שלך יהיו שלווים ונינוחים? האם את מוכנה לפעול בהתאם לכך בחיי היומיום שלך?

הבדידות הקיומית מכה בך חזק, הא? לא הגיע הזמן שתשחררי אותה, תשתחררי ממנה? מתי תשחררי מהגוף שלך כמויות אדירות של כעס, חרדה, עצב וייאוש? ? למה את בוכה כזה בכי חרישי? איזה מחסה מצאת לך מפני רעות היום? את יודעת מה מצפה לך מעבר לפינה? למה את מרגישה כל כך קטנה? כל כך לא משמעותית? האם נפלת אי פעם מגובה הר? למה את מתקשה לנשום? האם את בתשומת לב מלאה לנשימה שלך? האם את שבעת רצון מהשנים שאת רואה קדימה? עוד לא נמאס לך? לא הגיע הזמן לחולל מפנה בחייך? את לא תחיי לנצח, זה ברור לך, נכון? כמה זמן את מבזבזת על הטפל?

את מוכנה שהשביל יראה לך את הדרך? את דואגת שזה לא יילך? איזו איכות את מביאה, בחיים שלך, בעבודה שלך, ביחסים שלך? נתת אהבה והאמנת בכל ליבך שהפעם זה יכול להיות אחרת, זה באמת קרה?  לא הגיע הזמן לפרוק הרבה מאוד ייאוש וכעס ובכי ולהשתחרר מהרגשות המאמללים שלך? את מסוגלת להסכים לפחד ולהסכים לחיות בחוסר ודאות? את מוכנה להסתכן? לא לחיות את החיים כמו שהם אלא להעיז ולנסות דברים חדשים? את באמת רוצה לחוות את החיים במלוא עוצמתם כמו שאת אומרת? במה את מברכת את עצמך? מצאת את שער הכניסה לעוצמה שבך? רוצה לעשות את מה שאת אוהבת ורק את מה שאת רוצה ולא לוותר על זה אפילו ליום אחד?

איזה שאלות את עדיין לא מוכנה לשאול את עצמך? עשית את מהמיטב שבך? את בטוחה שעשית הכי טוב שיכולת? את מאפשרת לך למצות את כל היכולות והכישורים הרבים שצברת במשך השנים? את לא מרגישה את הרצון לעשות משהו אחר, לעוף גבוה יותר, לממש, להרגיש את פעימת החיים בכל נים ובכל שריר? יש לך כלים לחולל את השינוי הרצוי לך בלי לפגוע בקיים? את מסוגלת להיות בקשב, להבין, להפנים וליישם תוך שניות מידע חדש ולא מוכר? למי את מעניקה מיכולותיך? במי את משקיעה מכישוריך? את יכולה לנחש מהו המתכון הסודי שיצעיד אותך לחיים מאושרים? הצלחת פעם לנצח את הפחד, לעבור את המכשול, לעשות שינוי ולהצליח? את מקפידה להשאיר פתח לתקווה?

Comments

4 תגובות על “בשביל מה – את – באת לעולם”

  1. תמונת פרופיל של רבקה קופלר

    השאלות הכי טובות הן אלה שאין עליהן תשובות. כמה טוב שאת – את.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      כן, לא לכל שאלה יש תשובה. לפעמים רק ההכרה בזה היא חשובה. אנימאמינה שאם השאלה מדוייקת לך אז גם תגיע תשובה מדוייקת. בזמן שלה, בלי לחץ. ויש שאלות ששווה לשאול כל החיים ולראות איך בכל תקופה מגיעה תשובה אחרת.

  2. תמונת פרופיל של זיוה
    זיוה

    היכולת הזאת שלך להתבונן פנימה, לפרק את החיים לחלקיקים ולשאלות, לבחון, לבדוק ולתמלל ולצייר את הרגשות והמחשבות מאוד מרשימה. הציורים שלך מאוד אנרגטיים. על השאלות אני כמובן צריכה לחשוב. אני מעולם לא הייתי עסוקה בשאלות קיומיות כגון למה באתי לעולם. זה פחות מעסיק אותי. האם אני חייה את חיי במלואם, האם אני מסופקת, האם אני ממצה את החיים ועוד (שאותן אני שומרת לעצמי) – אלה בהחלט שאלות ששווה לעצור בשבילן ולהתמודד עמן. תודה על הפוסט היפה הזה ומעורר המחשבה. אני מרגישה שאת מביאה אתך, בציורים ובמילים, גם הרבה עוצמות.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רבה זיוה על תגובה מהלב.
      הייתי אומרת שאפשר לחלק את המין האנושי לשלוש קבוצות: אלו שלא מפסיקים להתעסק בשאלות קיומיות, אלו שזה ממש לא נוגע להם ולא מטריד אותם וחיים את חייהם ואלו שמדי פעם עולות כמה שאלות.
      מהעיסוק בשאלות הללו צמחה אסכולה פילוסופית, האקזיסטנציאליזם, גם הפסיכולוגיה נוגעת בהן מעט על מנת להקל במשהו על סבלם של אנשים.
      אני מאמינה שגם אדם בריא בנפשו, שמרגיש מסופק מחייו, שאוהב את חייו, שמרגיש טוב רוב הזמן יכול מדי פעם לעצור ולהתבונן. אלו שאלות של "בדק בית" שבדר"כ עושים ביום כיפור או ביום הולדת.
      במקרה שלי זה יכול להיות בכל אחד מימות השנה…
      אלו ציורים מאוד ישנים ומעניין שאת רואה בהם עוצמה, כי יש משהו במריחה של הגירים ובפסטליות של הצבע שבעיני משדר רכות.