שביל סובב שושן – مسیر پیاده‌روی شوش


כשהגיעה אלי ההזמנה מטעם לשכת התיירות של שוּשָן להצטרף למשלחת בלוגריות ישראליות אל שוּשָן, בירת פרס לא האמנתי למראה עיני.
"זו לא מתיחה?" אני שואלת את חברותי הבלוגריות שגם הוזמנו למשלחת, ומסתבר שכן, על מנת לחדש את קשרי ידידות בין המדינות וכדי לחדש מסורת ארוכת שנים של אירוח כיד המלך הוזמנו להיות הסנוניות הראשונות שיבקרו ביעד מיוחד זה.

בתחילת חודש אדר טסנו לבירת פרס לסופשבוע גדוש פעילויות וסיורים. בשעה שחברותי הבלוגריות בחרו ללכת למסעדות גורמה, מוזיאונים, ספא מפנק, לתור את חיי הלילה או סצינת הגרפיטי בעיר, סיקרן אותי לצאת מחוץ לעיר ולבחון האם גם בפרס קיימים שבילי הליכה מסומנים לשוחרי הטבע ולהתנסות בהליכה באחד מהם.

התלוויתי אל דָריָיוֶוש שושני, נציג מטעם רשות שמורות הטבע הפרסית, שלקח אותי לפינות נסתרות ויפות בהרי שושן. נהניתי מאוד מהטיול ובפוסט זה אשתף גם אתכם ברשמים מהטיול בשביל החדש שנחנך לאחרונה "שביל סובב שושן" – مسیر پیاده‌روی شوش

ראשית דבר, כדי שלא תחשדו בי שהטיול לא היה ולא נברא הינה תמונה שלי משם, עם אותו כובע טיולים ורוד ותיק ירוק על הכתפיים, ה-look הטיילי שלי בשבילי הארץ ובניכר.

וכעת לעינייננו – העיר שושן מוקפת הרים שמהווים שמורת טבע ירוקה. בדומה לרט"ג אצלנו בארץ פועלת בפרס רשות דומה שמקדמת נושאים שקשורים לטבע. לאחרונה הרשות הפרסית הנגישה לציבור הרחב את שמורת שמורת הרי שושן באמצעות שביל הליכה מעגלי. השביל, שמזכיר מאוד בקונספט שלו שבילים דומים בארץ (דוגמת שביל סובב כינרת או שביל סובב מכתש רמון) מציע נוף מרהיב, יערות אורנים, אוויר פסגות, ומבחר פינות חמד.

השביל "مسیر پیاده‌روی شوش" או בתרגום לעברית "שביל סובב שושן", נחנך לפני מספר חודשים ואורכו מסתכם ב-110 ק"מ.

השביל מחולק לשמונה מקטעי הליכה המונגשים באמצעות דרכי עפר עבירות לרכבים פרטיים ולתחבורה ציבורית. ההליכה בשביל נעה בין שבוע לשמונה ימי הליכה רצופים, וישנה כמובן האפשרות להגיע למקטעים בודדים. ניתן לטייל בשביל כל השנה, אם כי עונות השנה המומלצות הן הסתיו והאביב כשהטמפרטורות נוחות ובימות החורף כשהאיזור שופע פריחות עצי השקד.

לאורך השביל ניתן למצוא ברזי מים ובחניונים נבחרים פזורים גם שולחנות פיקניק ומתקני משחקים. הלינה והפיקניק מותרים בחניוני היער. השביל עובר ליד מספר מעיינות נובעים שמשמשים אטרקציה למטיילים, בוסתני פרי, מטעי זיתים, חורבות ואתרים ארכיאולוגים עתיקים.

השביל נוח להליכה אם כי ישנם קטעים בהם השביל הררי ותלול ולכן יש לנוע במשנה זהירות, במיוחד בימי גשם בהם קיימת סכנת החלקה. השביל מסומן היטב בשלושה צבעים בולטים לעין, ורוד-תכלת ולבן. ורוד? כשאני רואה את הסימון לראשונה אני לא מאמינה למראה עיני. הוא שביל יפה, תאמינו לי, אבל גם לולא הייתי הולכת בו, הייתי אומרת שהוא יפה בזכות הפס הורוד, אלא מה.

