וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ


איך הזמן עובר, חולף. לפעמים זוחל, לפעמים אץ רץ. וככה יום רודף יום. היום עולה, היום יורד.
יש ימים בהם החשיכה יורדת מהר מאוד, לרוב אלו שעות בהן אני עדיין במשרד או בדרך הביתה, עסוקה, לא תמיד מספיקה להעיף מבט מהחלון או זוכרת להעיף מבט מהחלון, לראות את השמיים מחליפים צבעים במעבר בין יום ללילה. על אחת כמה וכמה מוקדם בבוקר, כשהיום עולה והחושך מפנה את מקומו לאור השמש.

בטיול כן. כשנמצאים לאורך כל שעות היום תחת כיפת השמיים שמים לב לכל ענן שמסתיר את השמש, לכל משב רוח. וכאשר שמה לב לקראת שקיעה שהשמיים מתעננים מקווה לשקיעה מיוחדת. כזו שתצבע את הרקיע בגוונים של כתום-אדום.

כשאני במדבר השמיים מעלי פרושים, רחבים, כ"כ רחבים שמרגישה שאינם נגמרים לעולם. אחת ההנאות הגדולות היא לעקוב אחר גלגל החמה שצולל אל קו האופק, להתפעל מהצבעים שהוא מותיר אחריו עד שלאט לאט נמוגים. החושך הולך ונעשה סמיך יותר ויותר וכעבור כמה שעות גלגל החמה שוב מתרומם מן המזרח וממיס את החושך.
השינויים הללו בשמיים, מאור לחושך ומחושך לאור מחזקים אצלי את האמונה בסדרי עולם. ככה היה תמיד וככה ימשיך להיות.

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם." (קהלת, פרק א')

אל פוסט זה ליקטתי מקבץ תמונות זריחה-שקיעה שצולמו במדבר. נכון שזהו נושא נדוש לצילום ועדיין, כשהטבע מתעורר ליום חדש, או כשהיום מסתיים והרקיע נצבע כתום-אדום, לעיתים השמיים בהירים ונצבעים בגוון אחיד או אם יש עננים שמערבבים את הצבעים ויוצרים כזה מופע צבעוני מרתק – התֵּבֵל דופקת הופעה שחבל לפספס. נכון שיש לכל זה הסבר מדעי, ועדיין, אני נעמדת מול התופעה הזו כל פעם מחדש, נלהבת, מתפעלת, שולפת מצלמה כדי ללכוד את הרגעים הללו, רגעים בהם התֵּבֵל כל כך יפה.

"אני מאד אוהב שקיעות. בוא, נלך עכשיו להתבונן בשקיעה"
"אבל עלינו להמתין…", אמרתי.
"להמתין למה?"
"להמתין עד למועד השקיעה."
תחילה נראיתָ מופתע, ואז צחקת על טעוּתך, ואמרת לי:
"תמיד נדמה לי שאני בבית!"
ואמנם, הכל יודעים, שכאשר השעה היא שעת הצהרים בארצות-הברית, השמש שוקעת מעל צרפת. אם תוכלו לנסוע לצרפת בתוך דקה אחת, תגיעו היישר לזמן שקיעת החמה. לרוע המזל צרפת רחוקה מדי.
אבל על כוכב הלכת הזעיר שלך, כל שהיה עליך לעשות הוא להתיק את כסאך צעדים ספורים. יכולת לחזות ברדת הלילה בכל עת שתחפוץ…
"יום אחד", אמרת לי, "ראיתי את השקיעה ארבעים ושלוש פעמים!"
ואחר-כך הוספת:
"אתה יודע…כאשר מישהו מאד עצוב…הוא אוהב את השקיעות…"
"היית עצוב, אם כך", שאלתי, "ביום של ארבעים ושלוש השקיעות?"
אבל הנסיך הקטן לא ענה.

אנטואן דה סנט-אכזופרי, "הנסיך הקטן"

"רֵיחַ יָם וְרוּחַ סְתָו
וּמִיץ שֶׁל תַּפּוּחֵי-זָהָב
וּמִין סַגְרִיר מָתוֹק-חָמוּץ
מוֹשֵׁךְ מִבַּיִת אֱלֵי חוּץ
לָלֶכֶת-לֶכֶת וְלִנְשֹׁם
אֲוִיר שְׁקִיעוֹת כָּחֹל-אָדֹם.
אֲוִיר שְׁקִיעוֹת. נִיחוֹחַ דַּק.
הַגֶּשֶׁם זֶה עַתָּה נִפְסַק
עֲלֵה וְשׁוּט וְהִסְתַּכֵּל
עַד מַה יָּפָה הִיא הַתֵּבֵל"

נתן אלתרמן

"איך היום עולה ~ איך היום עולה ~ מתמלא ~ חיים"
מאיר בנאי


Posted

in

by

Comments

2 תגובות על “וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ”

  1. תמונת פרופיל של צבי
    צבי

    מאד מהנה לקרוא אותך. פשטות ועושר השפה שקולחת ללא שגיאות כתיב מעצבנות, היחס המקצועי למידע, הרצינות בתכנון, האיזכורים, הקישורים. עונג צרוף.

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה צבי. חייכת אותי מאוד. כותבת כמיטב הבנתי. משתדלת מאוד לדייק בשפה. גם אותי שגיאות כתיב ודקדוק מעצבנות…