תגית: טיול סולו

  • מתיקות מדברית

    נעים מאוד, קוראים לי אילנה ואני מכורה למדבר. מכורה אבל בקטע טוב. תיכף אני גם אסביר. ת'אמת? כמעט שבוע אחרי שהמילים הנ"ל נכתבו שקלתי ללחוץ Ctrl+A ואז Delete. בשביל מה אני צריכה לספר לכל העולם ואישתו על ההתמכרות שלי. מה שנכתב כשהייתי ב"היי" מ- over doze של מדבר, נראה היום אחרי החזרה לשגרת הקייץ המנומנמת…

  • סופ"ש במכתש רמון – גיאוגרפיה של בדידות

    "גם את לא מחייכת הרבה" היא מעירה לי. יכול להיות. מה שבטוח זה שהבוקר, איך שחלפתי על פני השלט הירוק הראשון בכביש 40 עם השם "מצפה רמון", מייד נמתח חיוך מקצה לקצה. וכל שלט נוסף, חיוך נוסף. כן, שם של מקום כמו מצפה רמון מעלה בי חיוך. ערב קודם מילאתי הרבה בקבוקי מים, את חלקם…

  • יומיים סולו בהרי אילת

    לאחר התלבטות ממושכת החלטתי להצטרף לקבוצה שיוצאת בסוף מרס לסיני כשהיעד הוא ג'בל סירבל. לפני חציית הגבול לסיני היפה הספקתי לטייל יומיים לבד בהרי אילת. היגעתי אל איזור שחרות בשישי בבוקר וסיימתי את טיול הסולו שלי בחניון הלילה של נחל צפחות, סמוך לחוות הגמלים, מרחק נסיעה של כעשר דקות מהחניון בו נפרדתי מהמכונית לכיוון מסוף…

  • טיול חנוכה נודד בדרום – חלק שני – הרי אילת

    הפעם האחרונה שטיילתי בהרי אילת היתה בדצמבר 2020, כחלק ממסע הנדודים. אלה היו ימי הקורונה, ימי בין הסגרים, כשאילת היתה "אי ירוק" שרק השליליים הורשו להיכנס. השטח היה אז ריק ממטיילים, אני זוכרת את המבט המאוכזב במרכז קניות ביוטבתה כשאני מגלה שזה לא סופר, את הנסיעה למכולת בבאר אורה ואחרי ההצטיידות באוכל היגעתי לחניון הלילה…

  • טיול חנוכה נודד בדרום – חלק ראשון – דרכי הבשמים העתיקות

    לו הייתי GPS בתום טיול חנוכה הייתי משדרגת לגרסה חדשה, מהירה ויעילה, כי הקודמת "השתגעה", לא מסוגלת להתביית על מטרה, כל רגע משנה כיוון. כמו GPS על סטרואידים. מהמכתש, אולי חזרה הביתה, או שניסע לערבה. ואז צפונה למדבר יהודה או דרומה להרי אילת? בסוף המחוג מתביית על הקצה הדרומי ביותר במדינה וכעבור יומיים בבת אחת…

  • מסע נדודים: שאלות פרקטיות

    באמצע נובמבר יצאתי מהבית למסע נדודים. אחרי הסגר השני, אחרי שמזג האוויר התקרר מעט, אחרי שהבנתי שאם אני לא עושה מעשה, אם לא אקח את ההגה של חיי לידיי, אלך ואשקע. הייתי במצב נפשי רעוע, מאוד עצוב, בלי עבודה, כמעט בלי שום מחוייבות או עוגן שיקרקע וייתן משמעות. הרגשתי קול קורא לנדוד ונעניתי לו. יצאתי…

  • לשוב הביתה

    עבר בדיוק שבוע מאז שבתי הביתה. שישי שעבר היה יום בהיר וחם, נכנסתי בפתח הבית עם ערימת ציוד מאובק שסיפק לי תעסוקה: לכבס, לנקות, לאוורר, לצחצח גם את המכונית. השבוע שחלף אופיין בעיקר בשהייה בבית, בצו הסגר הנוכחי ובפעולות שיגרתיות של בית: קניות, ניקיון, כביסה. חזרתי לבשל, להתקלח במים חמים, לישון במיטה חמה, לשבת שעות…

  • מסע נדודים (16): הפרק הסוגר את המסע, במכתש רמון האהוב

    הפרק החותם את מסע הנדודים, כשמכריזים על סגר הרמטי חדש, רביעי במספר, ואני מבינה שכבר לא לעיניין לברוח למדבר, שמהות המסע אינה בריחה אלא בחירה. ו… שאולי הגיעה העת לשוב הביתה מהדרכים.

  • מסע נדודים (15): מהרי אילת אל הערבה התיכונה

    פרק 15 ובו יסופר על הפרידה מהרי אילת ותחילת התנועה צפונה, אל הערבה התיכונה. וגם על המכונית שנתקעה בעלייה מאתגרת, חולצה בהצלחה וממשיכה לשמש כבית נע שלוקח אותי למקומות נפלאים בעומק השטח.

  • מסע נדודים (14): סוגרת 50 ימי נדודים בחולות הנודדים של נחל כסוי

    פרק 14 ובו יסופר על היום ה-50 למסע כשאני ממשיכה להסתובב במקומות רחוקים ומנותקים מהציוויליזציה. השנה החדשה פוגשת אותי קרוב מאוד לדיונות, החולות היפים בכסוי, באיזור מרוחק ושקט.