צידה לדרך: שיחת הערכה עצמית

לפני שעשיתי את הסוויצ' מעולם התוכנה לעולם האימון והרוח, בימים בהם הייתי עובדת הייטק מן המיניין, בתקופה זו של השנה, היה מגיע מייל ממנהלת משאבי האנוש שמזכיר שהגיע הזמן לשיחת הערכה חצי שנתית.
יתכן שהפרקטיקה הזו של שיחות הערכה בסוף השנה ובמחציתה מקובלים גם בארגונים אחרים. אני חוויתי אותה לאורך שנים רבות כשעבדתי בארגון שהיה סניף פיתוח של חברה אמריקאית (מה שמסביר את כל הפרוצידורות והטפסים הממוחשבים שהאמריקאים מקפידים עליהם באדיקות רבה).
השיחות הללו היו חלק ממנגנון הערכה, כאשר מודדים את ביצועי העובד בהשוואה ליעדים שנקבעו לו. ההערכה התבצעה לפי פרמטרים קבועים עליהם קיבל ציון מהמנהל הישיר, שאח"כ שוקללו לציון כללי, ציון לפיו נמדד העובד וגם תוגמל בהתאם.
הציפייה היתה כי העובד יעמוד בכל היעדים ברמה טובה, ואם הלך את האקסטרה מייל, קיבל ציון טוב יותר. עובדים שבלטו בציון מרשים מעל הממוצע זכו לתגמול כספי (אותו "בונוס" מפורסם) וגם לקידום, אם במקרה התפנו פוזיציות ניהוליות. כדי לעודד את העובדים להשתפר נערכו במחצית השנה שיחות חצי-שנתיות, פחות פורמליות בהן המנהל הישיר ניסה למקד את העובד ביעדים אותם עליו לסמן ב-V עד סוף השנה.

יתכן שלא חידשתי לכם הרבה ויתכן שבארגון בו אתם עובדים מנגנון שיחות ההערכה גמיש יותר ולא נותנים ציונים אלא הערכה כללית.

בפוסט שלפניכם אני רוצה להראות איך אפשר לקחת את פרקטיקת ההערכה המקובלת בשוק העבודה ולעשות בה שימוש גם עבור החיים הפרטיים שלנו.

יש מי שחווה את השיחות הללו כמקור ללחץ וניג'וס, ולא אתפלא אם רטן "אוף, עוד פעם השיחות האלה"… כי בקלות אפשר להרגיש כאילו שמים אותי מתחת לזכוכית מגדלת, בוחנים את הביצועים שלי בעין קפדנית וקשוחה, מחפשים בפינצטה דווקא את הטעויות שעשיתי כדי לנזוף בי ולתת לי על הראש.
לעומת העובדים שחוששים שזו תהפול לשיחת נזיפה יש עובדים שהתייחסו לשיחה זו כהזדמנות ל"חישוב מסלול מחדש". לבדוק האם היעדים שהוצבו ברי ביצוע, לספר למנהל על הקשיים שהם מתמודדים איתם, מה לא עובד להם, האם זקוקים לעזרה, אולי כדאי לשנות את היעד או להציב יעד אחר.

כמו כל דבר בחיים, רצוי שגם בשיחה כזו ייתקיים האיזון בין החיובי לשלילי. מנהל שלא יודע לומר לעובד שלו מילת הערכה טובה ורק מעביר ביקורת שלילית, יעצים את תחושת המירמור והתסכול מצד העובד ואני בספק אם יצור אצלו את המוטיבציה להשתפר.
זו בעיני המיומנות החשובה מכל בניהול אנשים. לדעת איך לדבר איתם, על אילו כפתורים ללחוץ או מאילו כפתורים כדאי להימנע ואיך ליצור הנעה פנימית ורצון להצטיין.

ממה שזכור לי רוב שיחות ההערכה שלי היו קצרות ומלאות בחיוכים, כי הייתי עובדת מצטיינת, כזו שהולכת מרצונה את אותו "אקסטרה מייל" מפורסם. ועדיין היה טוב ומספק לשמוע דברים טובים שנאמרים לי ולהרגיש שהעבודה שאני משקיעה מוערכת ובעיקר שרואים אותי ומעריכים אותי לטובה.
שיחת ההערכה האחרונה זכורה לי כחווייה מאוד תמוהה. הבנתי שפחות מרוצים מהביצועים שלי, רק לא ידעתי ממה בדיוק, למה ומה נדרש ממני לעשות כדי להשתפר. זו היתה שיחות מוזרה ומלחיצה שפעלה הפוך, במקום לדרבן אותי להשתפר, האיצה בי לקבל את ההחלטה לעזוב את "כלוב הזהב" של עולם התוכנה.

