אמנות רחוב: דולפין על המדרכה בסידני

אילו ידעתי אז את מה שאני יודעת היום… מחשבה היפוטתית שלא מקדמת אותי לשום מקום ועדיין עלתה בי כשדפדפתי בתמונות ישנות שצילמתי לפני למעלה מעשור במהלך טיול באוסטרליה. אז עוד לא הייתי ה"ציידת גרפיטי" שאני היום, עוד לא התחלתי לאסוף בקדחתנות צילומים של ציורים על גבי קירות, אבל כאשר נתקלתי בכמה כאלה בהחלט נעמדתי להתבונן.
האמנות כשהיא נקרית בפני ומזמנת לי צוהר להבין או לחוות משהו מעוררת בי מאז ומתמיד עיניין וסקרנות. ככה שמה הפלא שהקלקתי ללא סוף במצלמה הדיגיטלית השנייה שלי דאז, ניקון קטנטונת ומשוכללת לאותו הזמן, בת לווייה נאמנה. כל פעם שראיתי פריים מעניין לחצתי "קליק" וככה אספתי שלל נאה של אמנות רחוב אוסטרלית.

כחלק מסדרת הפוסטים בנושא "אמנות רחוב" נזכרתי בפריימים שצולמו אז באוסטרליה.
באותם ימים סצינת הגרפיטי עדיין לא פרחה ושגשגה, אם כי פה ושם היו קירות עם ציורים יפים מעניינים שבחרתי לתעד, דוגמת הציורים בצבעים הזוהרים שתיכף תראו כאן. לא ידעתי אז שזו תהיה התחלה של אוסף שעם הזמן ילך ויתרחב ככל שהגרפיטי ילך ויתפוס תאוצה וקירות הרחובות יתמלאו ציורים שילכדו את עיני. ככה זה היה אז, ב-2006 וככה גם היום ב-2018, אני נהנית להתבונן בעולם, נהנית מהדימיון והיצירתיות של אנשים אחרים.
התמונות בפוסט זה צולמו ב-2006 בעיקר בסידני. אין כאן ציורי "WOW", כאלו שהנשימה נעתקת מרוב התפעלות, ועדיין בעיני זה שווה איזכור, כי רוב החיים זה ככה, מעט מאוד "WOW" והרבה פרטים קטנים מתובלים בדימיון ויצירתיות מהם מורכבת התמונה הגדולה.

בשוטטות האינטנסיבית ברחובות צדו את עיני ספסלי המוזאיקה שניצבו לרווחתם עוברי האורח, וגם אריחים ממוזאיקה ששובצו או על הקירות או על המדרכות עצמן. הפסיפסים הללו ללא ספק נכללים בקטגוריה של "אמנות רחוב", מאוד מוקפדים, עשויים היטב ביד מיומנת, נעימים לעין, גם אם אין בהם מסר מורכב.
לפעמים נחמד לפגוש דימוי של דולפין או ליצן טבועים במדרכה. האסתטיקה הזו כשלעצמה עושה נעים בעין ובלב.

ואם באמנות עסקינן, ואם אני בסידני שבאוסטרליה איך אפשר שלא להביא כמה תמונות של ציורי ליוויתנים בסלע, מעשה ידיהם של האבוריגי'ינים.
צולמו על המצוקים המתנשאים מעל האוקיינוס השקט, באותם מסלולי הליכה נהדרים שמקיפים את סידני.

לקריאה נוספת, כדי ללמוד על השינוי שחל בתחום הגרפיטי, כיצד הפך עם השנים למיינסטרים ולזרם אמנות לגיטימי.

כתבה משנת 2012 שפורסמה ב-"כלכליסט": "לאלף את הגרפיטי" – אמנות הרחוב בישראל זוכה לאחרונה לחיבוק ממסדי: תערוכה בתל אביב, פסטיבל בחיפה ומתחם מיוחד בירושלים. "כלכליסט" בודק אם המעבר מהמחתרת למיינסטרים טוב ליצירה. בכל העולם הפך הגרפיטי, נחלת המורדים והמוחים במאה ה־20, לזרם לגיטימי ורווחי של אמנות עכשווית במאה ה־21.

גרפיטי ואמנות רחוב מתוך הבלוג "פוניה יוצאת לרחובות"

פוסטים נוספים שעוסקים בגרפיטי ואמנות רחוב בארץ ובחו"ל:

Comments

2 תגובות על “אמנות רחוב: דולפין על המדרכה בסידני”

  1. תמונת פרופיל של שגיא
    שגיא

    "ציידת גרפיטי" – רק עכשיו הבנתי את הקשר שלך לנושא (היה גם בלוג קודם עם גרפיטי מצוינים)
    אהבתי בעיקר את תמונות הגרפיטי, שצולמו ב"ניקון קטנה" ממש כיף להסתכל בהם
    מקווה בהזדמנות לקרוא את הכתבות בקישורים שצירפת

    1. תמונת פרופיל של אילנה בר

      תודה! כן, אוהבת "לצוד" אימיג'ים, דימויים, צבעים, כל מה שמדיף ניחוח של אמנות עושה לי טוב בעיינים ובלב. "הניקון הקטנה" ליוותה אותי תקופה ארוכה עד שהוחלפה ב-SLR מקצועית יותר. אהבתי מאוד לצלם בה…