רשות שמורות הטבע הפרסית הסדירה את דרך העפר, ביצעה ניקוז והציבה שלטי הכוונה והסבר. פה ושם פזורים ספסלים עליהם ניתן לעצור להתרעננות ולהתפעלות מן הנוף המרהיב. ברוב המקטעים (למעט המקטע הראשון) הדרך סגורה לרכבים וניתן ללכת, לרוץ או לרכב על אופניים.

המקטעים הראשונים של השביל קלים להליכה ומתאימים גם למשפחות, העליות והמורדות אינם קשים במיוחד. המקטעים 3 ו-4 נחשבים לקשים שבשביל, בדרגת קושי בינונית-קשה ודורשים מיומנות הליכה גבוהה (הקטע הקשה ביותר הוא בטיפוס אנכי ומאתגר של 350 מטר ואחריו ירידה תלולה על דרדרת). במקומות הבעייתיים הותקנו דרגיות שמקלות על המטיילים.

כשפגשתי לראשונה את דרייווש כשהגיע לקבל את פני המשלחת הישראלית סיפרתי לו על המסע שלי שנה שעברה בשביל ישראל ועל שבילי הליכה נוספים בארץ. התיאורים שלו על "שביל סובב שושן" החדש הלהיבו אותי וביקשתי להתלוות אליו לטיול בן יומיים במקטעים קטעים 3 ו-4 שנחשבים ליפים והמאתגרים ביותר על השביל. מקטעים אלו של השביל עוברים בדרום מערב שושן, על שלוחה ארוכה שחוצצת בין נחל סירואן לנחל זרבשן, שניהם יובלים של נהר החידקל. זו השלוחה הגבוהה ביותר בשמורת הרי שושן, מתנשאת לגובה של כ-945 מטר ונטועה ביער צפוף של אורנים.

היום התחיל בהליכה נינוחה של כקילומטר על דרך עפר רחבה, ואח"כ השביל נכנס אל תוך היער והופך לתלול יותר ויותר. אותו הכלל שאני מכירה מהיולים בארץ תופס גם בפרס – מה שעולים אח"כ יורדים  ומה שיורדים אח"כ עולים. ההליכה ביום הראשון התאפיינה אם כך ב"תפירות" של עליות-ירידות תלולות למדי, כשמדי פעם נפתחים חלונות נוף שמאפשרים לעצור לרגע ולהסדיר את הנשימה אל מול נוף מרהיב ביופיו.

תענוג גדול לצעוד בשטחים הירוקים שמהווים את "הריאה הירוקה" הענקית של העיר שושן.
השביל עובר ליד מעיין טבעי, שרידי טראסות חקלאיות, אתר ארכיאולוגי, וחורבה מוזנחת עם ריסוסי צבע.

בשעות אחר הצהריים המאוחרות הגיענו ללב היער שם נמצא חניון לילה, בחניון יש ברזי מים ומתקני צלייה (מנגלים). באותה העת שהתה במקום חמולה גדולה שצלתה בשרים על האש. מסתבר שהמנהג "לעשות על האש" נפוץ מחופי הים התיכון ועד לגדות החידקל. כעבור שעה קלה המשפחה ארזה את מטלטליה, אציין שבדומה לזן הישראלי של "העארס המצוי" שלא מזהה פחי אשפה ברדיוס הקרוב או מזהה ולא מבין מה הקשר בינם לבין האשפה שהוא מייצר, גם בפרס, אותה חמולה הותירה אחריה ערימת פסולת שדרייווש ואני אספנו לפחי האשפה שהרשות הציבה בחניון. ולראייה שגם בפרס יש מודעות לשמירה על הטבע להלן תמונה שצילמתי על השביל בה מבקשים מהמטיילים לאסוף את האשפה, "מה ששנוא עליך אל תעשה לטבע".

