תגית: בצלאל

  • שוטטות אינטואיטיבית, ירושלים אהובתי

    רשמים שנכתבו תוך כדי שיטוט בירושלים, קיץ 2023

  • ממה אתם בורחים? – שבוע העיצוב בירושלים

    ממה אתם בורחים? חסר ממה? זו השאלה שמייד קפצה מול העיניים ברגע שטיפסתי במעלה המדרגות במבואה לבית הנסן בירושלים. התערוכה נפתחת בעשר בבוקר, הקדמתי מעט. שואלת את השומר בפתח אם במקרה יודע מהיכן יוצא הסיור. נרשמתי לסיור הפתוח לציבור הרחב דרך אתר התערוכה, רק שלא זכרתי היכן נקודת המפגש. לפני שהוא עונה, הוא מזכיר לי…

  • תערוכת סוף שנה בבצלאל, 1993

    בסמסטר הראשון בשנה א' בבצלאל שיתף אותנו אחד המרצים בכמה עובדות ידועות: אחוז הנשירה של הסטודנטים לאמנות גבוה למדי, וגם מי שיסיים ארבע שנות הלימוד ויקבל את התואר, לא בהכרח יעסוק באמנות כמקצוע או כאומן יוצר. מעטים הם אלו שיקדישו את חייהם לאמנות, יפתחו סטודיו פעיל, יציגו תערוכות יחיד או יקחו חלק בתערוכות קבוצתיות. יזכו…

  • מונולוגים של דמויות מעולם האמנות

    כיוון שהבלוג שלי הוא בין שאר הדברים גם מרחב הכתיבה שלי, אני מרשה לעצמי לעלות מדי פעם טקסטים ישנים שכתבתי בתקופות קודמות. ראו "טקסט אבוד" עם אסופת טקסטים בסגנון זרם התודעה שנכתבו כשהייתי סטודנטית בבצלאל. בשנה האחרונה ללימודי התואר באמנות פלסטית העסיקה אותי המחשבה מה לעזאזל אני הולכת להציג כ"תערוכת סיום" בתום הלימודים שיבטא את…

  • פרספקטיבה – מבט לאחור על ביקור ברובע אורבני ייחודי בטוקיו

    "בשלהי המאה ה-19, ערש המודרניזם, נטו לראות במכונה את התגלמות הטוב, העוצמה, הטימטום והצייתנות. הצמיחה התעשייתית של הערים האירופאיות היתה דבר חדש. הדימוי הדומיננטי בציורים שוב לא היה הנוף הכפרי, או תיאורים פסטורלים של הטבע, כי אם מטרופולין. תפיסה שטוחה, דקורטיבית של המרחב אופיינית לאמנות המודרנית. "התמונה מעיקרה שטח חלק ומכוסה בצבעים הערוכים בסדר מסויים",…

  • ספר סְקִיצָה, קצת כמו ספר זכרונות

    אני רואה את הבקשה הזו מאוחר בלילה: "המילה שלי להיום היא "סְקִיצָה". כתבו לי רק מילה אחת על סְקִיצָה" סְקִיצָה זו מילה שמתגלגלת בפה, מילה שהמקור שלה מאיטלקית. יש בה משהו גולמי, לא מעובד, מאוד אותנטי, נקי, עם פוטנציאל להיות משהו אחר, גדול יותר, שלם יותר. פוטנציאל שיכול להתממש. או שלא. סְקִיצָה. מילה עם איכות…