היום, במרחק שנה וחצי מאז שפרשתי מההייטק, כשאין לי מעסיק שמצווה עלי לקחת חלק בשיחת הערכה שנתית או חצי שנתית, החלטתי בכל זאת לדבוק בפרקטיקה הזו. אני מוצאת בה יתרונות רבים שיכולים לקדם אותי בחיי האישיים.
כפי שאני נעזרת בה, אני מאמינה שכך גם האחרים.

שיחת הערכה עצמית

יש אנשים שנוקטים בגישה הפאסיבית, שנותנים לחיים להוביל אותם, שחיים מיום ליום, שלא מציבים לעצמם יעדים, לכן אין להם כיוון אליו הם שואפים להתקדם.
אם אתם כאלו, אם טוב לכם לחיות ככה, כשאחרים מחליטים עבורכם, נוח לכם לשקוע בפאסיביות ולציית להוראות מגבוה שמנתבות אתכם לדרך שלא ממש בחרתם בה – סבבה. אני האחרונה שאטיף לכם להשתנות.
אבל אם אתם כמוני, רוצים להוביל את עצמכם בחיים אל הדרך שאתם בחרתם, להיות אלו שיוזמים, שנוקטים עמדה, שמציבים לעצמם יעדים ופועלים להגשים אותם – הפרקטיקה שעולם העבודה מציע, עם התאמות קטנות לחיים האישיים – יכולה להיות לכם לעזר.

אז במה מדובר?

קודם כל תזכרו שאתם לא בעבודה! אף אחד לא בא למדוד אתכם או לתת לכם ציון.
השיחה הזו נעשית בינכם לבין עצמכם, רצוי בכתב, כמו דין וחשבון פנימי שאתם נותנים בפני עצמכם בלבד.
תזכרו שמטרת העל של השיחה הזו היא קודם כל להיטיב עם עצמכם, להפוך את החיים שלכם לטובים יותר, משמעותיים, שמחים, בריאים, מלאי הגשמה. חשוב שזו המטרה שתעמוד מול עיניכם לאורך כל התהליך.

ומה עכשיו?

עכשיו מגיע השלב של בדיקת היעדים. לרוב בתחילת שנה, בין אם בראש השנה או בתחילת השנה האזרחית, זה הזמן בו רובנו נוטים לעשות "בדק בית" ולהציב מטרות לשנה הקרובה.
אלו יכולות להיות מטרות מתחומי חיים שונים, כמו: משפחה, הורות, זוגיות, בריאות, עבודה, כסף, טיולים, לימודים, הגשמה אישית, העשרה.
כל אחד בוחר בתחומים שקרובים ללבו ומציב לעצמו יעד אליו הוא שואף להגיע בשנה הקרובה.
רצוי לתת ליעד הזה כותרת, לתאר אותו בכמה משפטים ולדרג היכן אני נמצא/ת עכשיו.
על הסקאלה שבין 1 ל-10, היכן אני עכשיו? והיכן אני שואפ/ת להיות בעוד חצי שנה מהיום? בסוף השנה?

רצוי מאוד לכתוב את הדברים הללו בקובץ ולשמור אותו, כדי שנוכל לחזור אליו כעבור חצי שנה, בזמן של "שיחת הערכה עצמית חצי-שנתית".
שימו תזכורת ביומן ליוני , פיתחו את הקובץ, קיראו את היעדים שבחרתם בתחילת השנה, בידקו את המצב הנוכחי :
היכן אתם היום?
מה מתוך אותו יעד כבר מימשתם, מה עדיין לא.

המטרה של שיחה עצמית כזו היא לעזור לכם לקחת אחריות על החיים שלכם וגם ליצור בהירות ומיקוד.
כשאני עוברת ממרחק של זמן על יעדים שאני בחרתי והצבתי לי, אני מבינה שאם לא אפעל לקראת הגשמתם, דבר לא יקרה מעצמו.
ובינתיים הזמן עובר ואני יכולה למצוא את עצמי בעוד כמה שנים רק מגיבה לאילוצים, למחוייבויות, מפזרת את האנרגיה שלי לכל מיני כיוונים ופחות למה שבאמת חשוב לי.

בהמשך אקדיש פוסט נוסף בסדרת "צידה לדרך" על איך בוחרים יעדים, בינתיים אומר שהיעדים מגלמים בתוכם את ערכי הליבה של חיי, הם מייצגים את מה שבאמת חשוב לי בחיים. וכדי שהדברים החשובים לי בחיי יתגשמו ויקרו אני זקוקה למעקב קבוע ואותו מנגנון של שיחות הערכה (שנתית וחצי שנתית) מאפשר לי להתעדכן, להיזכר, לבחון היכן אני עכשיו ביחס ליעד שהצבתי לעצמי.