הקמנו אוהלים והכנו ארוחת ערב מאולתרת מהמצרכים שהבאנו איתנו לטיול, לשמחתי לא היינו צריכים לדאוג להטמנת מים, כיוון שלאורך המסלול יש נקודות מים רבות ויכולנו למלא את הבקבוקים. בדומה לצינה בהרי ירושלים שלנו בלילות של חודש מרס כשהשמש שוקעת, כך גם בהרי שושן. אם במהלך היום השמש חיממה והיה מזג אוויר נעים ונוח, מהרגע שהסתלקה נעשה קר, אבל לא מדי. שמחתי שהצטיידתי במעיל חם ושק שינה שבודד היטב מהקור.

למחרת מוקדם בבוקר, אחרי שקיפלנו את האוהלים, דרייוש מרתיח מים לקפה של בוקר ואני תורמת כמה ביסקוויטים של פתי-בֲר שהבאתי מהבית ומראה לדרייווש כיצד לטבול ביסקוויט בקפה, ובעיקר מתי להרים את הביסקוויט לפני שיצלול לתוך הכוס, פרקטיקה ישראלית ידועה…

הזדרזנו לצאת לדרך שהרי לפנינו דרך ארוכה ועלינו להגיע חזרה לשושן לקראת ארבע, על מנת שאספיק להתארגן לטיסה לת"א בשבע בערב.

המקטע החמישי של שביל סובב שושן מטפס לראש הר מבודד המתנשא לגובה של 820 מטר, בתום הטיפוס המתיש עצרנו לקפה נוסף וארוחת בוקר כשאנחנו נהנים מתצפית מרהיבה הכוללת את הרי זגרוס, הרי אלבורז ופיסה קטנטונת ממישור ח'וזסתן. לדברי דרייווש ביום בהיר ניתן לראות עד אספרהן.

בתום ארוחת הבוקר ירדנו מההר בדרך שעברה בתוך יער אורנים. לקראת הצהרים היגענו למעיין הנובע סמוך מאוד לשביל. למרות שהיה קצת קר לטבול במים, היו כמה אנשים שנכנסו למי המעיין הנקיים, בימים חמים ניתן לא רק לשכשך רגליים, אלא גם לטבול ולהתרענן. זהו מעיין הנובע כל ימות השנה ומזרים את מיימיו לבריכה נאה.

מכאן השביל ממשיך בירידה תלולה עד לנקודת הצטלבות עם דרך עפר רחבה, עבירה לכלי רכב, שם חיכה לנו ידידו של דרייווש, הפקח האיזורי ראמן יחיא, שאסף אותנו עם הג'יפ וכעבור שעה הביא אותי עד לפתח המלון בשושן הבירה.

סה"כ נמדדו ביום ושלושת רבעי שהלכתי על "שביל סובב שושן" כ-30 ק"מ מהנים מאוד (עלייה מצטברת של 1500 מ' וירידה של 1200 מ') עם כל מה שמרחיב את לבו של הטייל: תוואי מאתגר, תצפיות מצויינות אל נוף מרהיב שנשקף מכל העברים.

לשאלתי מי מטייל בשביל ענה דרייווש שהשביל הפך לפופלרי בקרב צעירים פרסים שמחפשים אתגרים ומעוניינים לצאת להליכה ממושכת ומאתגרת. לשביל מגיעות גם משפחות בסופי השבוע, אבל הן בעיקר שוהות בחניונים על מנת לערוך פיקניק ואולי יוצאות למסלול קצר, הלוך-חזור. דרייווש מאמין שכשם שיש מסלולי הליכה מעגליים מפורסמים בעולם כך גם לשביל סובב שושן יש פוטנציאל להתפרסם בהיותו שביל נגיש מאוד שמשלב אתגר פיסי עם תצפיות נופיות מרהיבות.

