תגית: הרי ירושלים

  • צידה לדרך: להתראות 2021, ברוכה הבאה 2022

    זהו הפוסט הראשון בבלוג שמתפרסם בשנת 2022 אתמול נפרדנו מ-2021 והיום אנו מקבלים את 2022. שנה חלפה, שנה באה ועולם כמנהגו נוהג. אחד הטרנדים שהפכו לנפוצים יותר ויותר בשנים האחרונות הוא טרנד "סיכום שנה", יש מי שמתחבר אליו יותר ומי שפחות. למען האמת אפשר לבחור כל תאריך (למשל יומהולדת) ולקבוע אותו כנקודת ייחוס לחשבון נפש…

  • הרי ירושלים, נוף של סוף העולם

    "הלוואי שלעולם הזה יש תקנה, הלוואי", שר בועז שרעבי במכונית שלי שמתגלגלת ירושליימה. "שנה מבשרת טובות" שלט ברכה שמקבל את פני ביציאה במחלף הראל. נחמד שמבשרת ציון משחקת במילים, אבל קשה שלא לתהות כמה מהמילים הטובות שנאמרות כאיחולים לשנה החדשה אכן יתקיימו. הלוואי והיתה בי מעט מהאופטימיות שבשיר או בשלט. לא. לעולם הזה אין תקנה.…

  • כיפאק היי לקבוצת השביל או מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו

    נכון, שורת הנושא של הפוסט הנוכחי קצת ארוכה, אבל היה לי חשוב לכלול בתוכה גם  תרועת הידד לקבוצת השביל שהחודש הגיעה בשעה טובה למקטע האחרון באילת וגם ציטוט משיר של יענקל'ה רוטבליט "כי אחרי ככלות הקול והתמונה, מישהו יכול לשאול בלי כוונה, מתי בפעם האחרונה, עשית משהו בשביל מישהו". ב-2017-18 כשהייתי בעיצומו של פרוייקט השביל,…

  • "הסכר התמלא!"

    בילדותי נהגנו לקרוא למקום הזה "הסכר" היינו מתצפתים עליו מהמרפסת וכל חורף עוקבים אחר העלייה במפלס האגם המלאכותי היחיד במרחב הרי ירושלים. רוב ימות השנה היה בור יבש ורק אחרי שירדו גשמים משמעותיים לאט-לאט מפלס המים היה הולך ועולה. כשהיה מגיע עד גדותיו, התצפיתן הראשון היה צוהל: "הסכר התמלא!" וקורא לכולנו לבוא לראות. בעברית תקנית…

  • גרפיטי בינוני במלון הנטוש בהרי ירושלים

    סמוך לגבעת יערים נמצא מבנה גדול ומוזנח, הוא מגודר כדי למנוע כניסת אנשים אליו אבל שמועות על ציורי גרפיטי הביאו אותי לשם, לחפש פרצה דרכה ניתן להיכנס פנימה ולשוטט בין הקומות והחדרים הנטושים, המקושקשים. מודה שלא נפלתי מהרגליים למראה ציורי הגרפיטי המרוססים על הקירות. ראיתי יפים ומושקעים מאלו. מה שכן, שמתי לב לנגיעה ירושלמית שייתכן…

  • על השביל בדרך העולה לירושלים, מלטרון לעמק האלה

    בחג הראשון של סוכות יצאתי עם חברה לארבעה ימים על השביל, באווירת החג בו עולים לרגל לירושלים בחרתי במקטעים שבין לטרון לעמק האלה. דרך שנעים ללכת בה גם בימים אלו של סוף הקייץ, כשכל הארץ צהובה מרוב יובש וכמהה כל כך לגשם שינקה את האוויר המאובק. קטעים אלו שמביאים טעימה מהרי יהודה בואכה שפלת החוף…