ירושלים של קייץ

ירושלים, עיר נפלאה שכזאת, בצהרי יום שישי הבוער מחום, בתחילת אוגוסט 2015, צהלולי מים וצהלות ילדים נישאות לשמיים
איזו עוד עיר מציעה מקלחת מרעננת שכזאת בעיצומו של הקייץ הלוהט
בשתיים עשרה בדיוק התחילו המים לבקוע מן הרצפה. כל מי שהיה שם בפארק טדי באותה שעה חמה הצטופף ברחבת המזרקה, מחכים למים שיעלו מן הרצפה, יתרוממו לגובה השמיים וירדו וחזור חלילה.
צעקות של שמחה. רצים ימינה, רצים שמאלה. נשכבים על הרצפה, מחכים למים.
חצי שעה של הנאה צרופה.

ילדים קטנים, חלקם לבושים בבגדי ים, חלקם בבגדיהם הרגילים, ילדים גדולים יותר, נערות, וגם מבוגרים. המון רב שמילא את הרחבה. וגם אני.
הנחתי את המצלמה בצד, חלצתי סנדלים וצעדתי אל תוך המים. אל תוך ההמולה הרטובה-השמחה הזו.

לא קל להעביר חוייה דרך תמונה, זו אמנות לשמה, לספר סיפור עם המצלמה. באותן 30 דקות של מי צהלולים צילמתי בלי לכוון בכלל, יריתי פריימים לכל כיוון, הייתי שם, סביב הרחבה ובתוכה בכל כולי. לא תיכננתי, לא חשבתי במונחים של "קומפוזיציה" או זוויות צילום מעניינות. פשוט צילמתי. אח"כ בבית כשראיתי את רצף התמונות לא יכולתי שלא לחייך לעצמי, "הצליח לי"… הכי מתבקש היה לערוך מכל התמונות סרטון, אבל אני עדיין לא שולטת באמנות הוידיאו.

הייתי רוצה להביא את האלבום כולו ומי שיש בידו הסבלנות שידפדף בין התמונות. אבל אני מבינה שזה מוגזם, לכן אצמצם וגם זו אולי כמות מכובדת של פריימים. יש בינהן טובים יותר או פחות אבל הסך הכל מספר את הסיפור של אותן שלושים דקות של קיץ, מים, ילדים, משחק, צחוק, השתוללות, ירושלים היפה.
ובעיקר -להיות נוכח באותו הרגע. להיות. לחוות. לחיות.

Comments

2 תגובות על “ירושלים של קייץ”

  1. תמונת פרופיל של שגיא
    שגיא

    התמונות שהעלית ממש יפות (כרגיל) ועושות לי מצב רוח משובב וקופצני

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה! הכי כייף זה לקפוץ למים, לשחק, להצטנן ולהשתובב כמו הילדים…