פוסעי הדרכים

כמו כל טיול טוב, לא רק היעד קובע, אלא גם מה שמעבר לעיקול.
התובנה הזו על צורת הטיול התגבשה מהלך השנים, מטיול לטיול שכנשאלה השאלה מה חשוב לי כשאני יוצאת לטיול, להגיע מנקודה לנקודה, מפסגת ההר למעיין וממנו לשרידים ההיסטוריים, או שגם הדרך אל… ומ… ?

הדרך חשובה ומשמעותית להנאה מהטיול לא פחות מהיעד אליו נגיע.
והפעם בתרמיל המסעות אני רוצה להתעכב על מקומה החשוב של הדרך, בשירה ובתמונות שצולמו פה ושם כשיצאתי לטיולים רבים בדרכי הארץ.

הדרך ארוכה היא ורבה רבה.
וכמה טוב שכך.

רבי שמחה הצדיק יצא עם תלמידיו החסידים לטייל ביער, להנות מזיו הבריאה ולהתקרב לבוראה,לכוון כוונות עליונות ולעלות לדרגות גבוהות. לפתע התקדרו השמים בעבים וגשם עז החל ניתך ארצה.
"חסידים", אמר הרבי, "הבה נתפלל שיפסקו הגשמים".
תמהו החסידים ושאלו את הרבי
"רבי, וכי לא למדנו שהכהן הגדול, כאשר היה נכנס למקום הקדוש ביותר, לקודש הקודשים בבית המקדש, ביום הקדוש ביותר, ביום הכיפורים, בפעם היחידה בשנה, היה מתפלל 'שלא תתקבל תפילת עוברי דרכים אם יבקשו על הגשם, שכל העולם זקוק לו'. ומדוע אנו מתפללים שיפסקו הגשמים?"
רבי שמחה הצדיק לא השיב לחסידים והורה להם להמשיך ולהתפלל שיפסקו הגשמים.
לאחר ששבו החסידים מן היער לבית המדרש, פנו אל הרבי ושאלו לפשר הדבר.
השיב להם הרבי וכך אמר:
"למדנו שהכהן הגדול היה מתפלל שלא תתקבל תפילת עוברי דרכים, אבל אנו איננו עוברי דרכים אלא פוסעי דרכים אנו".
הביטו החסידים זה בזה, הביטו ברבי ולא הבינו את כוונתו.
משראה הרבי שאין תלמידיו מבינים את ההבדל בין "עוברי דרכים" ל"פוסעי דרכים", ניאות להסביר להם את כוונתו.
"עוברי דרכים" אמר הרבי, "הם אנשים שהדרך משמשת להם כאמצעי ולא כמטרה, הם אותם האנשים שיוצאים מעיר אחת על מנת להגיע לעיר אחרת, הדרך אינה חשובה להם, אלא המטרה הסופית בלבד ולא התהליך שעוברים בכדי להגיע אל המטרה, מבחינתם, צריך להעביר את הדרך כמה שיותר מהר".
"לעומתם, פוסעי דרכים, אינם מעבירים את הדרך אלא פוסעים בה. הדרך היא מקום בו הם עוברים תהליכים משמעותיים ולא מעבירים אותם, אלא פוסעים אל תוכם מתוך מחשבה והתבוננות במה שיש לדרך עצמה להציע. היא אינה רק אמצעי אלא חלק מהתהליך לקראת המטרה. לפוסעי דרכים חשובה הדרך".
"תפילת הכהן הגדול" המשיך הרבי והסביר, "כוונה לעוברי הדרכים, ואין ראוי להתפלל עליה, כל העולם זקוק לגשם ועוברי הדרכים אינם האנשים הראויים לכך שבתפילתם יפסק הגשם. אך פוסעי הדרכים, אם לא שיבינו שהתהליכים שהם עוברים בדרך חשובים מספיק, לא יתפללו שיפסק הגשם, ואם כבר מתפללים, ראויה תפילתם שתענה"