אחרי שהתנסיתי בטעימה קצרה מן השביל, 30 ק"מ מתוך 110, אני מחזקת את דבריו של דרייווש, שהשביל אכן מיוחד במינו וכולי תקווה שאשוב לכאן בעתיד לסיים את הסיבוב כולו.

זיוה רענן מהבלוג "שמתי לב" יצאה לטיול ליל ירח מקבר דניאל עד לנהר אולי והיא משתפת בחוויות:

ליהודים היתה אורה ושמחה, ובשושן הבירה נערך משתה גדול. השמחה היתה כה גדולה שהיהודים לא ידעו את נפשם ועם תום המשתה יצאו אל הדאון טאון של שושן לחלק מתנות לאביונים ולהמשיך לשתות בברים של העיר. הם שתו עד-דלא-ידע ורגליהם נשאו אותם אל המרחבים הפתוחים שמחוץ לעיר. בשמים עמד ירח מלא של אמצא חודש אדר שהפיץ סביבו אור גדול, והיהודים המשיכו ללכת לאורו כל אותו הלילה.

מאז נערך בשושן מדי שנה בשנה טיול ליל ירח. הטיול יוצא בחצות, עם תום המשתה של פורים. המסלול מתחיל מקברו של הנביא דניאל שבמרכז העיר וממשיך אל מחוצה לה. הירח מאיר את המישור רחב הידיים, וההליכה קלה ומתאימה לכול. יש שנים שבהן הירח מאיר את השטח עד כדי כך שניתן לראות את הרי הזגרוס במרחק. המסלול מסתיים בנהר אולי, אותו נהר שעל גדתו עמד הנביא דניאל כשכתב את חזונו. חברת "שושן סלואו טרוול טורס" מארגנת למעוניינים את המסע על גבי גמלים. לילות סוף החורף עדיין קרירים ומומלץ להיערך בלבוש חם.

וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי. – מתוך ספר דניאל א, פרק ח, פסוק ב

היות ואת סוף השבוע בשושן ביליתי בהליכה אינטנסיבית בטבע וחזרתי למלון רק לקראת הטיסה חזרה הביתה לא היה לי זמן לצאת ולגלות את יופיה של העיר. חברותי הבלוגריות עשו זאת וכל אחת דיווחה על היבט אחר של העיר. מוזמנים לקרוא על המלצות נוספות לבילויים בשושן, על האמנות בעיר, הסצינה האלטרנטיבית, היכן אוכלים ומידע כללי על העיר. בקרוב ייפתח קו חדש שושן-ת"א והטיסות ליעד האטרקטיבי הזה יהיו נגישות לכולם.

מקווה מאוד שנהניתם מהסיקור שלי ושל חברותי הבלוגריות על שושן הבירה. מוזמנים לכתוב בתגובות האם המקום מצא חן בעיניכם.

Comments

6 תגובות על “שביל סובב שושן – مسیر پیاده‌روی شوش”

  1. תמונת פרופיל של Tova

    גדוללללל
    שאת הצחקת אותי עם התאורים השושנים
    רק בשמחות ובטיולךים של פורים

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      חן-חן 🙂 שמחה שצחקת בשעה שאני היזעתי והתאמצתי בהרים התלולי של שושן…

  2. תמונת פרופיל של לאה כהן

    וואו, איזה פוסט מושקע, שאפו!
    נהניתי מאוד לקרוא ונהיתי מהתמונות, ואני מוכרחה לשאול: מאיפה התמונות? האם הן באמת של פרס? 🙂

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      הלוואי ויכולתי להיות שם ולצלם את המקום…. כיוון ששושן היא בגר פנטזיה נאלצתי להשתמש בתמונות ממקום אחר (הרי ירושלים, מהמקטע של שביל ישראל מלטרון עד עמק האלה)

  3. תמונת פרופיל של תמר
    תמר

    ואי ואי,
    לרגע האמנתי…

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      כשכתבתי/המצאתי את הטיול סובב שושן, לרגע גם אני האמנתי שאני שם…