היה והגשמתי אחד או כמה מהיעדים – מותר ואפילו רצוי מאוד לחגוג את ההצלחה. לחוות עד הסוף את ההנאה שבהגשמת מהיעדים שלי.

מזמינה אתכם לשתף אותי בתגובות האם אתם מכירים את הפרקטיקה הזו ממקום העבודה שלכם והאם תאמצו אותה גם עבור חייכם האישיים.
אם יש לכם שאלות או נקודות שתרצו שאבהיר, מוזמנים לשאול.
כמו כן, מי שמעוניין/ת בפגישה פנים-אל-פנים איתי בה נעבוד על הצבת יעדים, בחירה של תחומי עיניין בחיים שזקוקים לתשומת לב, בדיקה אמיצה של היכן אני היום – מוזמן/ת לפנות אלי.

התמונות המלוות את הפוסט צולמו לפני כארבע שנים, כשעדיין עבדתי בהייטק. עברנו למשרדים חדשים והתנדבתי לתעד את התהליך השיפוץ והמעבר.
אפשר לראות בתמונות הסולם ואתר הבנייה אלגורייה לחיים עצמם, בהם אני בונה, משפצת, מעצבת את חיי לפי תוכנית בנייה שאני שירטטתי.

לסיום 
רוצה לשתף אתכם בתרגיל כתיבה שנכתב בתחילת ינואר 2020, עם תחילתו של העשור החדש, כשהמילה "קורונה" היתה עדיין שם של בירה צוננת. גם כעת, כשמחצית 2020 חלפה, אפשר להתכוונן לקראת המחצית השנייה של 2020 והמשך העשור הבא, עד 2030.
(אפשר ללחוץ על התמונה והיא תיפתח בחלון נפרד כתמונה שתוכלו לשמור לעצמכם)

גירסה בלשון נקבה

גירסה בלשון זכר

Comments

2 תגובות על “צידה לדרך: שיחת הערכה עצמית”

  1. תמונת פרופיל של זהר
    זהר

    אילנה מאוד נהנתי מהפוסט הזה ואסביר מדוע.
    לקחת דבר שהוא בד"כ שנוא (שיחת הערכה עצמית עם הבוס) והפכת אותו לחיובי. כשבודקים אותך וממירים את התוצאות לכסף אתה נבחן כל הזמן וצריך לרצות את הבוס. החלפת את הבוס ומינית כל אחד לבוס של עצמו. ואכן הרבה פעמים אתה בוס גרוע: לאושר שלך ולבריאות שלך ולזה אתה מאוד סלחן. בנוסף המחשת שזה תהליך כמו בניית בניין. יש מטרה, מתכננים מפרט וסכמות, ואז דבקים במטרה עד שמשיגים אותה. בצורה הזאת אנחנו עובדים תחת מנהל וכולנו ביחד משיגים את המטרה. כשאנחנו הבוס של עצמינו אנחנו מאוד סלחנים ו-וותרנים. אנחנו לא מגדירים את המטרה, לא בדיוק מתכננים יותר סלחנים ומוותרים (בקיצור הכל יושב בראש ויהיה בסדר). דווקא בפרויקטים הכי חשובים לנו (מה שקשור להנאה ולהרגשה הטובה שלנו) אנחנו לא עובדים לפי הכללים שאנחנו מכירים. עכשיו רק נשאר שזה יופץ לכמה שיותר אנשים שיתלהבו כמוני, יתדפקו על דלתך יהנו מההכוונה ומהניסיון שלך ויגיעו לפסגות חדשות ולעולם שלא היכירו. בהצלחה…

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה רבה זהר
      אני חושבת שכל אחד צריך למצוא את קו האמצע שהכי מתאים לו, בין בוס וותרן שמחפף ודוגל בשיטה ש"יהיה בסדר" וזורם עם מה שבא, לעומת בוס לחוץ וקפדן שלא מניח לך לרגע, כי יש משימות שצריך להספיק.
      זה תלוי מאוד, במבנה האישיות ובציפיות שיש לכל אחד מהחיים שלו. זה בדיוק הכוונה של שיחה כזו, ביני לביני, לברר מה היעדים שלי ולאן אני רוצה להגיע. אדם שאפתן שיש לו אמביציה לחסוך, להתקדם, יציב לעצמו יעדים מספריים וישאף להגיע אליהם תוך חודשים או שנים. ננגנון כזה יכול לעזור לו לבדוק היכן הוא נמצא ביחס ליעד שלו.