סיפור חסידי

"זכור ושמור! חכם השביל מן ההולכים בו. אם עלית בו – אל תעזבנו כי הוא צודק תמיד. הנה ימשוך אותך אל שפת הים בשעה שפניך להרים דווקא, ואתה רוצה לנטוש אותו ו'לקצר'. הגעת לשפת המצוק, ואתה רוצה לרדת והוא סחור סחור עולה ויורד, ומושך אל אי – אך היזהר לך מקיצורים! סמוך על דורי דורות של שודדים ורועים, אנשים אשר אצה דרכם להם לא פחות מאשר דרכך אצה לך. ובשעליהם כבשו את השביל דווקא כך. אינך מאמין? אדרבא, נסה. לך בדרכך אתה והגעת או אל מפל דרך, בלבד חזרה על עקבותיך בבושת פנים, או על שפך אבנים גבוה ועמוק המוביל אותך אל תוהו חצצים ואבני גל או סתם לסבך של ואדיות וגבעות, בהם תתעכב שעות לחינם ולשווא 'קיצור' כזה הוא הדרך הקצרה והארוכה."

עזריה אלון

שָׁאַל ג'וֹשׁוֹ אֶת נַאנְסֵן: "מַה הִיא הַדֶּרֶךְ"?
אָמַר נַאנְסֵן: "חַיֵּי יוֹמְיוֹם – זוֹ הַדֶּרֶךְ"
שָׁאַל ג'וֹשׁוֹ: "אֶפְשָׁר לִלְמֹד אוֹתָהּ"?
אָמַר נַאנְסֵן: "אִם תְּנַסֶּה לִלְמֹד, תִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה".
שָׁאַל ג'וֹשׁוֹ: " אִם לֹא אֶלְמַד, אֵיךְ אֵדַע אִם אָמְנָם זוֹהִי הַדֶּרֶךְ"?
אָמַר נַאנְסֵן: "אֵין הַדֶּרֶךְ מִמִּין עוֹלַם הַתְּפִישָׂה, וְאֵין הִיא
מִמִּין עוֹלַם הֶעְדֵּר-הַתְּפִיסָה.
הַכָּרָה הֲרֵיהִי אַשְׁלָיָה וְהֶעְדֵּר הַכָּרָה הֲרֵי זֶה חֹסֶר מַשְׁמָעוּת.
אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַגִּיעַ לְדֶרֶךְ-הָאֱמֶת בְּלִי סָפֵק, קְבַע עַצְמְךָ בְּתוֹךְ
חֹפֶשׁ כְּחֹפֶשׁ שָׁמַיִם.
לֹא תְּכַנֵּהוּ טוֹב, וְאַף לֹא-טוֹב".
לְשֵׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, זָכָה ג'וֹשׁוֹ בְּהֶאָרָה

מתוך "חכמת הזן"

הדרך הזאת,
שאיש לא הולך בה –
ערב של סתיו.

באשו, מאה 17, מיפנית, יעקב רז

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול
"לא איכפת לי כל-כך לאן" אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול
"בתנאי שאגיע לאנשהו", הוסיפה אליס כהסבר
"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה"

מתוך "אליס בארץ הפלאות", לואיס קרול

העולם עגול ופתוח
עננים בסך הולכים
עמהם בצעד בטוח
טוב ללכת בדרכים

עננים שטים ברקיע
ורחב כאור שבילם
אם נלך, ודאי שנגיע
עד סופו של העולם

בנתיבי הרים נעפילה
נעבור שבילי עפר
כל דרכינו בטח יובילו
לעולם אל זה הכפר

נתן יונתן, טוב ללכת בדרכים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך, עובר אורח

והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת ללכת

שידיך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים.

נתן אלתרמן

ענבלים במרעה ושריקות
ושדה בזהב עד ערב.
דומיית בארות ירוקות,
מרחבים שלי ודרך.

העצים שעלו מן הטל,
נוצצים כזכוכית ומתכת.
להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
ואמות ואוסיף ללכת.

נתן אלתרמן, בדרך הגדולה

דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶֹשְבּוֹן

פרקי אבות, ג', א'

כל אשר עשו בני האדם וחשבו
במאות שנים
לא ישווה לרגע אחד של אהבה.
יש משהו אלוהי בטבע
אשר אליו מוליכים כל
שבילי החיים
אשר ממנו אנו באים
ולשם אנו הולכים.

