פריחה אביבית, יום השיוויון – חלק III

במציאות עצמה, שום דבר לא השתנה. השמיים אותם שמיים, ההר אותו ההר, האדמה אותה אדמה שבעונה זו של השנה מכוסה שפע פרחי בר.
זו רק ההרגשה. עמוק בפנים. שמשהו טוב יקרה. אני מקשיבה להרגשה, מאפשרת לה לקחת אותי למקומות טובים, יפים, פורחים.
בימים אלו אני עדה למעגל חיים של קמילה וצמיחה. כמו בטבע כמו בחיים עצמם, רק שבטבע הרבה קל יותר לעמוד למשל מול עץ אלה בשלכת, כמו זה שצולם בסוף דצמבר ולהינות מיופיו גם כשמשיל עליו.

בימים אלו, בין מרס לאפריל, כששתי העונות מתערבבות זו בזו, על קו התפר בין החורף שעדיין מסרב לפנות את מקומו, לאביב שבהדרגה מנכיח את עצמו, העולם כולו מלבלב.
זוהי תקופה של התחלה חדשה שטומנת בחובה הבטחה ליופי. האביב מביא איתו כל כך הרבה צבע. מסאז' לעיניים ולנשמה.

אותו עץ אלה בזמן האביב כשמצמיח עלים חדשים

יש פרחים סוליסטים ויש פרחים שהם "שכונה"
האירוס הנצרתי דומה לשכונה יוקרתית באבן יהודה, שיש רווח גדול בין בית לבית וכל בית בנוי לתפארת, עם עיצוב מקורי משלו. צריך ללכת מרחק של כמה וכמה צעדים בין בית לבית. התורמוסים לעומתם דומים לגוש דן שעשוי מבינייני מגורים צפופים המשתרעים על פני שטח גדול, כמעט נוגעים אחד בשני. כל גבעול הוא ביניין וכל פרח על הגבעול הוא דירה בביניין.

יש פרחים שמרשימים מאוד מקרוב ויש פרחים שזוכים לקריאת ה"וואו" כשרואים אותם מצטופפים מרחוק.
האירוס הנצרתי הוא כזה שמרשים מקרוב, סוליסט שמעמיס על הגבעול שלו מבנה גדול, עדין, מורכב, יפה. אין מי שיעבור ליד הפרח הזה ולא יגיד עליו "יפה הממזר הזה"

התורמוס, אם מסתכלים על פרח בודד בגבעול לא נופלים מהרגליים מרוב התפעלות. הוא מחליף צבעים לפי קצב ההפרייה, פרח בתולי צבוע סגול ופרח שעבר האבקה נצבע וורוד.
אבל כשעל גבעול אחד מצטופפים למעלה מעשרה פרחים קטנים וכשבשדה אחד מצטופפים הרבה גבעולים למרבד סגול, אין מי שיעבור ליד הסגול-סגול הזה ולא יגיד "יפים הממזרים האלה"

שם של פרח הוא כמו שם של ילד או ילדה. ואם לא זוכרים או לא יודעים את שם הילד/ה, קוראים לו, היי, אתה, כמה שאתה יפה.
כנ"ל עם פרחים. כשיודעים את שם הפרח, המחמאה נשמעת הרבה יותר אישית.
תשוו בין "הפרחים הצהובים שמכסים עכשיו את הארץ בכל מקום ממש יפים" לעומת "הארץ מתכסה עכשיו מרבדי חרדלים בוהקים, זוהרים, מסנוורים"
או "הצהוב היפה הזה יותר גבוה ממני" לעומת "הכלח הערמומי פיתח מנגנון הישרדות ולמעט קלח התירס כולו רעיל, ככה שהפרות ושאר החיות הצמחוניות לא נוגעות בו והוא משגשג ופורח"

צהובים מרמת הגולן:
מצליב צהוב, לכאורה פרח "פושט" אבל פורח באלפים, משתלט על משטחי אדמה נרחבים ויוצא מרבד צהוב. אולי חרדל אולי שם אחר, קצת יותר מסובך

כלח מצוי שמתרבה ביחוד בשדות מרעה ומתנשא לגובה רב

פוסט זה עולה לאוויר בלילה שבין ה-20 במרס ל-21 במרס, שנודע בכינויו "יום השיווין", Equinox ונחשב ליום הראשון של האביב.
לסיום מצטטת כמה מראה מקום להרחבת הדעת ומוסיפה גם קישורים לפרקים קודמים בסדרת הפוסטים האביביים שלי:

פריחה אביבית – חלק I | פריחה אביבית – חלק II | פריחה מדברית

"נקודת שוויון (Equinox) היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים. בצהריי היום לאורך קו המשווה בעת נקודת השוויון השמש נמצאת בזנית. גאומטרית, נקודת השוויון היא הזמן היחיד שבו יש זווית ישרה בין ציר הסיבוב של כדור הארץ לבין הקו המחבר את מרכז השמש עם מרכז כדור הארץ. נקודות השוויון מתרחשת בחודש מרץ ובחודש ספטמבר, בכל שנה. ניתן להתייחס לנקודות השוויון גם כאל נקודות וירטואליות המונחות על מישור המילקה. מזלות האסטרולוגיה למשל, נמדדים בהתאם לנקודות שוויון אלו."

מתוך ויקיפדיה

"ימי ההיפוך וימי השוויון קשורים לעובדה שכדור הארץ מקיף את השמש כשהוא נטוי ב-‏23.5 מעלות לערך ביחס למסלול הקפתו את השמש. משום כך חלים במקומות השונים בכדור הארץ שינויים עונתיים במקום בו נצפית השמש בשמיים, באורך שעות היום ובכמות קרינת השמש, ואלה מביאים לקבלת עונות שונות בשנה."

מתוך "ימי השוויון וימי ההיפוך – העובדות אל מול התכונות המיוחסות להם" מאמר מרתק של ד"ר נועם חלפון  שדן בימי השוויון וההיפוך, מבחין בין התכונות שבאמת מאפיינות אותם ובין כל מיני קביעות לא מדויקות שנוטים לייחס לימים אלה בתקשורת ובמקורות מידע פופולאריים נוספים

"אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובו חל המעבר מהחורף לקיץ. האביב מאופיין בהתחממות מתונה של מזג האוויר ובפריחתם של מיני צמחים רבים. משום כך הוא מסמל פריחה והתחדשות.
ישנן הגדרות שונות לעונת האביב, אשר משתנות בהתאם לאקלים המקומי ולתרבות המקומית. ההגדרה המטאורולוגית קובעת כי האביב הוא התקופה שבין החודשים הקרים בשנה (החורף) לחודשים החמים בה (הקיץ). בחצי הכדור הצפוני תקופה זו חלה סביב החודשים מרץ, אפריל ומאי, ואילו בחצי הכדור הדרומי תקופה זו חלה סביב החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר.
ההגדרה האסטרונומית המערבית מגדירה את האביב על בסיס מיקום כדור הארץ ביחס לשמש, ולפיה האביב מתחיל בימי השוויון שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה ונגמר בימי ההיפוך שבהם היום הוא הארוך ביותר בשנה. כך, בחצי הכדור הצפוני האביב מתחיל ב-20 במרץ ונגמר ב-21 ביוני, בעוד שבחצי הכדור הדרומי האביב מתחיל ב-23 בספטמבר ונגמר ב-21 בדצמבר. באסטרונומיה הסינית ובתרבויות נוספות, יום השוויון שממנו הימים הולכים ומתארכים חל דווקא באמצע עונת האביב."

מתוך ויקיפדיה