תגית: מנדלות

  • שוטטות תל אביבית, חלק II – "תנו לקסם לקרות"

    שבוע שעבר יצאתי לשוטטות תל אביבית, אני והמצלמה, ללכוד פריימים של ציורי רחוב על רקע של נוף אורבני. חלף מאז שבוע והגיע יום חמישי, יום שבחרתי להקדיש לשוטטות אורבנית. התלבטתי בין ירושלים לתל אביב ובסוף נבחרה שוב העיר הגדולה, הסואנת, התוססת, זו שתמיד מפתיעה לטובה. זו שאם מתמסרים בה לחוויית השוטטות הרגלית, הקסם קורה. בפוסט…

  • כמה החלטות כן/לא חשובות וכמה מנדלות כן/לא יפות

    התנועה כל כך חיונית לי. יש תקופות שהנסיבות מקרקעות אותי ואני לא זזה מספיק. לוקח זמן עד שנופל האסימון ואני מבינה למה אני חסרת מנוחה, עצבנית, רוטנת, עצובה. ברגע אחד אני קולטת כמה התנועה נחוצה לי בגוף, בלב, בנשמה. זו תקופה כזו שלא זזים מספיק. מבחירה או מכפייה, כשמכריחים אותנו להסתגר בבית, לא לצאת החוצה.…

  • טיוטות – מאה שירים ומאה ועשרים מָנְדָ-לָנוֹת

    לפני כמה שנים קניתי ביריד שבוע הספר "ספר טיוטות", ספר שמלקט שירי משוררים ומביא גם את כתבי היד המקוריים. כחובבת שירה ומנדלות הספר עב הכרס הזה נתן מענה לשתי האהבות שלי, שהשתלבו זו בזו. השירים וכתבי היד, וברווחים ביניהם שילבתי את מעגלי הצבע שלי. קשה להיזכר בדיוק מתי נשביתי בקסמם של מעגלי הצבע, מה שכן,…

  • "דרך החוֹמֶר" – גן שעשועים לבוגרים שלא שכחו להיות ילדים

    בחצר של משפחת מלמד בישוב עלמון נמצא מבנה עץ שנראה כמו צימר. זה הסטודיו של ג'ני. ג'ני היא חברה טובה שלי, היכרנו בלימודי תואר שני במידענות במחצית שנות ה-90 במאה שעברה. מאז היא עשתה תפנית מעניינת מהוראה וחינוך מיוחד לפיסול בחימר וציורי מנדלות. אני מרבה לבקר את ג'ני ומבלה איתה שעות רבות בסטודיו הנהדר שלה.…

  • #אתגר_האושר_של_אילנה

    דווקא בתקופה לא מאושרת במיוחד בחיי, החלטתי לקחת על עצמי את "#אתגר_האושר_של_אילנה". סליחה? אתגר המה? תיכף אסביר, רק לפני כן בואו נשמע שיר יפה "האם את מאושרת?" לפני שעונה בכן או לא, בואו נגדיר מה זה אושר. יש לי ספרון קטן העונה לשם "כמה מילים על אושר" שמציע מגוון הגדות לאושר מפי מגוון הוגי דיעות.…

  • ימים של מנדלות

    הימים האחרונים היו ימים של מנדלות. נשאבתי לתנועה המעגלית, כמו תנועה של צנטרפוגה ששואבת אותי פנימה ומעיפה החוצה את כל מה שמיותר. רציתי שזה יהיה פוסט רק של תמונות, בלי מילים, בלי תאורים, בלי הסברים. בלי להלל את סגולות הריפוי שיש למנדלה. היות ואני גם אישה של מילים, אביא הפעם סיפור שלא קשור לכלום. תלוש…

  • יומן אמנות: צבעי השקט

    ימי הקורונה, למי שכבר הספיק לשכוח, היו ימים שקטים, ימים של בידוד, התבודדות, בדידות. בימים אלו השתמשתי באמנות כמפיג בדידות/עצבות/נאחס מס.1 בראשית הפוסט אעתיק כמה משפטים שכתבתי לפני שנים רבות בספר סקיצות ישן, בתקופת לימודי האמנות בבצלאל, ככל הנראה בהשפעת מסרים שהפנמתי ממורי אז: "מה שהופך סתם ציור ליצירת אמנות זו אמירה כלשהי. אם ציור…

  • ימי קורונה: להיפגש באמצע של הדברים

    בתוך הרצף הלא נגמר של "ימי קורונה" יש ימים בהם הראש מרגיש עייף, הגוף מרגיש מותש, רעש חיצוני מחלחל פנימה. אני לא ביחסי ידידות עם עצמי. ויש ימים שחווה סוג של סינכרון בין מעט הדברים שעוברים עלי, כשאני בתוך הבית, למעט שאני רואה ושומעת מבחוץ. הימים הללו הם ימים לאימון רצוף בלבטוח, בלתת אמון ביקום.…

  • יומן אמנות: עיגולים של דימיון

    כמה אנשים אתם מכירים שיושבים שעות רבות עם הראש בתוך מחברת הציור, צובעים בסבלנות אין קץ מעגל אחר מעגל. אני מכירה לפחות מישהי אחת שלאורך שנים משרטטת וצובעת מנדלות, רק שבעיני יש הבדל מהותי בין צביעה של מנדלה בודדת לבין עבודה ממושכת בתוך ספר סקיצות שמחבר בין מנדלה למנדלה עד ליצירה של נארטיב אחד. זה…

  • יומן אמנות: מהתנגדות להתמסרות

    פעם חשבתי ללמוד תראפיה באמנות, רק שהדרישות הגבוהות על מנת להתקבל ללימודים (השלמות בפסיכולוגיה + שנתיים של לימודים אינטנסיביים + סטאג' ארוך) ריפו את ידי. כך שמעולם לא למדתי באופן אקדמי טיפול באמנות. אין לי לא תעודה ולא הסמכה, אבל יש לי בהחלט אינטואיציה בריאה, תשוקה גדולה לצבע וחומר ואמונה שאפשר להשתמש באמנות ככלי לריפוי…