אברהם חלפי

לַדְּרָכִים אֵין עֵינַייִם לִרְאוֹת
מֶה עָמְקוּ חֲלוֹמוֹת הוֹלְכֵיהֶן

אברהם חלפי

הַכְּבִישִים חֲדָשִים, נַעֲלַיִים
נִקְנוּ רַק אֶתְמוֹל, אַךְ הַהֲלִיכָה
הִיא עֲתִיקָה וְעוֹבֶרֶת בִּירוּשָה

יהודה עמיחי

כדי להגיע שמה
להגיע למקום שהינך, להגיע למקום שאינך,
עליך ללכת בדרך שאין בה שכרון חושים.
כדי להגיע למה שאינך יודע
עליך ללכת בדרך אי –הידיעה.
כדי שיהיה לך מה שאין לך
עליך ללכת בדרך הויתור.
כדי להגיע למה שאינך
עליך ללכת בדרך שבה אינך,

ומה שאינך יודע הוא הדבר האחד
שאתה יודע
ומה ששלך הוא מה שאינו שלך
והמקום בו הינך הוא המקום בו אינך.

ט.ס. אליוט (1922), מתוך "ארץ שממה", תרגמה אסתר כספי

לעולם לא נשכח, כי רגלנו דרכה בשבילים,
לעולם לא נשכח, כי עיננו טבלה בשמים,
כי צמחה במרחב הקמה, בין אלפי שיבולים,
שיבולת אחת דקה ירוקת-העין.

כי נתיבנו רחב והלכנו הלוך ומעוד,
כי אהבנו לצחוק וקיווינו לגווע –
אם ליבנו איננו עונה לשמחה הגבוהה עד מאוד,
הוא עונה לכאב הגבוה.

לאה גולדברג

כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא
אֵינְךָ יוֹדֵעַ כֵּיצַד תָּשׁוּב
הַמַּסָּע זוֹרֵם לְלֹא זְמַן
אֵינִי יוֹדַעַת לְאָן  נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ
אִי הַיְּדִיעָה נוֹתֶנֶת לַדְּבָרִים לִקְרוֹת

קַשּׁוּבָה לְרַחַשׁ הֶעָלִים הַנּוֹגְעִים זֶה בָּזֶה
מַרְעִידִים אֶת הַמַּיִם
זוֹכְרִים אֶת  הַשְּׁחָפִים,
עֵדָה  לְהִשְׁתַּקְּפוּת  הָעוֹלָם מִתּוֹכִי
בְּנוֹפִים הַזּוֹכְרִים מְקוֹמוֹת שֶׁאֶהְיֶה

ליאורה בן-יצחק, המסע לאיתקה

Comments

7 תגובות על “פוסעי הדרכים”

  1. תמונת פרופיל של נועה
    נועה

    בוקר טוב אילנה – זה כבר מתקרב לספר שתוציאי לאור…

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה נועה. מי יודע… ימים יגידו… יש לי איזו משאלה לכתוב ספר, כעת זה שלב האינקובציה… מסתפקת בפרקים קצרים שמעלה לכאן.

  2. תמונת פרופיל של שגיא
    שגיא

    איזה אוסף מפואר של ציטוטים. ( לא את כולם הבנתי )
    ממש מרחיב את הדעת והלב

    לקרא בלי לשיר את נתן יונתן ונתן אלתרמן – חוויה

    תודה

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה! זו בדיוק היתה הכוונה, להרחיב את הדעת והלב 🙂

  3. תמונת פרופיל של הופאק
    הופאק

    בתמורה לפוסט קבלי שתי תמונות של דרכים במכתש רמון.
    https://hoopak.tk/wp-content/uploads/2016/11/IMG_0553.jpg
    https://hoopak.tk/wp-content/uploads/2016/11/IMG_0574.jpg

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה! איזו מתנה כייפית…

  4. תמונת פרופיל של אריאל
    אריאל

    תודה! בהחלט מעורר השראה.

    האם הציטוט של חלפי ("לדרכים אין עיניים" וכו') לקוח משיר שלו? חיפשתי ברשת ולא מצאתי. אם מדובר במשפט משיר אשמח לקישור לטקסט המלא.